600 מיליון שקל נוספים לגירעון התקציבי: מס העשירים ייכנס לקופת המדינה רק ב-2014

מי שציפה שההכנסות בסך 600 מיליון שקל ממס העשירים, או בשמו הרשמי "מס יסף", יגיעו לקופת המדינה השנה ויכסו חלק מהבור התקציבי הענק, טעה וייאלץ ככל הנראה לחכות ל־2014. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי רוב ההכנסות מהמס יגיעו במקרה הטוב באמצע 2014, לאחר הגשת הדו"חות השנתיים.  

באוגוסט האחרון אישרה מליאת הכנסת את חבילת הצעדים הכלכליים שיזמה הממשלה במטרה לצמצם את הגירעון ולשנות את נטל המס. בין השינויים שאושרו אז היו העלאת המע"מ ל־17%, העלאת המס על סיגריות ואלכוהול, העלאת מס הכנסה ב־1% על הכנסה חודשית של מעל 14 אלף שקל, והטלת מס יסף על הכנסה שנתית של מעל 800 אלף שקל.

מס העשירים לא ישפיע על הכנסות המדינה השנה צילום: בלומברג

הגבייה תלויה בדו"חות אך לא כולם חייבים בדיווח

חבילת הצעדים שאושרה כוונה לשנת 2013 במטרה להכניס לקופת המדינה כמה מיליארדים נוספים ולצמצם את הגירעון הצפוי, שכעת ידוע שעומד על 39 מיליארד שקל. מה שמתכנני החבילה לא הביאו בחשבון זו העובדה שהרשויות יכולות לבחון חבות מס רק כשיש בידן נתונים לגבי היקף ההכנסה - נתון שמס הכנסה מקבל רק בדו"ח השנתי המוגש לכל המוקדם בחודש יוני של השנה הבאה. במקרה הטוב, אם כך, מס העשירים יוטל על מגישי הדו"חות רק ביוני 2014 ולא ישפיע על הכנסות המדינה ממסים בשנת 2013.

משמעות הדבר היא שבתקציב 2013, שטרם אושר בממשלה, לא ניתן יהיה להכליל את 600 מיליון השקלים האמורים להתקבל ממס העשירים, והגירעון יגדל בהתאם.

אייל רובין וחנה סלומון, מאשכול המיסוי בפירמת ראיית החשבון BDO זיו האפט, מסבירים כי "אם המדינה רצתה ליהנות מהכנסות מס היסף בשנת 2013, היה עליה לתקן את תקנות ניכוי המס במקור בהתאם, מבעוד מועד. יש לזכור כי במקרים רבים מדובר בנישומים שהכנסותיהם הנן ממקורות שונים, והמנכה במקור אינו יכול לדעת אם סך ההכנסות עובר את הסף הזה. לכן, בשלב הראשון יש לאמוד את הכנסתו השנתית הכוללת של הנישום, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לגבות באופן מושכל את מס היסף".

מהחוק עולה בעיה נוספת. מס העשירים מוטל על הכנסה מכל מקור, אלא שבעלי הכנסה שנתית של עד 1.7 מיליון שקל משוק ההון לא חייבים בהגשת דו"ח שנתי. המשמעות היא שחלק בלתי מבוטל מהאנשים שאמורים להיות חייבים במס פטורים מהגשת הדו"ח, כך שאין דרך לגבות מהם את המס.

רשות המסים מחכה לאחרי הבחירות לתיקון התקנון

אם כן, כל עוד לא ישונו התקנות המתירות את הפטור מהגשת הדו"ח השנתי ליחיד, וחובת ניכוי במקור מהכנסה העולה על 800 אלף שקל, כך שכל מי שהכנסתו, מכל מקור, מגיעה לתקרה זו יהיה חייב בהגשת דו"ח, לא ניתן יהיה לחייב במס את האוכלוסייה הרלבנטית. כיוון שהמדינה לא הגדירה בחקיקה חובת הגשת דו"חות כזו, הרי שבפועל היא כרגע מוותרת על אכיפת החוק מכל האזרחים שנפלו במרווח שבין הסכומים.

ברשות המסים מודעים לבעיה זו. "רשות המסים מקדמת תיקון לתקנות מס הכנסה אשר יקבע כי בכל מקרה החייבים במס יסף יחויבו בהגשת דו"ח", מסרה הרשות ל"כלכליסט". "לאור פגרת הבחירות של הכנסת לא ניתן היה לקדם את התקנות, ואולם ממילא הן יחולו על דו"חות לשנת 2013 שמועד הגשתם בשנת 2014". עם זאת, גורמים המקורבים לעניין אמרו ל"כלכליסט" כי "היו לרשות יותר מארבעה חודשים (מאז החקיקה בכנסת - ה"ק) לדאוג לתיקון התקנות והם לא עשו זאת. כעת הם נמצאים בבעיה בשל הבחירות, ועד שהיא תתוקן נוצרת אי־ודאות".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "לא ניתן לדעת את החבות במס יסף ללא הגשת הדו"ח השנתי, אשר מפרט את כלל הכנסתו החייבת (לרבות ניכויים, קיזוזים והפסדים) של אדם. מכיוון שכך, החבות תיקבע באמצעות הגשת הדו"ח השנתי לשנת 2013 בהתאם למועדים שנקבעו בפקודת מס הכנסה".