משחקי כיסאות על הטיטאניק

ראש הממשלה בנימין נתניהו יודע שגם אם ייבחר בשנית אחרי ה-22 בינואר, זמנו הפוליטי קצוב. הוא ניצב בפני ארבע בעיות יסוד – הכלכלית, החברתית, המדינית, והאיראנית – שאין לו אפשרות לפתור אותן אלא כמכלול. הבעיה המיידית, "הבור התקציבי", קשור לדרך חלוקת המשאבים בין הצרכים החברתיים לצרכי הביטחון, שאיתם לא ניתן להתמודד בלי לקדם את ההתמודדות עם הבעיה הפלסטינית.

ישראל ניצבת בפני מציאות בה ארבע בעיות השורש (החשובות) הפכו לדחופות כשהן אינן ניתנות עוד להכלה או לדחיקה לשוליים. כל בעיה עשויה להפוך למכשול שיטיל "ווטו" על הטיפול בכל אחת מהבעיות האחרות. הממשלה שתוקם לא תוכל להימנע מהתמודדות סימולטנית עם החבילה כולה. בשל מערכת הקשרים הסבוכה ביניהן לא ניתן גם לפתור שום בעיה בנפרד, והדרך להתמודדות משלבת נקודת מבט מערכתית ובניית תהליך סדור לפתרון בעיות. המחיר הפוליטי שישלם כל פוליטיקאי אשר לא יתמודד עם התהליך העובר דרך כל ארבע בעיות היסוד יהיה קשה עד בלתי נסבל.

בנימין נתניהו. ניצב בפני 4 בעיות שורש צילום: אי פי איי

מפת תהליך "זרם הערך" הלאומי

מושג "זרם-הערך", הלקוח מתחום הייצור התעשייתי ומשמעו התהליך היוצר ערך עבור הלקוח, יכול לשמש אותנו כאן כדי להצביע על דרך ההתמודדות, כשהלקוח הוא, במקרה ששכחנו, אזרחי ישראל. נתיב "זרם-הערך" בו אמורה לפעול ממשלת ישראל עובר דרך התמודדות עם ארבע בעיות היסוד כתחנות הכרחיות בתהליך השלם: התמודדות עם "הבור" התקציבי, הטיפול בנגזרות השסעים החברתיים, הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, בלימת מהלך הגרעין באיראן.

כרטיס מעבר מתחנה לתחנה מותנה בהתמודדות עם הבעיות האחרות. התקדמות במעלה "זרם-הערך", מהתחנה הסופית (פתרון בעיית הגרעין האיראני) לתחנה הקודמת לה, מראה כי מבלי להתמודד לעומק עם הסוגיה הפלסטינית, ישראל לא תוכל לקבל את הגיבוי הבינלאומי הנחוץ להתמודדות עם החימוש הגרעיני באיראן. לעומת זאת, התקדמות בפתרון הקונפליקט הפלסטיני תהווה זרז לבידוד האיראנים וליצירת התשתית הבינלאומית החיונית להתמודדות עם המשבר.

עוד במעלה הזרם לעבר התחנה הקודמת, הכרעה שתביא לפתרון הקונפליקט הפלסטיני לא תתאפשר ללא שיתוף פעולה חוצה שסעים חברתיים ומחנות: שום הרכב קואליציוני בממשלת ישראל שלא ינסה להתמודד מערכתית עם חבילת הבעיות לא יוכל לפנות כ-130-150 אלף מאזרחי ישראל שהתיישבו בשטחי המחלוקת. לחילופין, לא ניתן יהיה לגשר על השסעים החברתיים, גם לא על ידי הפחדת הציבור, כאשר מדינת ישראל לא מסוגלת לספק לאזרחיה – הנושאים בנטל השירות הצבאי, המסים ופיתוח הכלכלה – את תנאי המינימום לחיים במדינה מפותחת, כשמערכות הבריאות והחינוך קורסות, ודיור בר-השגה הופך בלתי אפשרי למעגלי האוכלוסייה הצעירה הנושאת בנטל.

המשק הישראלי פועל כאי ההולך ונסגר לעולם. אין קיום כלכלי למדינת ישראל בלי קשרי סחר פתוחים (נטולי חרמות), החלפת ידע ומידע, תרבות, זרימת חופשית של הון ועבודה עם המערכת הגלובלית. מערכת גלובלית לעומת זאת מהווה איום אסטרטגי; בלי תמיכה בינלאומית, לא ניתן יהיה לצאת למסע לשינוי זרם-הערך הלאומי. היעדר יכולת להתמודד עם משבר הגירעון בתקציב – הצפוי להעמיק על רקע גל הפיטורין הנמצא בעיצומו ונפילת הטייקונים המשולבת בפגיעה במגזר עסקים זעירים ובינוניים, זעזועים במערכת הפיננסית וסדקים חמורים במערכת הבריאות – יחסום את ההתקדמות לאורך זרם-הערך כבר בתחנה הראשונה. כך גם לא ניתן יהיה להתמודד עם ה"בור" בתקציב המדינה מבלי לעשות שימוש במבט המערכתי ובמסע המשולב, ומבלי להבין את הקשרים הבלתי ניתנים להתרה בין כלל רכיבי זרם-הערך.

בהיעדר התמודדות עם מכלול הבעיות ניתן יהיה לעשות שימוש מטפורי ב"מדד החיים" של שר החוץ לשעבר ליברמן ולקבוע כי "לגן העדן" לא נגיע. להפך: באביב הקרוב החברה, הכלכלה, הביטחון האישי והציבורי והמערכת הפוליטית עשויות להימצא על סף גיהינום כלכלי, חברתי, פוליטי, מדיני ובינלאומי.

בפתחה של שנת 2013 ישראל נמצאת בצומת אסטרטגית: להתמודד מערכתית במטרה לשפר את זרם-הערך על ידי התקדמות מחזורית של שיפור מתמיד בכל החזיתות , או להמשיך במנהג המוכר במקומותינו ולהתמודד בנפרד עם "בעיה נבחרת", הנקבעת לרוב על פי הלחצים הפוליטיים והמדיניים או הנוחות האופורטוניסטית.

לפוליטיקאים הנבחרים יש ממה לפחד. המנצחים בבחירות, שיזכו לכמה רגעי תהילה ביושבם סביב שולחן הממשלה, יגלו במהירות כי ביקשו לעצמם מלוכה וקיבלו אתונות.

מבט על מפת זרם-הערך המערכתית-לאומית מעלה חשש שאם לא יימצאו הנבחרים הראויים לכתר המנהיגות, אשר ייקחו את האחריות (Ownership) להתמודדות עם שורשי בעיות היסוד, תכלה אש הקיץ הישראלי את מושבם הפוליטי. זמנם של הנבחרים שאול. כבר באביב נדע אם מועד הבחירות ב-22 בינואר ייזכר כמועד בו נוצרה מנהיגות אמת יוצרת-ערך, או כפתיחת מסע הבחירות הבא לממשלה חלופית שתיאלץ להתמודד כבר בחורף הבא עם בעיות היסוד בפניהן ניצבת מדינת ישראל.

ד"ר בעז תמיר הוא מייסד ונשיא Israel Lean Enterprise