השורה התחתונה
הרווחיות של טבע תרד, השאלה בכמה
החל מ־2013 תתמודד טבע עם פקיעת פטנטים בתרופות המקור שלה, שאחראיות לכ־70% מהרווח הנקי. התוכנית האסטרטגית שאותה מגבשת החברה אמורה לספק מנועי צמיחה חדשים אולם יישומה כרוך בהתמודדות עם אתגרים שספק אם תעמוד בהם
שני רבעוני השיא של טבעמבחינת הרווח הנקי היו הרבעון הרביעי של 2011 והראשון של 2012 ובהם עמד הרווח הנקי על 1.4 ו־1.3 מיליארד דולר (בהתאמה). השיא בשני רבעונים אלו נבעו משילוב של שלושה גורמים: ההכנסות מהקופקסון היו קרובות לשיאן (ורשמו עלייה מתונה ברבעונים שלאחר מכן), מקבץ ההשקות של מוצרים גנריים בארה"ב וההסכם לשיתוף פעולה עם חברת רבנקסי בהשקת גרסה גנרית לליפטור הובילו לעלייה ברווחיות הנובעת מתחום זה וכן ההכרה בהכנסות התרופה פרוביגיל מאז השלמת רכישת ספאלון ועד תפוגת הפטנט המגן על התרופה.
- "טבע מתכננת להעביר מפעלים למזרח - וישראל אינה יוצאת דופן"
- טבע חתמה על חוזה לשיתוף פעולה עם קסנון ב-1.4 מיליארד שקל
- טבע מבטלת הקמת מרכז לוגיסטי בפילדלפיה ב-300 מיליון דולר
מאז שני רבעונים אלו החלה תחרות גנרית לפרוביגיל, חלה ירידה ברווח מהשקות גנריות חדשות בארה"ב, והקופקסון מגיע כעת לשיא הרווחיות הנובעת ממנה. ירידת התרומה של התחום הגנרי בארה"ב ושל הפרוביגיל, מול העלייה המתונה בתרומה הנובעת מהקופקסון, הורידו את הרווח הנקי (פרו־פורמה) של טבע לכ־1.11 מיליארד דולר בכל אחד משני הרבעונים האחרונים.
כנס האנליסטים האחרון של טבע לפני כשבועיים נערך על רקע הציפיות להתחלת ירידה ברווח הנובע מקופקסון וכבר במהלך השנתיים הקרובות (כשרידיה זו צפויה להחריף במהלך 2016) ולנוכח העדר נראות הגורמים שיחליפו את הקופסון כמקור הרווח העיקרי של טבע. מטרת הכנס הייתה להבהיר לשוק ההון כיצד תשמור טבע על רמת רווחיות גבוהה גם בעוד מספר שנים.
המספרים שטבע סיפקה לראשונה לגבי הרווחיות הנובעת לה מקבוצות שונות של מוצרים מבהירים את ההשפעה הגדולה של הקופקסון על הרווח הנקי. הרווח הנקי שטבע חוזה ב־2013 יהיה 4.18 - 4.44 מיליארד דולר (4.85 עד 5.15 דולרים למניה). הכנסות הקופקסון בשנה זו צפויות להיות 3.9-3.7 מיליארד דולר.
שיעור הרווח הגולמי מהקופקסון יהיה 89%־91% מהמכירות. הוצאות השיווק הצפויות לקופקסון יהיו בין 14.3% ל־15.3% מהמכירות. הוצאות המחקר והפיתוח לכל תחום הטרשת הנפוצה (הכוללות גם את קידום הניסוי של הלקווינימוד) יעמדו על 130 עד 200 מיליון דולר. לכן, הרווח התפעולי הצפוי לנבוע מהקופקסון יהיה כ־2.7 מיליארד דולר. בהתבסס על הטבת המס המהותית של הקופקסון, וגם לאחר הטלת חלק מהוצאות ההנהלה והכלליות על התרופה הזו, הרווח הנקי הצפוי בשנה הבאה לטבע מהקופקסון יעמוד על כ־2.5 מיליארד דולר. מכך נובע שהרווח הנקי הצפוי מיתר הפעולות של החברה בשנה הבאה יעמוד על כ־1.8 מיליארד דולר. לפיכך, הקופקסון צפוי להיות אחראי ל־58% מהרווח הנקי של טבע בשנה הבאה ב־2013.
הפטנטים המגנים על הקופקסון בארה"ב צפויים לפוג בספטמבר 2015. אם תושק גרסה גנרית לקופקסון מקור הרווח העיקרי של החברה יישחק בצורה חדה. במקביל טבע צפויה לעמוד בפני אובדן הבלעדיות על מרבית תרופות המקור הנוספות שלה בין 2017-2015.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
בספטמבר 2013 תפקע הבלעדיות של התרופה המובילה של טבע לטיפול בסרטן, טרנדה (Treanda). רק לאחר תום הבלעדיות מתחרות יוכלו להגיש בקשה לשיווק גרסה גנרית לתרופה זו, והיא תאושר בתוך שנה וחצי עד שנתיים מההגשה. לכן, הטרנדה, התרופה השניה של טבע מבחינת היקף המכירות, צפויה לתחרות גנרית כבר ב־2015. בשנת 2016 צפויה להתחיל תחרות גנרית לתרופת הנוביגיל לטיפול בישנוניות ובשנת 2017 צפויה תחרות גנרית לאזילקט לטיפול בפרקינסון.
לכן, בשנת 2017, כל תרופות המקור המהותיות הנוכחיות של טבע, מלבד אלו שנמצאות בתחומי הנשימה ובריאות האישה, צפויות לעמוד בפני תחרות גנרית. צבר המוצרים שבפיתוח יתקשה מאוד למלא את הוואקום שצפוי להיווצר. בנוסף, גם בתחום הגנרי צפויה היחלשות לאחר שנת 2015, כאשר היקף תרופות המקור שהפטנט עליהן צפוי לפוג יקטן ויקטין את ההזדמנויות הנובעות מתחום זה. טבע מתחילה כבר עכשיו בשינויים מהותיים בפעילותה כדי למנוע צניחה מהירה כלפי מטה בין 2017-2015.
התוכנית האסטרטגית של טבע להתמודדות עם הירידה ברווחיותן של תרופות המקור תבוצע במספר תחומים:
1. פיתוח ממוקד: התמקדות בפיתוח תרופות מקור בתחומים שבהם לטבע יש יתרון (בעיקר בתחומי מערכת העצבים המרכזית ובתחום מוצרי הנשימה). בתחומים אחרים טבע תפתח רק תרופות שבהן היא מזהה פוטנציאל גבוה מאוד. מיקוד הפעילות יצמצם עלויות וינצל את הידע והיתרון של טבע בתחומים המרכזיים שבהם היא עוסקת.
2. רכישות בתחום פיתוח התרופות: הרכישות יתמקדו בחברות קטנות או ברישיונות להמשך פיתוח מוצרים, בהיקף כספי נמוך או בינוני. הרכישות יהיו במקבץ משלים בתחומי ההתמקדות של טבע, ויאפשרו סינרגיה והשלמת פעילות בתחומי פיתוח המוצרים שבהם טבע מתמחה.
3. הקמת תחום ה־NTE - תחום זה יכלול בעיקר התוויות חדשות ומשופרות לתרופות קיימות. עלויות הפיתוח בתחום זה נמוכות יותר, מאחר שמדובר בשימוש במולקולות שיעילותן הוכחה, וסיכויי ההצלחה גבוהים יותר מאשר בפיתוח תרופות מקור חדשות לחלוטין.
4. הרחבת התחום הגנרי: ההרחבה תבוצע באמצעות המשך התמקדות בהשגת בלעדיות גנרית בארה"ב, אך גם מאמץ להשקת תרופות עם מורכבות כימית גבוהה יותר. חסם הכניסה בתחום התרופות המורכבות גבוה, ולכן לאחר השקתן יש תחרות בין מספר מועט של חברות המייצרות גרסאות גנריות לאותן תרופות והרווחיות הנובעת מהן נשארת גבוהה. בנוסף טבע בוחנת יישום מודל NTE לשיפור תרופות גנריות מובילות כדי לשפר את פעילותן ולזכות בפרמיה הנובעת מפעילות משופרת זו. טבע מתכוונת להתמקד יותר ברווחיות מאשר ביעד המכירות ולהקטין פעילות בתרופות שהרווחיות עליהן נמוכה מאוד.
5. הרחבת הפעילות במדינות המתפתחות: ההרחבה תתבצע באמצעות מיזמים משותפים או רכישות של חברות במדינות שאליהן טבע מנסה להיכנס. שיתוף פעולה זה ישלב את הכרת השוק המקומי של אותה חברה עם הידע והכלים הגלובליים של טבע.
6. צמצום בהוצאות: קיצוץ חד של עלויות בהיקף של 1.5—2 מיליארד דולר בשנה שיושלם בתוך חמש שנים. הקיצוץ בעלויות נדרש כדי לשמור על רמת הרווחיות של טבע.
גם אם טבע תשמור על יציבות בהכנסות בשנים הבאות שיעורי הרווח הגולמי והתפעולי שלה צפויים לרדת בגלל הירידה הצפויה במכירות הקופקסון (לקופקסון שיעור רווח גולמי ותפעולי גבוה בהרבה ממוצע יתר המוצרים של טבע). בנוסף, שיעור המס הממוצע צפוי לעלות מ־13.5% ב־ 2013 לכ־ 20% ב־2017 בעיקר בגלל שההשפעה היחסית של הטבת המס המהותית הניתנת לקופקסון תקטן עם הירידה בחלקה ברווחי טבע. לכן, נדרשת ירידה חדה בהוצאות כדי לקזז את הירידה הצפויה ברווח הנקי הנובעת מהשינוי בתמהיל המוצרים של טבע.
התוכנית האסטרטגית של טבע מצביעה על אתגרים רבים שעימם תיאלץ החברה להתמודד ועל הגורמים המהותיים שיקבעו את מידת ההצלחה של החברה. אנו מרכזים כאן ניתוח של נקודות מהותיות שעלו מאותו כנס אנליסטים.
מערכת העצבים
טבע משקיעה מאמץ גדול בשמירה על נתח השוק של הקופקסון. שני האיומים העומדים בפני התרופה הם תחרות גנרית אפשרית ועלייה בתחרות הנובעת מכניסה צפויה של תרופות נוספות לטרשת נפוצה. כחלק מההתמודדות עם התחרות הגנרית הצפויה, טבע תגיש ל־FDA ברבעון הראשון של 2013 בקשה לאישור לשיווק של הקופקסון במינון כפול שינתן שלוש פעמים בשבוע (במקום פעם ביום כפי שניתן כעת). תחילת השיווק של התרופה במינון זה בארה"ב צפויה ברבעון הראשון של 2014. הקופקסון במינון זה מוגן על ידי פטנט בארה"ב עד 2030. לכן, גם אם תתחיל תחרות גנרית לקופקסון, המתחרים ימכרו תרופה המוזרקת פעם ביום ואילו לטבע תהיה תרופה עם תדירות הזרקה נמוכה יותר - נתון שיאפשר פער מחירים מהותי בין תרופת המקור ובין הגרסאות הגנריות. במקביל, טבע מצויה בקמפיין מתמשך הדורש מהחברות המנסות להשיק גרסה גנרית לקופקסון לבצע ניסוי שיוכיח את יעילות התרופה. אם טבע תצליח לשכנע בכך את ה־FDA תהיה לכך השפעה הן על המועד הצפוי של תחרות גנרית, וייתכן שזו תדחה בשנה או שנתיים נוספות (בגלל משך הזמן הנדרש לביצוע הניסוי) והן על כמות המתחרות העתידיות.
מלבד שתי הקבוצות המפתחות כעת גרסה גנרית לקופקסון, חברות נוספות יימנעו מכך אם יידרשו לעמוד בעלות הכספית של ניסויים בתרופה - שתהיה גבוהה יחסית לרווח הצפוי ליצרן הרביעי או החמישי של התרופה. בנוסף, לקמפיין זה תתכן השפעה על הקהילה הרפואית, ויתכן וחלק מהרופאים ימנעו מלהמליץ למטופלים לקחת גרסה גנרית עד שתוכח היעילות שלה על חולים רבים.
האיום של תחרות גנרית לקופקסון הוא כרגע האיום המהותי על הרווח העתידי של טבע, אך עדיין אין ודאות אם איום זה יתממש במהלך 2015. אחרי התממשות איום זה מכירות הקופקסון ומחיר הקופקסון צפויים לרדת באופן חד, אולם מאחר שהתחרות תוגבל למספר בודד של חברות, טבע צפויה להמשיך ולרשום הכנסות של מספר מאות מיליוני דולרים בשנה מתרופה זו.
האיום הקרוב יותר על הקופקסון הוא מעבר הדרגתי לתרופות חדשות לטרשת נפוצה, בעיקר לגרסאות האוראליות החדשות. נתח השוק של הגילניה של נוברטיס עדיין נמוך יחסית בגלל תופעות הלוואי הרבות של התרופה. להשקה הצפויה של התרופה האוראלית של ביוג'ן, BG־12, במהלך 2013 צפויה השפעה מהותית יותר בגלל שילוב של יעילות גבוהה יחסית שהציגה התרופה בניסויים, היקף תופעות לוואי נמוך יחסית, והניסיון הרב של ביוג'ן בתחום הטרשת הנפוצה.
עליית התחרות צפויה לפגוע קודם כל בהיקף המטופלים החדשים שיבחרו בקופקסון כטיפול לטרשת נפוצה, ורק אחר כך, ובאופן הדרגתי, במטופלים הרבים שמקבלים את התרופה - מאחר שהרופאים לא ימהרו להמליץ על החלפת הטיפול עבור החולים שטיפול זה האט בצורה חדה את קצב התקדמות המחלה אצלם.
אנחנו מעריכים שהתרומה של הקופקסון לרווח הנקי של טבע בשנה הקרובה תעמוד על כ־2.5 מיליארד דולר, והתרומה הכוללת לרווח הנקי בשלוש השנים הקרובות, בהנחה שלא תתחיל תחרות גנרית לפני ספטמבר 2015, תעמוד על כ־6 מיליארד דולר - סכום השווה ל־18% מערך השוק של טבע (כ־33 מיליארד דולר). לכן, לקצב הדעיכה של ההכנסות והרווחיות הנובעות מהקופקסון השפעה מהותית על מניית טבע, ותהיה לכך השפעה גם על תזרים המזומנים של החברה ועל יכולתה לבצע את ההשקעות הנדרשות למימוש התוכנית האסטרטגית מבלי להגדיל את היקף החוב של החברה.
התרופה האוראלית של טבע לטרשת נפוצה, לקווינימוד, לא עמדה ביעד הראשי של מובהקות בהקטנת תדירות ההתקפים בניסוי שלב 3 השני שביצעה החברה. למרות זאת התרופה השיגה עמידה ביעדי הקטנת הנזק במח והאטת התקדמות הנכות. ניסוי שלב 3 מאמת נוסף בתרופה לצורך קבלת אישור לשיווק בארה"ב צפוי להתחיל ב־2013 ותוצאותיו צפויות ב־2016. במקביל, הגישה טבע בקשה לאישור לשיווק התרופה באירופה והיא מקווה שאישור יתקבל במהלך 2013. טבע מקווה שתוצאות משופרות בניסוי המאמת יאפשרו את אישור שיווק התרופה בארה"ב, ושאישור לשיווק התרופה באירופה יאפשר השגת נתח שוק ביבשת שיגדיל את היקף הנתונים הקליניים על יעילות התרופה.
בנוסף, טבע בוחנת אפשרות של טיפול משולב של הלקווינימוד עם הקופקסון, בעתיד טבע צפויה לערוך ניסויים בשילוב זה כטיפול בטרשת נפוצה. התוצאות החלשות יחסית שהציג הלקווינימוד לעומת הגרסה האוראלית של ביוג'ן, BG־12, מהוות את הגורם העיקרי להערכה שטבע צפויה לאבד את ההובלה בתחום הטרשת הנפוצה לביוג'ן. הלקווינימוד מהווה עדיין את התקווה העיקרית של טבע לתרופה אוראלית לטרשת נפוצה, אבל הוא מצוי בפיגור של מספר שנים יחסית לגילניה של נוברטיס שכבר הגיעה לשוק ול־BG־12 של ביוג'ן הצפויה להגיע לשוק במהלך 2013, ופער זה מהותי ביותר.
טבע מצויה בשלב מוקדם של בחינת היעילות של הלקווינימוד כהגנה בפני מחלות נוספות הנובעות מהתנוונות של תאי העצב (כגון אלצהיימר, פרקינסון, האנטינגטון). מאחר שהגורם להתנוונות בכל מחלה שונה, קשה לדעת אם הלקווינימוד יצליח להאט את התנוונות התאים גם במחלות אלו בדומה לאפקט שהוא משיג בחולי טרשת נפוצה.
טבע מתמקדת במחלות נוספות בתחום מערכת העצבים המרכזית, בעיקר אלצהימר, פרקינסון, ALS ומחלת הנטינגטון. ההתמקדות נובעת מהתמחות מקצועית בתחום, בעיות דומות המאפיינות מחלות אלו ואתגרים דומים לתרופות, ולעיתים אף מנגנונים דומים הגורמים למחלות. לכן טבע תשקיע בניסיון לפתח תרופות דומות להתוויות שונות מבין מחלות אלו.
שתי התרופות העיקריות שטבע משווקת בתחום זה הן האיזילקט (לטיפול בפרקינסון) והנוביגיל (לטיפול בישנוניות). במהלך הרבעון הראשון של 2013 צפויות להתקבל תוצאות ניסוי שלב 3 שני של הנוביגיל במאניה דיפרסיה. אם הניסוי יסתיים בהצלחה טבע צפויה לבקש מה־FDA אישור לשיווק התרופה בהתוויה זו. טבע רואה את תחום הטיפול בכאב כחלק המתחבר ישירות לתחום מערכת העצבים המרכזית והוא התרחב מהותית בעת רכישת ספאלון. לטבע שלוש תרופות מבוססות אופיוד לטיפול בכאב: אמריקס ( (Fentora) הרוטנפ (Amrixואקטיק (Actiq). המכירות של תרופות אלו נמוכות יחסית בגלל התחרות הרבה בתחום זה.
בנוסף החברה עורכת ניסוי שלב 3 במתן גרסה עם שחרור מבוקר של Hydrocodone (מרכיב כימי להקלת כאב). טבע מקווה שגרסה זו תאושר לשיווק בארה"ב ב־2015. טבע אף רכשה רישיון של התרופה XEN402 לטיפול בכאב. תרופה זו המצויה בניסוי שלב 2, חוסמת את תעלות הנתרן המצויות בקצוות תאי העצב ובכך מקטינות את הכאב המועבר במערכת העצבית. ההתוויה העיקרית בה נבחנת התרופה היא לטיפול בכאב כרוני. טבע רואה את עצמה כמובילה בתחום מערכת העצבים המרכזית הן בהכרת השוק והן בידע הרפואי. ההצלחה של טבע תהיה תלויה מאוד ביכולת שלה לתרגם תחום זה לתרופות מקור נוספות.
מוצרי הנשימה
התחום השני שבו טבע מתמקדת הוא תרופות למערכת הנשימה והיא מקווה שהוא יהיה אחד ממנועי הצמיחה העתידיים שלה. שני המוצרים המובילים של טבע בתחום הם ProAir - משאף לטיפול בהתקפי אסטמה, ו־Qvar - תרופה שמטרתה לייצב את מצב מחלת האסטמה. טבע מנסה למקסם את המכירות של מוצרים אלו, כאשר חלק מהפוטנציאל מגיע מהתרחבות אפשרית במכירות למשקים מתעוררים, ובעיקר לסין שבה יש תמותה גבוהה ממחלות נשימה בעיקר באזורים הכפריים של המדינה.
במקביל טבע מנסה להרחיב את התחום באמצעות המשאף הייחודי Spiromax. טיפול זה מכיל שילוב של מולקולות ידועות לטיפול ולשליטה באסטמה המרוכזות במשאף יחיד. טבע מקווה לרשום את התרופה לאישור לשיווק באיחוד האירופאי במהלך השנה הבאה. בעתיד אף יתכן שילוב של ה־ProAir בתוך משאף זה. מלבד זאת, מפתחת החברה תרופה ביולוגית המיועדת לטיפול במקרים קשים של אסטמה. תרופה זו מצויה כעת בניסוי שלב 3 ואם הפיתוח יאושר ויתקדם, היא צפויה להגיע לשוק ב־2016.
תרופות מקור נוספות
בנוסף לשני התחומים העיקריים טבע תמשיך בהשקעה סלקטיבית מאוד בפיתוח תרופות בתחומים נוספים אם היא מזהה פוטנציאל גבוה מאוד בתרופה המפותחת. תחומי פיתוח אלו יכללו בעיקר תרופות בתחומי הסרטן, בריאות האשה ותרופות ביולוגיות.
בתחום התרופות הביולוגיות טבע ממוקדת בהורמון GCSF המשפר את ייצור תאי הדם הלבנים וניתן כטיפול במספר סוגי סרטן. התחרות בתחום זה של תרופות ביולוגיות היא בעיקר על הארכת משך זמן הפעולה של התרופה ושיפור יעילותה. המוצר המרכזי של טבע מתבסס על טכנולוגיית PEGylated המאריכה את משך הפעילות של התרופה בגוף. תרופה זו תתחרה ב־Neulasta של אמג'ן - שלה היקף מכירות של כ־3.5 מיליארד דולר בשנה. טבע השיקה את התרופה באירופה ומתכננת להשיק בארה"ב בסוף 2013. טבע השקיעה סכומים גדולים בפיתוח התרופות הביולוגיות, והבהירה שהיא ממשיכה בפיתוח זה. תחום התרופות הביולוגיות מתחבר גם למגמה של טבע בשיפור תרופות קיימות.
שיתוף פעולה מהותי שטבע בוחנת את המשכו הוא עם חברת מסובלאסט (Mesoblast) האוסטרלית. המוצר המוביל של חברה זו הוא תאי גזע הלקוחים ממח העצם לשיפור התאוששות הלב לאחר אירוע אי ספיקת לב. טבע ממתינה לתוצאות מדגם ראשוני חלקי של ניסוי שלב 3 הצפוי להתחיל בקרוב כדי להכריע לגבי המשך ההשקעה שלה בחברה האוסטרלית. בכך טבע תוכל לבחור אם להתקדם עם פרויקט זה לפני שהיא תצטרך להוציא סכומים גדולים על הניסויים שלפי ההסכם בין החברות היא צריכה לממן. תוצאות ראשוניות אלו של הניסוי יהיו מהותיות ביותר לחברה האוסטרלית, אבל הן גם אינן זניחות מבחינת טבע המחזיקה בכ־20% ממניות מסובלאסט ומחזיקה בזכויות למסחור התרופה אם אכן תאושר לשיווק. מניות מסובלאסט נסחרת כעת בשווי של 1.5 מיליארד דולר.
תחום ה־NTE
ההתמקדות הנוספת של טבע בתחום פיתוח התרופות מבוסס על מודל שטבע מגדירה NTE - New Therapeutic Entity - התוויות חדשות ומשופרות לתרופות קיימות. תחום זה כולל מספר כיוונים בהם ניתן ליצור ערך מהותי מתרופות קיימות (גנריות או אתיות). כיוון אחד הוא הביו־בטר שבו ישופרו תרופות קיימות מבחינת משך הפעילות שלהן, יעילות הפעילות שלהן, או אופן נטילתן (מעבר מהזרקה לבליעה למשל). כיוונים נוספים בתחום זה יכללו מציאת התוויות חדשות לתרופות קיימות, הרחבת קבוצת החולים שהתרופה מתאימה לגביה ושילובים של תרופות המשיגים יעילות רבה יותר.
היתרון של פעילות זו הן ההתמחות של טבע בתרופות הגנריות הקיימות - הן מבחינת המבנה הכימי והייצור והן מבחינת מצבן המשפטי - ויצירת ערך מוסף הנובע מאותן תרופות באמצעות שיפורן. העלות של שיפור התרופה נמוכה מהעלות של המצאת תרופה חדשה וסיכויי ההצלחה גבוהים יותר. כך טבע מקווה ליצור בשנים הקרובות צבר מוצרים חדשים בפיתוח המתבסס על כיוון זה.
חלק מהאכזבה של המשקיעים מיום האנליסטים של טבע נבעה מכך שחלקם ציפה שטבע תוציא שפנים מהכובע לגבי צבר התרופות בפיתוח הקיים כעת, ואילו טבע התמקדה בפלטפורמה שבה היא מתחילה כעת לקדם תרופות חדשות — תהליך שייקח עוד מספר שנים עד שיגיעו אותן תרופות לשוק. טבע מצפה במהלך השנה הקרובה להתחיל לפתח כ־10—15 תרופות לפי מודל NTE, מתוכן היא כבר החלה בתהליך על ארבע תרופות שעברו את המיונים הראשוניים של בחינת הצורך, הפוטנציאל וסיכויי ההצלחה.
תחום ה־OTC
תחום ה־OTC (תרופות ללא מרשם) מרוכז בפרויקט משותף לטבע ולפרוקטר אנד גמבל, ובמסגרתו נמכרות תרופות ללא מרשם רופא. בשלב זה המיזם מתמקד בעיקר במזרח אירופה ובשווקים מתעוררים. המיזם מתבסס על היכולת של פרוקטר אנד גמבל במיתוג והמוניטין ועל הקשרים העסקיים של טבע, ויכולת הייצור, בתחום התרופות.
תחום זה צפוי להתאפיין בעלויות ייצור נמוכות יחסית של התרופות, אך בהוצאות פרסום ושיווק גבוהות. האתגר של מנהלי המיזם הוא למקסם את הרווחיות הנובעת ממאמצי המיתוג, וטבע צופה המשך להתרחבות התחום.
מוצרים גנריים
טבע היתה החברה הראשונה שיצרה אסטרטגיה של התמקדות בניצול הרווח הנובע מ"סעיף 4" - המקנה לחברה הראשונה המשיקה תרופה גנרית בארה"ב תקופת בלעדיות של חצי שנה לאחר השקת התרופה. תחום זה אחראי לחלק מהותי מהרווח של טבע עד 2010.
אך הרווחיות הנובעת מההשקה בבלעדיות נפגעה בעקבות מעבר למתן בלעדיות משותפת למספר חברות שהגישו במקביל את הבקשה לאישור התרופה הגנרית. בנוסף, התחום הגנרי סובל מלחץ של הפחתת מחירים, בשל לחצים ממשלתיים ותחרות גוברת.
מכה נוספת שעלולה לפגוע בתחום היא ירידה בפוטנציאל תרופות המקור שהפטנטים עליהן יפוגו לאחר שנת 2015 שתקטין את כמות ההזדמנויות העומדות בפני החברות הגנריות. שילוב גורמים אלו דורש מטבע לערוך רפורמה מהותית בתחום התרופות הגנריות.
טבע תמשיך לנסות ולהיות הראשונה להשקת כל תרופה גנרית מהותית בניסיון לנצל את הרווח הנובע מ"סעיף 4" - וזאת למרות הירידה בפוטנציאל של פעילות זו. בנוסף, טבע תתמקד במוצרים עם מחיר גבוה יותר ורווחיות גבוהה יותר באמצעות התמקדות בפיתוח תרופות גנריות מורכבות יותר, שלהן יישמר מחיר גבוה לאורך זמן, וכן באמצעות פיתוח תרופות שטבע מציגה עבורן שיפור יחסית לתרופת המקור (בין אם באופן נטילתן ובין אם בהארכת משך השפעתן). במקביל טבע תקטין את היקף הייצור של תרופות שהתחרות העזה לא משאירה בהן שולי רווח סבירים ותעבור להתמקד יותר ברווחיות מאשר בנתח שוק. שני השינויים המהותיים הנוספים יהיו התרחבות גיאוגרפית וצמצום עלויות.
טבע היא החברה הגנרית הגדולה בעולם מבחינת היקף המכירות בארה"ב ובאירופה, אבל הנוכחות שלה בחלק מהמדינות המתעוררות נמוכה. האסטרטגיה שלה כוללת התרחבות למדינות נוספות, בעיקר בשווקים המתעוררים. כעת טבע חזקה ביפן וברוסיה (אם כי יש לה עוד פוטנציאל צמיחה רב במדינות אלו). חברת התרופות נערכת להגברת נוכחות ומכירות במקסיקו וטורקיה, ומצויה בשלבים התחלתיים יחסית בברזיל וקוריאה.
שני השווקים המהותיים שטבע בוחנת כניסה אליהם הם סין והודו. בשבוע שעבר טבע הודיעה על הקמת מיזם משותף עם חברה קוריאנית כדי להיכנס לשוק זה. האסטרטגיה של הכניסה ליעדים גיאוגרפיים חדשים נעשית בדרך כלל על ידי רכישת חברה מקומית המכירה את השוק, או דרך הקמת מיזם משותף עם חברה מקומית.
הצלחת השינויים שטבע מנסה לבצע בתחום הגנרי אינה פשוטה. פיתוח תרופות עם מורכבות כימית רבה יותר לא היווה עד כה נדבך מרכזי בתחום התרופות הגנריות של טבע, והכניסה לשווקי סין והודו היא מהלך מורכב אף הוא. לאור זאת, האתגרים העומדים בפני טבע במטרה הן לשמר את המובילות שלה בתחום התרופות הגנריות בעולם והן בשיפור רווחיות התחום מורכבים לביצוע.
קיצוץ בהוצאות
חלק מהותי מהתוכנית הוא הפחתת עלויות בהיקף של 1.5- 2 מיליארד דולר בתוך חמש שנים. ההתייעלות תושג באמצעות צבר מוצרים ממוקד, תהליכי התייעלות במפעלים ומעבר לייצור במקומות זולים. מרבית ירידת העלות צפויה לנבוע מתחומי הייצור והלוגיסטיקה והיא צפויה להתרחש במהלך 2014 ו־2015.
טבע של שלהי 2012 מצויה לאחר השיא של הרווחיות הנובע ממודל הפעילות שלה עד עכשיו. הרגולציה והתחרות בתחום הגנרי פגעו מאוד ברווחיות הנובעת מתחום זה. הקופקסון מצויה בשיא, וצפויה דעיכה בקצב שאינו ידוע. הלקווינימוד לא צפויה להחליף את הקופקסון באמריקה בארבע השנים הקרובות.
גם תרופות מקור נוספות צפויות לסבול מתחרות גנרית בין השנים 2017-2015. צבר המוצרים החדשים בפיתוח מציג פוטנציאל נמוך מהותית משל התרופות שיאבדו בלעדיות. ללא שינוי מהותי טבע היתה צפויה להציג תנודתיות ברווחים התלויה בתזמון של השקות גנריות מהותיות עם נטייה קלה לירידה ברווחים בין 2013 ל־2015, ולנפילה ממצוק (הפטנטים) בשנים 2016 ו־2017.
התוכנית האסטרטגית של טבע באה ליצור את מנועי הצמיחה שיגבירו את הרווחיות בשנים 2017-2015 ויחליפו את המנועים הקיימים. התוכנית מתבססת על ניצול הכלים של טבע המייצרת מאות תרופות גנריות וחומרי גלם לייצור אותן תרופות, ובעלת התמחות בתחום מערכת העצבים המרכזית ובמוצרי נשימה. המבחן הגדול של טבע יהיה ביישום התוכנית. החדשות הטובות שהוצגו בכנס האנליסטים של טבע הן שהחברה מודעת לצורך בשינוי ונערכת לבצע אותו.
החדשות הרעות הן שהאתגר בביצוע השינויים קשה, בעיקר כשיש צורך למצוא מקורות רווח שישלימו את החוסר שינבע מתחרות גנרית שצפויה לתרופות המקור של טבע. שווי השוק הנוכחי של מניית טבע מגלם ציפיות של שוק ההון שהרווחיות של טבע בעוד מספר שנים תהיה נמוכה מהרווחיות הנוכחית. החברה בונה כעת תשתית לצמיחה מחודשת בעתיד, וסביר שבתהליך נראה ירידה ברווחיות בעת פקיעת הפטנטים על התרופות המובילות. המבחן של מנכ"ל טבע, ג'רמי לוין, הוא בניית הכלים לצמיחה ברווחים החל מ־2017.
הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק
השורה התחתונה: טבע צפויה להתמודד בארבע השנים הקרובות עם פקיעת פטנטים במרבית תרופות המקור שלה שצפויים לפגוע ברווחיות שלה. התוכנית האסטרטגית של החברה מניחה את התשתית למנועי צמיחה חדשים, אולם יישומה יהיה מאתגר.