שובה של מלחמת המטבעות

מלחמת המטבעות חוזרת לסיבוב נוסף. מדובר באותה מערכה גלובלית שניהלו לפני שנתיים מדינות שונות בעולם, שבמסגרתה הן ניסו להחליש את המטבעות שלהן כדי לעודד את היצוא. בסיבוב הקודם ניצבה בצד אחד של הזירה סין, שהצמידה את המטבע שלה לדולר. מולה התייצבה ארה"ב, שהתנגדה למהלך בנחרצות רבה.

הפעם מתמקד קרב האיתנים בין שני שחקנים לא פחות חשובים: גרמניה ויפן. בשבוע שעבר האשים הנגיד הגרמני ינס ויידמן את הבנק המרכזי של יפן בקניית כמויות גדולות של יורו במטרה להחליש את הין. לטענתו, הבנק עשה זאת בעקבות לחץ מצד הממשלה.

ין. הנגיד הגרמני טען כי יפן מנסה להחליש את המטבע צילום: בלומברג

מה שאסור לסין, אסור גם לישראל

בנק ישראל היה אחד השחקנים הפחות חשובים בסיבוב הקודם של מלחמת המטבעות. עם זאת, רכישות הדולרים הגדולות שהבנק ביצע בשנים 2008–2010 מאוד לא מצאו חן בעיני קרן המטבע הבינלאומית, שקראה לו להפסיק את המשך התערבותו במסחר במטבע חוץ. הסיבה לכך לא היתה החשש של הקרן מפגיעה בסחר הבינלאומי, אלא הרצון להראות לכל החברות בה, שמה שאסור לענקית כמו סין אסור גם למדינה זעירה כמו ישראל.

עכשיו נשאלת השאלה אם בנק ישראל יצטרף לסיבוב החדש במלחמת המטבעות, ויחזור להתערב במסחר במטבע חוץ במטרה להשפיע על שער החליפין של השקל. במיוחד כעת, כאשר הריבית לא צפויה להשתנות עוד זמן רב, כך שמן הסתם, תשומת הלב של חברי הוועדה המוניטרית של הבנק תופנה לעבר הנעשה בתחום שער החליפין.

עדיף לא להתערב בשוק, אבל...

בראיון שערכנו לאחרונה עם חברי הוועדה המוניטרית ציין פרופ' ראובן גרונאו, כי לדעת כל המומחים, שער החליפין של שיווי משקל במשק הישראלי נמצא באזור ה־3.70–3.80 שקלים לדולר. כעת נע הדולר סביב רמה של 3.72 שקלים, והוא קרוב לכן מאוד לגבול התחתון של אותו שיווי משקל. חבר נוסף בוועדה, מנהל חטיבת השווקים לשעבר בבנק ישראל בארי

טאף, היה נחרץ יותר באותו ראיון: "שער החליפין הוא נושא מאוד חשוב, ואנחנו לא אדישים לרמתו. אנחנו חושבים אמנם שעדיף לא להתערב בשוק, אבל אם נחשוב ששער החליפין סוטה במובהק מהתנאים הבסיסיים במשק, לא נהסס לשוב ולהתערב במסחר במט"ח".

לכל המשוואה הזאת יתווסף בקרוב משתנה נוסף, כאשר תתחיל הפקת הגז הטבעי מקידוח "תמר". חברת החשמל תעבור אז משימוש בדלק ממקורות זרים לגז כחול־לבן, היבוא יקטן, ויחודשו הלחצים להתחזקות השקל. בנקודה זו טאף כבר היה ברור במיוחד: "אם יתברר שייסוף השקל כתוצאה מהגז גורם נזקים גדולים לענפים אחרים במשק, יידרש טיפול מצדנו". וכאשר הטיפול הזה יידרש, יוכל בנק ישראל לשוב ולרכוש דולרים בלי להסתכן בקריאה לסדר מצד קרן המטבע הבינלאומית. כי אם לפני שנתיים היתה זו סין שהפרה את כללי המשחק, ועכשיו הצטרפה אליה גם יפן, אז גם לסטנלי פישר מותר.