ארגונים שלא יכולים ליפול מתים זקופים
ההגנה בכל מחיר על גופים כמו חברת החשמל מפני קריסה כלכלית מונעת מהם את הסיכוי להשתקם
האם העובדה שנפילתו של ארגון עלולה לטלטל מן היסוד את הכלכלה והחברה שבהן הוא פועל מצדיקה את שימורו בכל מחיר? כשנגיד הבנק המרכזי מונע קריסת בנק בשם "היציבות הבנקאית", האם הוא מביא בחשבון את הנזק הכרוך בכך לאופן ניהול הבנק, לשוק וללקוחות? האם המפקח על הביטוח שמונע קריסת חברת ביטוח דואג למבוטחים?
הלא ברור ששום ממשלה לא תעז לסגור בית חולים, גם אם זה הגיע בפועל לפשיטת רגל כתוצאת מכשלים של ממשל תאגידי וניוון ניהולי. האם נשקלה ברצינות השפעתה ההרסנית של הנחת היסוד הזו על האפשרות לתיקון כשלי הניהול והשירות, או על מספר החולים שימותו כתוצאה מהם? על צה"ל ומשטרת ישראל אין מה לדבר בכלל. אף שהררי משאבים מבוזבזים מתחת למסך החשאיות הביטחונית בתוך סעיפי תקציבים מנופחים - איש לא מעז לגעת בהם ברצינות.
בועה אטומה ומנותקת
האם מוצדקת השמירה על חברת החשמל כגוף חי למרות מצבה הפיננסי, כשלי הממשל התאגידי ואיכות הניהול, שלל פגעי נפוטיזם וועדי עובדים הרואים באינטרס העובדים ובשימור מעמד המנהלים את תכלית קיומו של הארגון? מדוע נאלצים היצואנים, היבואנים והצרכנים הישראלים לשלם את המחיר הבלתי נסבל הכרוך בשימור "רשות הנמלים" - ארגון שבו נפרצו כל הנורמות של מערכות ניהול ומנהל תקינות? האם ישנה הצדקה לכך שאוניברסיטאות ובתי ספר כושלים נותרים עצמאיים גם לאחר שנחשפו בהם איים של אבטלה סמויה, גירעונות כספיים, כשלים פיננסיים, חוסר שליטה ניהולית וחוסר מנהיגות להובלת שינוי?
ארגון שלא יכול ליפול, חי בתוך בועה אטומה ומנותקת מסביבתו. מחיר שירותיו נקבע על בסיס עלות התפעול בפועל בתוספת רווח מקובל (Cost plus). ארגון כזה, אם לא יימצא בו מנהיג המסוגל לפעול כנגד "כוח הכבידה", יתנגד באופן טבעי לכל שינוי, לא יגלה עניין בהתפתחויות בסביבתו, ולא יטפל במחדלים ניהוליים או במערכות שהתנוונו בתוכו. כאשר לא קיימים מנגנונים שיאפשרו לבחון לעומק את יעילות פעולתו, דבר לא יחייב את ההנהלה להקפיד על מצוינות תפעולית, למשוך אנשי מקצוע ועובדים מצטיינים, למנוע בזבוז, לצמצם אבטלה סמויה ולהתמקד ביצירת ערך ללקוחות - תכליתו המוצהרת של ארגון הפועל בסביבה תחרותית ושאיננו חסין בפני נפילה.
תכלית קיומו ופעולתו של ארגון שלא יכול ליפול, המוחזק בכל מחיר גם כשהפך לחלול, היא שימור הגוף שהערך ללקוח בו נותר ללא רוח חיים, או במילים אחרות, שימור האינטרסים של המנהלים, העובדים, הרשות המקומית, מפלגת השלטון או בעלי המניות - כולם מלבד לקוחותיו האמיתיים, שטובתם היתה תכלית קיומו המקורית. לצערנו, הניסיון מלמד שברגע שארגון "מקודש" כמוסד שלא יוכל ליפול, אין לעצור את תהליך ניוון המערכות, ההוצאות המתנפחות, הסרבול, האטימות והפגיעה בתפקוד.
גוף שקרס כמו הופרט מזמן
אולם זוהי אשליה לחשוב שארגון שלא יכול ליפול לא מת. הוא מגיע לניוון ולקריסת מערכות, וסופו שימות זקוף. איש לא יעז לעקור את הנטע גם כשמדובר בארגון שפירותיו נתדלדלו וצמרתו נתייבשה.
יטעה מי שיבין שורות אלו כקריאה להפרטת כל שירותי היסוד במדינה. להפך - מרגע שאינם משרתים את לקוחותיהם האמיתיים ביעילות מקסימלית, או מופעלים מתוך אינטרס זר, הרי זה כאילו הופרטו מזמן. בדיוק משום שהקהילה שבתוכה הם פועלים איננה יכולה להרשות לעצמה את נפילתם, יש להשיבם לידי הציבור תוך העמקת פעולת הרגולטור על ידי שיפור מנגנונים של ביקורת, שקיפות ודרישה להתייעלות. אסור להם ליפול, אך בלי תודעת הנפילה לא תהיה להם תקומה.
הכותב הוא מייסד ונשיא Israel Lean Enterprise