השקפים ששטייניץ שכח להראות
שר האוצר מתהדר בהישגים הכלכליים של הממשלה, אך לא מפרט מה היא עושה בכסף
ממצגת האוצר מתברר שבארבע השנים האחרונות, החופפות לתקופת כהונתה של הממשלה היוצאת, צמח המשק הישראלי בשיעור ריאלי מצטבר של 14.7%, לעומת 2.7% בלבד בגרמניה למשל. סביר להניח שאם למי שיזם את הכנת המצגת ושליחתה לעיתונאים היו יותר זמן ומקום, הוא היה מפרט גם את הנתונים המרשימים של השנה היוצאת: צמיחה של 3.3% בישראל, לעומת 0.9% בלבד בגרמניה.
השורה התחתונה ושורות נוספות
עכשיו שיבוא שטייניץ ויסביר לזוג צעיר מגבעתיים למה עם נתונים השוואתיים כל כך מרשימים הם מתקשים לגמור את החודש? שיקום ויפרט איך בדיוק הגענו עד הלום. למשל שברבעון השני של 2012 צמחנו מעל המצופה רק הודות לתחילת הפעולה של קו הייצור החדש של אינטל בקריית גת.
אבל זהו רק חלק קטן מהסיפור. והסיפור האמיתי הוא שמעל השורה התחתונה יש עוד הרבה שורות נוספות, חשובות לא פחות. הנתון של צמיחת המשק חשוב מאוד כמובן, אך חשוב גם להבין מה הממשלה עושה עם הצמיחה, ולמה רק חלק זעיר ממנה מגיע אל הזוג מגבעתיים.
מה נשאר לחינוך
התשובה לשאלה זו מסתתרת בסדרת שקפים נוספת של האוצר, שאותה שטייניץ משתדל להצניע. גם המצגת הנוספת הוכנה באוצר, לקראת דיון כלכלי שנערך בממשלה לפני שנה. מאותה מצגת מתברר מיקומן של הוצאות הממשלה הרחבה, הכוללות גם גופים כמו רשויות מקומיות, מלכ"רים וקופות חולים, בקרב המדינות המפותחות.
ב־2010 ניצבה ישראל במקום השמיני מהסוף בטבלת הוצאות הממשלה הרחבה של מדינות ה־OECD, עם הוצאה של 43% מהתוצר. ללא ההוצאה הביטחונית, הידרדרה ישראל למקום הרביעי מהסוף, עם 36% תוצר בלבד, לעומת הוצאה ממוצעת של 45% במדינות ה־OECD. ההוצאות הציבוריות ללא המרכיב הביטחוני מבטאות את סכומי הכסף שמעבירה הממשלה לאזרחיה כדי לממן חינוך, בריאות, רווחה ועוד.
אז אנחנו צומחים מהר יותר ממדינות אחרות, וחלק מצמיחה זו אפילו מחלחל אל כיסה של המשפחה מגבעתיים. אבל אם אותם בני זוג נאלצים להוציא יותר מזוגות צעירים שמעבר לים על שירותים בסיסיים שמספקת הממשלה - כל הנתונים שבהם מתפאר שטייניץ לא שווים הרבה.