התוכנית להנגשת האקדמיה למגזר הערבי חסרת שיניים

האוכלוסייה הערבית מהווה כ־20.5% מתושבי המדינה, אך שיעור הסטודנטים בכלל התארים עומד על כ־9.8% בלבד. את הנתון ביקשו בוועדה לתכנון ולתקצוב לשנות ולשם כך הקצתה הוועדה, במסגרת התוכנית הרב־שנתית להשכלה הגבוהה, סכום מצטבר של כ־300 מיליון שקל לתוכניות להגדלת הנגישות של בני מיעוטים - ערבים, דרוזים וצ'רקסים, לא כולל בדואים - במערכת ההשכלה הגבוהה.

מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה ד"ר אביטל שטיין הסבירה כי "לראשונה גובשה תוכנית מקיפה הנותנת מענה לכלל החסמים העומדים בפני הסטודנטים הערבים, ושמתייחסת למכלול החסמים בהשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה. הרחבת השתתפותם של הסטודנטים מהמגזר הערבי במעגל ההשכלה הגבוהה תסייע לא רק להם, אלא בטווח הרחוק גם למדינת ישראל ולכלל האוכלוסייה".

ד"ר אביטל שטיין מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה

אולם, למרות התוכנית המפורטת של הות"ת, הכוללת לא פחות מ־14 כיווני פעולה שונים, במסמך מפורט, רובם ככולם לא מחייבים את הגופים האקדמיים, שרשאים לעשות כראות עיניהם. יתרה מזאת, לות"ת ברוב המקרים גם אין אפשרות לפקח על עיקרי התוכנית והוצאתה לפועל, וכך, למרות הניסיון המבורך והתוכנית המפורטת והכסף הרב, השינוי נסמך בעיקר על רצונם של ראשי המוסדות להשכלה גבוהה לבצע את אותו שינוי.

האוניברסיטה תעזור למצוא דירה להשכרה?

בין כיווני הפעולה עליהם ממליצה הות"ת אפשר להזכיר את תוכנית "נחיתה רכה" של האוניברסיטה הפתוחה, המאפשרת לסטודנטים מעבר במהלך הלימודים לאוניברסיטאות המחקר. בחלקן כאמור מדובר בהמלצות לא מחייבות לגופים אחרים, כגון "המלצה חמה" בלבד למשרד התחבורה להגביר את מספר הקווים של התחבורה הציבורית מהישובים הערביים למוסדות הלימוד. כך גם ממליצה הות"ת למוסדות הלימוד לתעדף סטודנטים ערבים בקבלה למעונות, אולם אין היא מחייבת אותם בכך.

כמו כן, ישנה המלצה למוסדות לעזור לסטודנטים מהמגזר הערבי במציאת דירה בסביבות האוניברסיטה, עקב הקושי בו נתקלים סטודנטים ערביים בבואם לשכור דירות, ולפעול ישירות להסדרת דיור באזור הקמפוס. אך גם כאן, לא ברור כיצד המוסדות אמורים לעשות זאת.

במרכז התוכנית של הות"ת עומדת הקמת יחידה לקידום הסטודנטים מהמגזר הערבי שבראשה יעמוד איש סגל בכיר, שככל הניתן יהיה בן מיעוטים. כחלק מתפקידה היחידה תהיה אחראית על תוכנית קליטה של הסטודנטים הערבים בשנתם הראשונה. התוכנית אמורה לכלול סדנאות לכישורים ומיומנויות למידה, תמיכה נפשית ויועץ אקדמי לסטודנטים ערבים. סל קליטה מלא עומד על 4,666 שקל לסטודנט, כאשר התקציב הכולל שיוענק לכל מוסד תלוי במספר הסטודנטים הערבים בשנה א', במצב הסוציו־אקונומי של היישובים שמהם מגיעים התלמידים ובשיעור המעבר לשנה ב' של הסטודנטים בני המיעוטים במוסד. התקציב יינתן אומנם כל שנה מראש, אולם על בסיס הנתונים של השנה הקודמת, אשר יצטרכו להיות מועברים על ידי הלמ"ס. כמו כן תהיה התחשבות בהרכב תחומי הלימוד של הסטודנטים כדי לעודד מקצועות שבהם אחוז הערבים מועט במיוחד ומקצועות המאפשרים תעסוקה, אולם אין הות"ת מציינת בתוכניתה כיצד תיקבע העדיפות למקצועות, דבר שהות"ת כבר השכילה לעשות בנוגע למגזר החרדי.

תרגום חלקי בלבד של אתרי האוניברסיטאות

אחד החסמים המרכזיים בפני החברה הערבית הוא הפער התרבותי: למרות החשיבות שמעניקה החברה הערבית ללימודים אקדמיים, במסגרת הלימודים הגבוהים חווים סטודנטים ערבים לראשונה את היותם מיעוט, שכן לרוב זה המעבר הראשון שלהם לתרבות מערבית, לסביבה שבה שולטת השפה העברית - הרצאות, חיפוש מידע, שלטים, אתרי האינטרנט, שירותי מזכירות, רישום סטודנטים וכד'. מעבר לכך, נתוני הפסיכומטרי מראים כי ערבים מתקשים באנגלית יותר מיהודים, לא מפליא כאשר במסגרת בית הספר הם לומדים ארבע שפות - ערבית מדוברת, ערבית ספרותית, עברית ואנגלית.

לכן הוחלט על תוכנית "צעד לפני כולם" שמטרתה לשפר את המגע הראשוני עם האקדמיה. ההכנה הייחודית תתבצע כחודשיים לפני פתיחת הלימודים, וכל הסטודנטים בני המיעוטים יהיו זכאים להשתתף בתוכנית זו אם התקבלו ללימודי תואר ראשון. במסגרת התוכנית יתוגברו השפה העברית, מיומנויות למידה ואוריינטציה אקדמית והכרת הקמפוס.

בנוסף יתורגמו אתרי המוסדות ואתר המועצה להשכלה גבוהה לערבית כדי לאפשר התמצאות ומידע אקדמי טובים יותר. כדי לתמרץ את המוסדות לכך, כל מוסד יקבל 10,000 שקל עבור התרגום, ומינוי אחראי ליחידה לשילוב מיעוטים ותרגום אתר האינטרנט לערבית מהווים סף לתקצוב מוסד במסגרת התוכנית. יש לציין כי התרגום הוא תרגום חלקי בלבד, בעיקר לחלקים שקשורים בקבלה והרשמה. מעבר לכך, הות"ת גם לא נתנה מועד סיום להליך התרגום ומוסדות לא יהיו מחוייבים אף להצטרף לתוכנית.

בין סעיפי התוכנית מופיעה עוד הכוונה להקים מרכזי מידע, ייעוץ והכוון למגזר הערבי להגדלת הנגישות להשכלה גבוהה בפריפריה. התוכנית תהיה מתואמת עם משרד החינוך כך שיינתן מידע לתלמידי התיכון. נבדקת האפשרות לביצוע פיילוט להפעלת תוכניות של הכוון תעסוקתי בבתי הספר בשיתוף גורם מומחה בנושא ובתיאום עם משרד התמ"ת. מעבר לכך, החל מהשנה יקבלו המכינות תקציב פר סטודנט - כ־6,000 שקלים - למימון רכז ייעודי, תגבור שפתי, שיעורי עזר ומימון הסעות ומעונות.

שוקלים הקמת מוסד אקדמי נפרד לערבים

בעיה מרכזית נוספת באקדמיה שהות"ת נותנת עליה את הדעת היא מספר חברי הסגל והסגל המינהלי הנמוך: כ־2% מחברי הסגל האקדמי וכ־1.5% מהסגל המינהלי במוסדות המתוקצבים על ידי ות"ת הם מהמגזר הערבי. מהם שיעור אפסי של בכירים.

הות"ת ממליצה לבצע העדפה מתקנת כדי לשלב בני מיעוטים בתפקידי סגל בכיר ובקרב ממלאי התפקידים, ושהאחראי לעניין המגזר הערבי בכל מוסד ישמש חבר קבוע בוועדת המינויים המוסדית. בנוסף ממליצה הות"ת שכל מוסד יקבע יעד שנתי לקליטת עובדים בני מיעוטים. גם כאן, הות"ת משאירה את ההחלטה בידי מוסדות הלימוד וגם לא מפרטת האם תפקח על כך.

הות"ת אף מוסיפה בדו"ח כי היא שוקלת להקים מוסד אקדמי ערבי כדי לצמצם את מספר הסטודנטים הערבים בחו"ל. אולם על כך עדיין לא קיבלה החלטה. התומכים ברעיון להקמת מוסד ערבי בישראל טוענים כי הוא יביא להגדלת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב החברה הערבית, יאפשר זקיפות קומה למיעוט הערבי, ובמסגרתו יתאפשרו חקר, שימור ופיתוח התרבות, השפה והדת הערבית. בנוסף, מוסד כזה יוכל להוות מוקד משיכה עבור אוכלוסייה ערבית אשר כיום נמנעת מלימודים גבוהים בשל מגבלות תרבותיות ומסורתיות. המתנגדים לרעיון טוענים כי אם השפה בו תהיה ערבית, הוא ינציח את הבידול של החברה הערבית ויצמצם את אפשרויות ההשתלבות בחברה הישראלית ובשוק העבודה. בנוסף, קיים חשש כי המוניטין של המוסד יהיה טוב פחות משל מוסדות מובילים קיימים.