"תספורת של 36% אינה מזכה בשכר טרחה של מיליונים"

"כיצד ניתן להעלות על הדעת לשלם לנאמנים, גם אם עבדו עבודה נמרצת של ארבעה חודשים, מיליוני שקלים כשהנושים הלא מובטחים ספגו תספורות של 36%?", כך תוהים מחזיקי האג"ח של חברת האחזקות הציבורית אאורה, שנקלעה לפני שנה להקפאת הליכים עקב חובות של 290 מיליון שקל. מחזיקי האג"ח הגישו בימים האחרונים באמצעות עו"ד עדו אורלנסקי התנגדות לשכר הטרחה העצום שביקשו הנאמנים, עו"ד עמית לדרמן ממשרד שלמה נס ועו"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רוה. הבקשה לשכר הטרחה בתיק נחשפה ב"כלכליסט" באוקטובר 2012. השניים ביקשו לקבל מקדמה של 4.35 מיליון שקל (כולל מע"מ) וציינו בבקשת השכר כי לפי התקנות, מגיע להם לכאורה שכר סופי עצום של עד 20 מיליון שקל. זאת, בגין עבודה שרובה התרכזה בארבעת החודשים הראשונים למינויים וכללה שלושה דיונים בלבד בבית המשפט ו־37 מסמכים בלבד שהוגשו בתיק.

לדרמן ואולמן, שמונו בדצמבר 2011, מכרו כעבור ארבעה חודשים את פעילות החברה לס.י.אבן יזמות ב־3.5 מיליון שקל במזומן, וכן התחייבו להזרים עוד 25 מיליון שקל לפרויקטים של אאורה ולעמוד בהתחייבויות כלפי מחזיקי האג"ח במסגרת פריסה מחודשת של החוב שתימשך עד שנת 2031 וכוללת הנפקה של סדרות אג"ח חדשות. הפריסה כללה תספורת כואבת של 36% למחזיקי האג"ח. בקשת השכר של הנאמנים התבססה על תקנה 8א' לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסים ומפרקים ושכרם), הנקראת "חלוקה בפועל", ובמסגרתה הנאמנים מקבלים אחוז מתוך הסכום ש"חולק בפועל" לנושים. לטענת הנאמנים, מאחר שכל הנושים יקבלו לפי ההערכה בממוצע 60% מכספם, הרי שמגיעים להם 10% מהקופה כולה, שמסתכמת לשיטתם במעל 200 מיליון שקל.

שלמה נס. אינו מוכן לשכר לפי שעות עבודה צילום: שלום בר טל

"רק פריסה מחודשת"

פרשנות איפה הכונס הרשמי? ברוב התיקים הנושים הלא מובטחים מנועים מהבעת עמדה לגבי שכר הנאמנים. לכן חשוב שהגורם המפקח יישמע ענת רואה, 4 תגובות לכתבה המלאה 

ב"כלכליסט" נחשף גם שבקשת שכר הטרחה מבוססת על פרשנות לא מקובלת של הוראות תקנה 8א', וכי לפי חלופות אחרות בתקנות השכר, שכרם של הנאמנים עשוי להסתכם בכמה מאות אלפי שקלים בלבד. ב"כלכליסט" פורסם כי הנאמנים העשירו את הקופה רק במיליוני שקלים אחדים, ואילו הקופה הכוללת של 200 מיליון שקל כלל אינה כוללת כלל כסף מזומן שנמצא בה, אלא מבוססת על פריסת חובות מחודשת, כך שאאורה היתה ונותרה חברה בעלת חובות עצומים למחזיקי האג"ח שלה.

בעמדה מפורטת, המשתרעת על פני 50 עמודים כולל נספחים, טוענים מחזיקי האג"ח באמצעות עו"ד אורלנסקי, כי השכר המבוקש מופרז מאוד, אינו סביר ואינו ראוי, אינו תואם את הפסיקה בנושא, ובעיקר סותר את לשון תקנות השכר, משום שלא בוצעה חלוקה כלשהי לנושים אלא רק פריסה מחודשת. כדי להמחיש את האבסורד שבדרישת שכר הטרחה, מביאים מחזיקי האג"ח דוגמה לחברה שחובותיה עומדים על 1.1 מיליארד שקל ומתמנה לה נאמן שמשכנע את הנושים לוותר על 10% מהחוב כלפיהם ולהעמידו על מיליארד שקל. "בעל התפקיד לא העשיר את הקופה, לא מימש נכס כלשהו ולא קיבל תקבול ניהול כלשהו", נכתב, "האם ייתכן שאותו בעל תפקיד זכאי לאחוזים ממיליארד השקלים הללו?". לדבריהם ברור שהתשובה שלילית כיוון שלא עשה דבר וחצי דבר כדי להעשיר את הקופה. וכך גם במקרה של אאורה.

מחזיקי האג"ח מביאים דוגמאות רבות מפסיקות קודמות של השופטת ורדה אלשיך המטפלת בתיק, כדי להוכיח כי פרשנותם היא שתואמת את התקנות ולא הפרשנות שהציגו הנאמנים. לטענתם, תיק אאורה היה פשוט יחסית: בחברה עבדו רק 5–6 עובדים, החברה לא ניהלה כל פעילות עסקית ישירה אלא מרבית פעילותה מנוהלת באמצעות חברות־בנות שאינן בהקפאת הליכים ויש להן הנהלה פעילה ומתפקדת. גם המכירה, נטען, לא נעשתה לגורם זר לחברה, אלא נמכרה לשותף בחברה־הבת, שמטבע הדברים מכיר את החברה. בנוסף, לחברה אין אלפי נושים ובהם ספקים ועובדים כבתיקים אחרים, אלא החוב העיקרי הוא למחזיקי האג"ח.

"העשירו את הקופה בסכומים צנועים"

לפי מחזיקי האג"ח, טענת הנאמנים שמגיע להם "שכר חלוקה" סותרת גם את לשון התקנות, גם את תכלית התקנות וגם את פסיקותיו של בית המשפט. זאת משום שכלל לא בוצעה כל חלוקה לנושים: "הנאמנים עותרים לשכר חלוקה על סמך סכומי החוב הגלומים באיגרות החוב, אלא שאיגרות החוב שהיו קיימות בטרם ההסדר - נותרו גם לאחר ההסדר", נטען. לדבריהם, הם החזיקו אג"ח בהיקף 156 מיליון שקל וקיבלו במקומן אג"ח בהיקף 100 מיליון שקל.

מחזיקי האג"ח עורכים ניתוח של תקנות השכר ומציינים כי פעילותם של הנאמנים העשירה את הקופה בסכומים צנועים ביותר: 3.5 מיליון שקל שילם המשקיע בתמורה למניות החברה, ואפשר לגבות בגין סכום זה "שכר מימוש" שיביא לשכר טרחה של כ־250 אלף שקל בלבד. בנוסף, המשקיע התחייב לתת הלוואה של 25 מיליון שקל לחברה, ואף שיש ספק אם ניתן לראות בכך תקבול שהעשיר את קופת הנושים, גם בהנחה שסכום זה יזכה אף הוא בשכר טרחה, הרי שהשכר הכולל לפי התקנות יעמוד על 585 אלף שקל בלבד. מחזיקי האג"ח מעריכים ששכר הטרחה הסופי בתיק יעמוד על 1 מיליון שקל לפני מע"מ לכל היותר, כולל המקדמה. כלומר 1.17 מיליון שקל כולל מע"מ.

"כאשר זו מהות ההסדר, קשה לקבל בקשה לתשלומים של מיליוני שקלים לבעלי תפקיד עבור עבודה של ארבעה חודשים שישולמו מחלקם של הנושים הבלתי מובטחים", טוענים מחזיקי האג"ח, ומוסיפים כי הנאמנים מתעלמים במופגן מהשאלה באילו סכומים הם העשירו את קופת החברה.

בעלי האג"ח טוענים עוד שפנו לנאמנים וביקשו מהם לספק דו"ח שעות עבודה מפורט, וכי במקום לשלוח דו"ח מפורט שסביר שמילאו בזמן אמיתי כמקובל במשרדים המסחריים, הם שלחו בחוזר הערכת שעות, שמטבע הדברים קשה מאוד לערוך לגביה ביקורת, מה עוד שלפי הערכה מדובר בהיקף שעות אדיר, והתעריף לשעה שאותו מציינים הנאמנים אינו הולם שכר שפוסק ביהמ"ש מתוך כספי חברה חדלת פירעון, הנגרע מנושיה הבלתי מובטחים, שגם כך ספגו הפחתה משמעותית בהחזר חובם".

לטענת הנאמנים כל אחד מהם עבד על התיק 6 שעות ביום במשך 4 חודשים (120-150 שעות לכל אחד מהם, בחודש), ובנוסף שני עו"ד בכירים ממשרדיהם עבדו 100 שעות בחודש ושני עו"ד נוספים עבדו 50 שעות, ואילו שני מתמחים עבדו במשרה מלאה על התיק. לפי הנאמנים, התעריף השעתי שלהם עומד על 800 שקל לשעה לפני מע"מ, עו"ד בכיר במשרדם גובה 600 שקל לשעה, עו"ד שכיר גובה 400 שקל לשעה ומתמחה 200 שקל לשעה. לכן לטענתם לפי שעות עבודה מגיעים להם 2.5 מיליון שקל, אך שכר לפי שעות עבודה אינו משקף ומבטא את האחריות והסיכון שהוטלו לפתחם ולכן הם אינם מוכנים לקבל שכר לפי שעות עבודה.

אלשיך כבר לא מחכה לכנ"ר

השופטת אלשיך המטפלת בתיק הורתה לאחר שהתקבלה בקשת השכר לכונס הנכסים הרשמי להגיב עליה בתוך שלושה שבועות, עד תחילת חודש נובמבר. הכונס הרשמי לא הגיב לבקשה, וכעת לאחר שהתקבלה עמדת מחזיקי האג"ח הורתה אלשיך לנאמנים להגיב לה בתוך שבועיים, אך ציינה כי תגובת הכנ"ר "תושהה עד להחלטה אחרת". ייתכן שמכך ניתן ללמוד כי בכוונת אלשיך לדחות את בקשת השכר, כך שהיא כלל אינה זקוקה לעמדת הכנ"ר.

השופטת ורדה אלשיך צילום: אוראל כהן

עורכי הדין חגי אולמן ועמית לדרמן שמטפלים בתיק אאורה מסרו: "תגובתנו תוגש לבית המשפט בהתאם להחלטתו". דובר משרד המשפטים בשם הכנ"ר מסר בתגובה שהכנ"ר יגיש תגובתו לבית המשפט בתיק זה כאשר יונחו בפניו תגובות כל הצדדים. מדוברת מערכת בתי המשפט נמסר כי "החלטת בית המשפט טרם ניתנה ולכן אין מקום להסיק מסקנות מהחלטות ביניים".