הראל לוקר עשוי לייצג את הממשלה בבג"ץ במקום וינשטיין

מחרתיים יתקיים בבג"ץ הדיון בעתירת עו"ד דן חי נגד החלטת ועדת החריגים שלא להאריך את כהונתו של עוד יורם הכהן ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה. המאבק האמיתי הוא לא על הכהן, אלא על מסורבת נוספת להארכה - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים עו"ד שרית דנה.

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין נקלע לניגוד עניינים: האם להגן על החלטת הוועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, למרות שזו דחתה את בקשתו להאריך את כהונת שני הבכירים. אפשרות נוספת היא שלוקר, לשעבר עו"ד בכיר במשרד ש. פרידמן, יבקש לחבוש שוב את גלימתו ולייצג את עצמו בבג"ץ. אלא שלייצוג עצמאי של גורם ממשלתי נדרש אישור. וממי? מהיועץ המשפטי לממשלה. כל הדרכים מובילות לווינשטיין.

המאבק על דנה מתנהל בשני רבדים. הרובד הגלוי, המשפטי, במרכזו החלטת הממשלה לקצוב כהונות והסבירות באי הארכת כהונה כזו או אחרת. אבל למאבק רובד סמוי, שנגזר מהדם הרע, האישי המקצועי, בין דנה לבינת שוורץ, ראש מנהל התכנון במשרד הפנים. הקרע הזה צובע את ההחלטה שלא להאריך את כהונתה של דנה כמונע לכאורה מאינטרס פסול של הממשלה להיפטר מרגולטור, שומר סף, ש"מפריע" לקידום רפורמת הנדל"ן של ראש הממשלה. בסביבתו מודים שבצד עקרון קצובת הכהונות, גם השיקול להסיר את דנה מהדרך משחק תפקיד, אבל תפקיד לגיטימי: התנגדותה של דנה איננה למהלכים לא חוקיים, אלא ל"שחיתות" עתידית פוטנציאלית בדמות הורדת סמכויות לוועדות מקומיות לתכנון ובנייה. הורדה כזו, טוענים שם, היא חוקית, ולכן "מותר" להתנגד לדנה ולהעדיף את מתווה שוורץ. בחודש האחרון, עו"ד ארז קמיניץ, מסגניה של דנה, מלווה את הרפורמה לשביעות רצונם של העושים במלאכה.  

שרית דנה. מאבק ברובד סמוי צילום: אוראל כהן

לקראת הדיון בבג"ץ, קיבל השבוע לוקר רוח גבית בלתי צפויה מחמשת ראשי המחוזות של לשכת עורכי הדין שיוצאים נגד הטיעון המרכזי בעתירה – חוסר סבירות קיצונית באי הארכת הכהונה. גם במשרד המשפטים יש כאלה שטוענים לאי סבירות כזו וממלכדים בכך ביתר שאת את וינשטיין שאמור להגן על לוקר.

חמשת ראשי הוועדים אפי נווה (תל אביב), יוסי חכם (חיפה), אשר אקסלרד (ירושלים), דני אליגון (דרום) וחאלד חוסני זועבי (צפון) כותבים ללוקר כי ההחלטה שלא להאריך את הכהונות "לא רק שהיא סבירה, ולא רק שהיא עומדת בכל כללי המשפט המנהלי, אלא שהיא מחויבת המציאות, וכל החלטה אחרת אשר הייתה מתקבלת על ידי ועדת החריגים הייתה עושה פלסתר את החלטות הממשלה".

משפקעו הכהונות, ניתן למלא את החלל בכמה דרכים: מינוי קבוע, מינוי מ"מ זמני והארכת הכהונה של הבכיר. ועדת החריגים בראשות לוקר סירבה לבקשת וינשטין להאריך את כהונות הכהן ודנה. הליך המינוי הקבוע באמצעות ועדת איתור נעצר בידי וינשטיין ש"התנדב" להחיל על עצמו החמרה מונעת בגלל הבחירות. לכך משיבים ראשי המחוזות כי "צורך חיוני באיוש משרה ציבורית גובר על אינטרסים אחרים ומאפשר מינוי קבוע למשרה". לגבי מינוי זמני כותבים החמישה: "הסמכות למינוי ממלא מקום זמני נתונה לשר שעם משרתו נמנית המשרה... על השר הממונה להימנע מלמנות זמנית לתפקיד את מי שכהונתו נסתיימה בתום התקופה הקצוב, אלא עליו לבחור לתפקיד את אחד העובדים במשרדו". נאמן, כך נודע, זועם על כך שלא מאפשרים לו למנות ממלאי מקום זמניים רק כדי להשאיר את הבג"ץ בחיים.

וינשטיין מעדיף להתעקש על דנה באמצעות פניה חוזרת לוועדת החריגים שתשקול שוב את עמדתה. במשרד משוכנעים בנימוקים הפסולים שמאחורי הסירוב להאריך את הכהונות. במקביל, נערכים הצדדים לעימות מחרתיים בבג"ץ. רק היום (ג') תוגש תגובת היועץ בהנחה שלא תתבקש הארכה בשל חילוקי הדעות הפנימיים – האם יש מקום בכלל להגן על לוקר. ואסור לשכוח – העתירה היא לגבי הכהן בלבד, שלהבדיל מדנה אינו מעורר סערה דומה.

בנוסף לחמשת ראשי המחוזות, קיבלו שני חברי הוועדה שהתנגדו להארכת הכהונה, לוקר ונציב שירות המדינה עו"ד משה דיין, מכתב תמיכה מפורום קוהלת הכולל אקדמאים ומשפטנים כפרופ' גידי ספיר, ד"ר אבי דיסקין ואחרים. הפורום מטיל על וינשטיין את האחריות לאי איוש המשרה. החלטתו "שלא להמשיך את הליך ועדות האיתור, תוך 'התנדבות' לנקוט עמדה המחמירה מן הדין, מן הפסיקה ומהנחיית היועץ המשפטי עצמה, היא אשר גרמה לכך שהתפקיד אינו מאויש". הפורום מתנגד נחרצות לכינוסה מחדש של ועדת החריגים לדון בהארכות הכהונה: "כינוסה לקבל החלטה חדשה בעניין שבו כבר התקבלה החלטתה, בלא שיש לכך הצדקה כגון גילויה של טעות מהותית או שינוי נסיבות, עשויה לעורר חשד של שיקולים זרים או השפעה בלתי הוגנת על שיקול דעתם של חברי הוועדה".