הקו שמחבר בין דוד שרן לבוררות מול האיראנים

ראש המטה הקודם של שר האוצר יובל שטייניץ, דוד שרן, הגיש השבוע בקשה לביטול חובת הצינון הנדרשת מעובד מדינה לאחר פרישתו, כך נודע ל"כלכליסט". הסיבה לבקשה: שרן מועמד להתמנות לתפקיד מזכיר חברת האנרגיה הממשלתית קצא"א (קו צינור אשקלון־אילת), והוא מעוניין להיכנס לתפקידו כבר בינואר 2013. מאחר ששרן פרש מתפקידו רק באוקטובר האחרון, הוא אינו יכול להיכנס לתפקידו בטווח של שנה מרגע הפרישה, בגלל אותה חובת צינון.

עיון בבקשה שהוגשה על ידי בא כוחו של שרן לוועדה למתן היתרים בבית המשפט המחוזי בירושלים, מגלה ששרן מודה שהשתתף בישיבות שנגעו לקצא"א במסגרת תפקידו, ש"היה מעורב בהצגת מועמדות לכהונת דירקטור בחברה שקשורה לקצא"א" ושהיה "קשור במינויים של שלושה דירקטורים". אולם, הוא מוסיף כי "למיטב ידיעתו, אותם שלושה דירקטורים שמונו לא נטלו חלק בהצבעה על אישור בחירתו", וכי הוא "לא היה בעל סמכות ממשית לקבלת החלטות או להמליץ המלצות שיש בהן כדי להשפיע על החברה".

שרן טוען עוד שהוא עצמו ביקש שלא להתעסק בענייני קצא"א במרץ 2012. ואם לא די בכך, בא כוחו של שרן טוען שנימוקים אלו פוטרים אותו בכלל מחובת צינון, אבל כדי להיות זהירים הוגשה הבקשה. כדי לחזק את המסקנה ששרן פטור מחובת צינון, מובא בבקשה סיפורו של מנכ"ל האוצר לשעבר אוהד מראני, שתקופת הצינון שלו קוצרה בשמונה חודשים כשביקש להתמנות למנכ"ל בתי הזיקוק (בזן).

עד כאן הסיפור פשוט לכאורה. התסבוכת האמיתית מתחילה אם מתחילים לדרוש מעט באותה חברה עלומה - קצא"א.

קו הובלת הנפט של קצא"א באשקלון צילום: צפריר אביוב

1. על צו איסור פרסום אחד מלפני 44 שנה

ילקוט הפרסומים, עמ' 1890. באותיות צפופות שהודפסו במכונת כתיבה, בין תיקון לחוק שירות המדינה לבין מתן הרשאה לפקיד כלשהו לייצג את הממשלה בהעברת הבעלות על האונייה "דגית" לחברת נייזר, מסתתר צו: "בתוקף סמכותה לפי סעיף 23 (ד) לחוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מצווה הממשלה לאמור: כל ידיעה, הנוגעת לצינור הנפט אילת־אשקלון, לרבות ההשקעות בצינור עצמו והשקעות הקשורות בהפעלתו, העבודות בצינור, מקורות הדלק והשימושים בו, כולל מכירת הדלק לגורמי חוץ, מוכרזת כעניין סודי לעניין החוק האמור, והוא במידה שלא הותר פרסומה על ידי שר האוצר או מטעמו".

על צו זה חתומה מזכירת הממשלה יעל עוזאי, והתאריך הוא 17 ביולי 1968. הצו הקצר, 62 מילה אורכו, מנע מהציבור הישראלי לדעת ב־44 השנה האחרונות איזה שימוש נעשה מכספו בחברת קו צינור אילת־אשקלון, שכבר מזמן לא ממלאת רק את הייעוד שלשמו הוקמה. החיסיון הזה נועד במקור להגן על שותפות עסקית בין ישראל לאיראן בתקופה משטר השאה הפרסי, אבל זה לא הכל, משום שעם השנים הבינו הפוליטיקאים שהחיסיון הביטחוני הזה יכול להסתיר מעין הציבור את העובדה שהם הפכו את החברה לחצר האחורית למינויים פוליטיים. שני מינויים כאלה נעשו ממש בעת האחרונה, אבל הצו ההוא מ־1968 מונע מהציבור לדעת כיצד הדברים מתנהלים.

2. שיעור קל בהיסטוריה של המזרח התיכון

הסיבה לכך שצו איסור הפרסום הוצא דווקא ב־1968 טמונה בעובדה שבאותה שנה נוסדה שותפות אסטרטגית בין ישראל לבין איראן בתחום האנרגיה. אחרי מגעים בין ישראל לבין משטר השאה, הוחלט על הקמת חברה משותפת - טרנס אסיאטיק אויל שמה - שתחזיק בצי מכליות נפט, בתשתית הולכת נפט בישראל ובתשתיות לאחסון נפט בישראל. כדי להוביל את הנפט שהגיע מאיראן במכליות לנמל אילת, נמתח קו צינור הנפט מאילת לאשקלון. השותפות הישראלית־איראנית נרשמה כחברה בשוויץ כדי לטשטש את העקבות, והיא מחזיקה בקצא"א, שמפעילה מכוח חוק שנחקק באותה שנה את הצינור, את מזחי קליטת הנפט בנמל אילת ואת מתחם האנרגיה של החברה באשקלון. קצא"א פועלת תחת "חוק הזיכיון" שמסדיר את עבודתה.

הכל היה טוב ויפה עד שב־1978 התחוללה המהפכה החומייניסטית באיראן, ומשטר השאה נפל. בן לילה ישראל מצאה את עצמה בשותפות עסקית אסטרטגית רגישה עם מדינת אויב, שהקשר איתה רק הסלים עם השנים.

שבע שנים לאחר מכן, האיראנים תבעו את ישראל עבור חלקם בשותפות. לטענתם, לישראל חוב של 2 מיליארד דולר (בערכים של היום) כלפיה. ישראל טענה כי האיראנים אחראים למצב משום שהם אלה שיצאו מהשותפות הלכה למעשה. לנוכח המחלוקת, עבר הסכסוך העסקי ב־1997 לבוררות בין הצדדים, שמתנהלת מאז ועד היום בשוויץ.

הבורר הישראלי המקורי שמונה לתפקיד היה חיים צדוק, שר המשפטים בממשלת רבין הראשונה. עם מותו באוגוסט 2002 מינו ראש הממשלה דאז ושר האוצר סילבן שלום את עו"ד דורי קלגסבלד למחליפו. למעשה, ייתכן שהציבור הישראלי כלל לא היה נחשף לכל הסיפור לולא המינוי ההוא של קלגסבלד תפס את תשומת הלב הציבורית. התנועה לאיכות השלטון אף הגישה עתירה לבג"ץ נגד המינוי, אך לבסוף משכה אותה לאחר דיון בדלתיים סגורות בבית המשפט.

קלגסבלד משמש בתפקיד הבורר עד עצם היום הזה וסיכוי סביר שיחזיק בו עוד זמן רב, אחרי הכל, כשאיראן היא בעיקר יעד אפשרי למתקפה, קשה להאמין שממשלת ישראל תסכים לשלם לה פיצוי כספי כלשהו.

3. כל אלו הן באמת שאלות יפות מאוד

ובחזרה לשרן: בסוף נובמבר אישר דירקטוריון קצא"א את מינוי שרן לתפקיד מזכיר החברה - מי שיהיה אחראי מטעמה על הבוררות מול האיראנים. עד לאותו רגע שרן שימש כאמור כראש המטה של שטייניץ, שאותו הוא מלווה מאז 1999. אלא משום שבמסגרת תפקידו באוצר שרן עצמו היה מעורב במינוי דירקטורים בקצא"א, היה קיים חשש לניגוד עניינים בכך שהאנשים שהוא היה מעורב במינויים בחברה יאשרו עכשיו את מינויו. לכן, בהוראת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, הדירקטורים ששרן היה מעורב במינויים פסלו את עצמם מלקחת חלק בהליך הבחירה. ובכל זאת, שרן נבחר.

מי הדירקטורים שאישרו את מינוי שרן, ומי הדירקטורים שפסלו את עצמם מלהשתתף בהצבעה? מתברר שלציבור אין זכות לדעת, משום שזהות הדירקטורים בקצא"א היא תחת צו החיסיון.

ולא רק זאת - "כלכליסט" פנה לאוצר בניסיון לקבל תשובות לשאלות הבאות: איך מתבצע הליך מינוי בכירים בקצא"א? איך נקבע שכר הדירקטורים ונושאי המשרה בקצא"א? איך מתבצע הליך בחירת הבורר הישראלי בבוררות מול איראן? מי קובע את שכר הטרחה שלו ושל עוה"ד שמטפלים בתיק? מהי מדיניות חלוקת הרווח של קצא"א? האם המדינה מושכת דיבידנד מקצא"א?

שטייניץ. באוצר מילאו פיהם מים צילום: אלכס קולומויסקי

אלא שמהאוצר התקבלה תשובה לקונית: "בהתאם לצו שפורסם בילקוט פרסומים 1464 ישנו חיסיון על הנושא, ולא ניתן לענות על שאלות".

במקביל, "כלכליסט" פנה למשרד האוצר באמצעות חוק חופש המידע בניסיון לברר מהו השכר ומהן הטבות השכר הנלוות של מזכיר החברה החדש דוד שרן, וכן של יו"ר החברה החדש יוסי פלד שמונה לתפקיד בספטמבר האחרון בידי הממשלה. לפניו כיהנו בתפקיד אלוף (במיל') עמוס ירון ואלוף (במיל') אורן שחור. כמו כן, ביקש "כלכליסט" לדעת מהו שכר הטרחה של הבורר עו"ד קלגסבלד.

האוצר לא השיב ל"כלכליסט" על אף אחת מהשאלות. מתברר שהחיסיון שמוטל על החברה - שמקורו ביטחוני - משמש בפועל כדי למנוע מהציבור לדעת מה עושים עם כספי המסים שלו.

4. הפטורים, ההטבות והשותפויות העסקיות

שני מקורות בכירים בשירות המדינה סיפרו ל"כלכליסט" כי החברה אינה חברה ממשלתית, ולכן אינה מפוקחת בידי רשות החברות הממשלתיות ואינה כפופה לנהליה. לראיה, גם בדו"ח הממונה על השכר שהתפרסם השבוע אין כל זכר לקצא"א. המקורות הוסיפו כי מבחינה עסקית מדובר בחברה מוצלחת שמגלגלת סכומי כסף גדולים - שלציבור אין כל דרך לדעת מה היקפם - אולם הם מתחו ביקורת על אופן המינויים בחברה.

מלבד זה, הואיל וקצא"א נהנית לא רק מהחיסיון הביטחוני אלא גם מחוק ייעודי שתחת חסותו היא פועלת מאז 1968, היא נהנית מכל מיני פטורים והטבות. למשל, היא פטורה מתשלום מסים לממשלה או לכל רשות אחרת, לרבות ארנונה. סוגיה זו מרגיזה במיוחד את עיריות אילת ואשקלון, שניסו באמצעות חברי כנסת שונים לשנות את החוק, אולם כשלו. בתמורה, נחתם הסכם בין קצא"א לבין העיריות על תרומות שהחברה תעניק להן, בהיקף של 6 מיליון שקל, בפריסה רב־שנתית, וכן תתרום כמה מאות אלפי שקלים מדי שנה לעמותות שפועלות בערים אלה. עד 1999 נהנתה החברה גם מפטור מכפיפות לחוקי התכנון והבנייה, עד להתערבות היועץ המשפטי בעניין.

מלבד אלה, קצא"א משתמשת בשטחים הנרחבים שבתחומה כרצונה. מלבד הפעילות בתחום הובלת הדלקים ואחסונם, קצא"א שותפה בחברת דוראד (37.5%), שמקימה תחנת כוח פרטית על אדמות קצא"א באשקלון. השותפות האחרות בחברה הן אדלקום (18.75%) ודורי אנרגיה (18.75%), וכן הקונצרן הטורקי זורלו (25%). מתברר שמה שמותר לטורקים לדעת, לציבור הישראלי אסור.

באחרונה חתמה דוראד על כמה חוזים לאספקת חשמל לחברות גדולות במשק לתקופות ארוכות, ובהן שטראוס, אסם, משרד הביטחון וחברות נוספות. דוראד מתחרה בתחנת הכוח הפרטית של OPC שבשליטת החברה לישראל. זו הסיבה לכך שב־2007 עתרה החברה לישראל לבג"ץ בטענה כי אין לתת לדוראד להקים את תחנת הכוח בשטחי קצא"א ללא מכרז. בג"ץ דחה לבסוף את העתירה של החברה לישראל.

5. כולם רוצים לקפוץ על עגלת חוק הזיכיון

בשנת 2017 יפוג תוקפו של חוק הזיכיון, אותו חוק ערטילאי שמאפשר לקצא"א לפעול בלי כפיפות לדיני המשפט המינהלי

ולדיני המכרזים או לחתום על חוזים ארוכי טווח כגון אספקת חשמל באמצעות תחנת הכוח דוראד, שם היא משמשת כשותפה בכירה. הפתרון הנרקם במוסדות המדינה הוא הקמת מתקן ליצוא גז מכלל המאגרים שנמצאו בחופי הים התיכון, ומי שהופקד כפרויקטור על הנושא הוא לא אחר ממנכ"ל משרד הביטחון לשעבר עמוס ירון, שכיהן כיו"ר קצא"א לפני היו"ר הנוכחי יוסי פלד. חברת נתג"ז (נתיבי גז) שאחראית על הולכת הגז בישראל, כבר הגישה לוועדת צמח לבחינת משק הגז המלצה על הקמת מתקן יצוא בעלות של 6 מיליארד דולר. הקמת המתקן בקצא"א, במימון מדינה או בשותפות, תאפשר את הארכת חוק הזיכיון ו"תפיח חיים" בגוף שפועל בדרך לא דרך. במשרד האוצר כבר החלו לדון בנושא.

מדוברות חברת קצא"א נמסר כי: "למרות מעמדה הייחודי של החברה, שאינו מחייב הקמת ועדת איתור, הנחה יו"ר החברה יוסי פלד על הקמת ועדת איתור על פי תקנות החברות הממשלתיות, כדי לבחור במועמד הטוב ביותר לתפקיד. המינוי אושר על ידי דירקטוריון החברה. החברה אינה נוהגת להתייחס לנושאי משרה ו/או מחזור כספי משיקולים מובנים. עו"ד דורי קלגסברד אינו מייצג את קצא"א".

עו"ד דורי קלגסברד הגיב ומסר: "אני לא מוסמך לענות בעניין, יש לפנות לגורמים המוסמכים".