$
דעות

החינוך הפיננסי צריך להתחיל בבית הספר

לציבור בישראל יש חופש החלטה רב בתחום הפיננסי, אך חסר לו הידע שיסייע בקבלת החלטות

ציון קינן 20:3516.12.12
לפני זמן מה סיפר לי מכר שאביו יצא לגמלאות, ונדהם לגלות כי ההכנסה הצפויה לו תהיה קטנה בעשרות אחוזים משחשב. לא היתה כאן רמאות, וגם לא מעילה. האב לא נועץ במומחים וקיבל כמה החלטות גרועות, שתוצאתן הסופית היא שאף שעבד כל חייו והרוויח מעל לממוצע, הפנסיה שלו תהיה רחוקה מלהבטיח לו רמת חיים נאותה.

 

במהלך חיינו אנו מקבלים החלטות כלכליות כמעט מדי יום. בין ההחלטות הרות הגורל בולט הנושא של תכנון פיננסי ארוך טווח. לכמה מאיתנו יש ידע סביר שיסייע לנו להחליט מה עדיף לנו - להשקיע יותר בפנסיה או לפתוח ביטוח מנהלים? באופן פרדוקסלי, בהחלטות קטנות כמו לאן לצאת בחופשתנו השנתית - אנו מוצפים בהדרכה ובמידע צרכני, בעוד שבהחלטות הגדולות והמסובכות אנו נותרים לבד מול מערכת מורכבת שאינה מוכרת לנו דיה. על כל טעות שנעשה עכשיו אנו עלולים לשלם מחיר גבוה בעתיד.

 

כ־70% תומכים במתן חינוך פיננסי לילדים ולבני נוער כבר בבתי הספר כ־70% תומכים במתן חינוך פיננסי לילדים ולבני נוער כבר בבתי הספר צילום: שאטרסטוק

 

ישראל נמצאת מאחור

 

דומה שבציבור קיימת רתיעה מהצלילה אל תוך נבכי התכנון הפיננסי, בשל התחושה שאנו מתקשים להבין את כלליו. הדרך להתמודד עם מצב זה היא חינוך פיננסי, שיקנה לציבור הרחב ידע בסיסי כבר בגילים צעירים. ואכן, ארגון ה־OECD, שישראל חברה בו, הורה לחברותיו להטמיע את החינוך הפיננסי בבתי הספר בכל הגילים - החל מחינוך שיעסוק במשמעות המושג "חיסכון" בכיתות הנמוכות, ועד לימוד יסודות ההשקעה בכיתות הגבוהות. גם ממשלת ארה"ב הרימה את הכפפה, והיא מקימה מיזמים פרטיים וממשלתיים בתחום. ישראל נמצאת הרחק מאחור ביחס למדינות מפותחות אחרות - הטיפול בנושא נמצא עדיין בחיתוליו, והמיזמים בתחום עדיין אינם מתוקצבים ומיושמים כיאות.

 

חשיבותו של החינוך הפיננסי עולה שבעתיים, כאשר מביאים בחשבון את העובדה שבעשור האחרון קיבלו אזרחי ישראל חופש החלטה רב מאי פעם בתחומי ההוצאה הכספית, האשראי, החיסכון וההשקעה. בעבר הממשלה או המעסיקים קיבלו עבור הציבור הרחב את רוב ההחלטות הפיננסיות המשמעותיות לטווח הארוך. כיום נדרש הציבור לבחור בעצמו את ערוצי ההשקעה לפנסיה ולחיסכון לטווחים בינוניים וארוכים. זו אחריות גדולה, משום שלהחלטות שנקבל בצעירותנו תהיה השפעה גדולה בהמשך הדרך, וככל שעובר הזמן כך קשה יותר לתקן החלטות שגויות.

 

מוצפים במידע, אבל לא יודעים מה לשאול

 

לצערי, אזרחי ישראל נזרקו למים מבלי לדעת לשחות, תוך שהם נחשפים לזרם אדיר של מידע לא מסונן בנושאים אלו. האינטרנט והסלולר אמנם הגבירו את הנגישות והמהירות שבהן יכול האזרח ליישם את החלטותיו הפיננסיות, אלא שחוסר הידע הפיננסי גורם לכך שלא כולנו יודעים לשאול את השאלות הנכונות, לזהות נכונה את פוטנציאל ההכנסות שלנו, לצפות מה יהיו הצרכים והיעדים שלנו בעתיד, ולתכנן בהתאם את התנהגותנו הפיננסית. הצעירים יוצאים מבתי הספר ללא מושג של ממש בנושא התנהלות פיננסית נכונה, ומבלי שניתנה להם הזדמנות לרכוש כלים הכרחיים לתכנון נכון של עתידם הפיננסי.

 

החדשות הטובות הן שהציבור הישראלי מודע לצורך בחינוך פיננסי. מחקרים שערכנו בבנק הפועלים מראים כי כ־60% מכלל הציבור בארץ סבורים כי רמת הידע שלהם בהתנהלותם הכספית היא בסיסית, או לכל היותר בינונית; 90% (!) חושבים כי בארץ לא ניתן דגש מספיק על חינוך פיננסי, וכ־70% תומכים במתן חינוך פיננסי לילדים ולבני נוער כבר בבתי הספר. הם צודקים - חינוך פיננסי, שיקנה לציבור הרחב ידע בסיסי וכלים מעשיים להתנהלות פיננסית נכונה, הוא צו השעה.

 

הכותב הוא מנכ"ל בנק הפועלים

 

היום כלכליסט משיק ערוץ חינוך פיננסי חדש - לצפייה לחץ כאן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x