סטנלי פישר יסיים את תפקידו ביוני
נגיד בנק ישראל שימש בתפקיד יותר מ-8 שנים. ההערכה היא שפישר מעוניין למלא תפקיד נוסף בזירה הפיננסית הבינלאומית, והוא חשש שבסיום תקופת כהונתו הרשמי הוא עלול להיות מבוגר מדי
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הודיע היום (ג') לראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו לסיים את כהונתו בסוף יוני, בתום למעלה מ-8 שנות כהונה כנגיד. פישר אמור היה לסיים את תפקידו באמצע 2015.
- רויטרס: נתניהו הציע לפישר כהונה נוספת; מקורב לנושא ל"כלכליסט": הדיווח אינו נכון
- נתניהו: פישר ימשיך לקדנציה שנייה; הנגיד: "נפעל לשיפור היחסים עם האוצר"
- אי.בי.אי: "הודעת הנגיד מעלה את פרמיית הסיכון של המשק הישראלי"
פישר ציין בהודעתו, כי בנוסף למטרתו לקדם את המשק הישראלי, אחת המשימות העיקריות שהציב לעצמו היתה להעביר חוק חדש לבנק ישראל. ואכן, מזה תקופה ארוכה שהבנק מתפקד בהצלחה במסגרת החוק החדש, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעבודה עם הוועדה המוניטרית והמועצה המינהלית.
פישר מסר כי במהלך החודשים הקרובים ימשיך לעסוק באופן מלא בכל הנושאים שעל סדר יומו של הבנק, דבר שיאפשר לממשלה לנהל תהליך מסודר ומעמיק לבחירת הנגיד הבא. הוא הוסיף כי הוא אסיר תודה על ההזדמנות שממשלת ישראל העניקה לו לשמש כנגיד בנק ישראל, בעיקר בתקופה כל כך מאתגרת של משבר כלכלי עולמי, מציאות גיאו-פוליטית סבוכה ואתגרים חברתיים רבים.
מחר (ד') בשעה 11:00 יקיים פישר מפגש עיתונאים בבנק ישראל בירושלים, שבו הוא אמור למסור יותר פרטים על הסיבות שהביאו להתפטרותו.
לפני שנתיים וחצי, כאשר הוחלט להאריך את כהונתו כנגיד לקדנציה נוספת של 5 שנים, דובר רבות על כך שפישר אינו מתכוון להשלים את מלוא התקופה, וכי עוד לפני סיומה הרשמי הוא יפרוש מתפקידו ויחזור לארצות הברית - בין היתר בשל ריחוקו מבני משפחתו. פישר אמר אז כי הוא נבחר לתקופה של 5 שנים, אולם בתשובה לשאלות רבות שהופנו אליו בנושא, סירב הנגיד להתחייב שאכן אין בכוונתו לפרוש מהתפקיד לפני המועד.
תחילה תכנן פישר לפרוש מתפקידו כבר בחודש נובמבר האחרון, אולם במחשבה שנייה הוא החליט שלא יהיה זה נכון לעשות מהלך כה דרמטי לפני הבחירות. לאחר מכן החליט פישר לפרוש בסוף אפריל, והודיע על כך לראש הממשלה. נתניהו ביקש ממנו לדחות את מועד הפרישה בחודשיים, עד אחרי העברת התקציב בממשלה ובכנסת, ופישר נענה לבקשתו. השניים הסכימו כי מועד הפרישה יהיה סוף יוני.
ההערכה היא שפישר, שבסוף השנה שעברה מלאו לו 69 שנים, מעוניין למלא תפקיד נוסף בזירה הפיננסית הבינלאומית, והוא חשש שעם מועד סיום תקופת כהונתו הרשמי הוא עלול להיות מבוגר מדי לכל תפקיד אפשרי. בבנק ישראל ציינו כי החלטתו של פישר לפרוש מתפקידו אינה נובעת מחילוקי דעות כלשהם עם ראש הממשלה, או עם כל אדם אחר, וכי אין לו עדיין תפקיד אחר שאותו הוא מתכוון למלא.
מה פישר משאיר אחריו
יהיו הסיבות להחלטתו של פישר לעזוב את תפקידו אשר יהיו, המועד שבו הוא בחר לעשות זאת הוא אחד הגרועים ביותר מבחינת המשק שניתן להעלות על הדעת. בחצי השנה הקרובה תפעל הממשלה ללא תקציב מאושר, עם שר אוצר שהוא בבחינת "ברווז צולע", ועכשיו מצטרף לעדת הברווזים בצמרת הכלכלית חבר בכיר נוסף. וכל זה בתקופה שבה המשק נקלע להאטה, תקציב הממשלה חייב לעבור קיצוץ עמוק והאיומים על מצב הכלכלה העולמית הולכים ומתגברים.
יחד עם זאת, חצי הכוס המלאה בסיפור היא מצב הבנק המרכזי שמשאיר אחריו הנגיד הפורש, שמבטיח את המשכיות פעילותו התקינה גם תחת ניהולו של הנגיד הבא בעוד חצי שנה. בשנה האחרונה פועלת בבנק ישראל ועדה מוניטרית בת שישה חברים, מחציתם מחוץ לבנק, שכאמור, פישר היה זה שדחף למינויה. חברי הוועדה המוניטרית, שנגיד הבנק עומד בראשה, קיבלו למעשה לידיהם את כל סמכויות הנגיד בתחום המוניטרי, שהעיקרית בהם היא קביעת מדיניות הריבית החודשית.
מהלך זה נראה אומנם במבט ראשון טכני בעיקרו, אולם יש לו חשיבות מעשית עצומה. העברת הסמכות לקביעת גובה הריבית מידיו של אדם בודד לידי ועדה בת שישה חברים שמקבלת את החלטותיה ברוב קולות, מונעת למעשה את האפשרות לביצוע מהלכים כמו זה שעשה בסוף שנת 2001 הנגיד הקודם, ד"ר דוד קליין. קליין רקח אז עסקת חבילה עם ראש הממשלה, אריאל שרון, והפחית על דעת עצמו את הריבית בשיעור חד במיוחד של 2%. מהלך זה הקפיץ את שער הדולר לרמה של כמעט 5 שקלים וגרם לכך שהאינפלציה בשנת 2002 זינקה לרמתה השנתית הגבוהה ביותר מאז ועד היום.
מה שאפשר את הקמת הוועדה המוניטרית היה חקיקת חוק בנק ישראל החדש, שהחליף את החוק הישן שהיה בתוקף מיום הקמת הבנק בשנת 1954. גם כאן היה פישר הרוח החיה בחקיקת החוק, ולמעשה זה היה אחד התנאים שהוא הציב לשר האוצר בנימין נתניהו בשנת 2005, כאשר נתניהו לחץ עליו להתמנות לתפקיד הנגיד. מעבר לעובדה שהחוק החדש ארוך ומפורט בהרבה מהחוק הישן ומותאם לפעילות של בנק מרכזי מודרני, יש לו חשיבות בכך שהוא לראשונה מדרג את המטרות של בנק ישראל לפי חשיבותן ומציב בראשן את השמירה על האינפלציה. בכך קיבלה למעשה הכנסת את הצעתו של פישר לקבוע את מטרות בנק ישראל במתכונת של הבנק האירופי המרכזי (ECB).
פישר היה גם זה שדחף במלוא המרץ לסיום סכסוך השכר הממושך והמתוקשר בבנק ישראל, שבו היו מעורבים הנהלת הבנק, ועד העובדים והממונה על השכר באוצר ושנמשך יותר מעשור וחצי. בעקבות סיום הסכסוך, נחתם בבנק הסכם שכר חדש וכל העובדים החדשים שמתקבלים מאז לעבודה בבנק ישראל מוגדרים כ"דור ב'", בתנאי שכר והעסקה נמוכים בהרבה מאלה של העובדים הוותיקים.
"נכס לכלכלת ישראל ולתדמיתה בעולם"
נתניהו נפגש בצהריים עם פישר והודה לו ולתרומתו הרבה לכלכלת ישראל בשתי הקדנציות שמילא בשמונה השנים האחרונות. הוא אמר על פישר כי היה "שותף מרכזי בצמיחתה הכלכלית של מדינת ישראל ובהישגים הכלכליים שאליהם הגיע המשק הישראלי. ניסיונו, חוכמתו וקשריו הבינלאומיים פתחו דלת לכלכלות העולם וסייעו למשק הישראלי להגיע להישגים רבים, ועוד בתקופה של משבר כלכלי עולמי". הוא סיפר כי "היתה לי הזכות לעבוד איתו הן כשר אוצר כשמונה לתפקיד והן כראש ממשלה בארבע השנים האחרונות ואני בטוח שהוא ימשיך לתרום למדינת ישראל".
שר האוצר יובל שטייניץ אמר בתגובה: "אני מודה לפישר על שנים של תרומה איכותית ומשמעותית לכלכלת ישראל. פישר הפך לנכס לא רק לכלכלת ישראל אלא גם לתדמיתה הבינלאומית של ישראל, בזכות מעמדו וקשריו בעולם". שטייניץ הוסיף כי "כשר אוצר בארבע שנים האחרונות זכיתי לשיתוף פעולה הדוק, פורה ושוטף עם הנגיד, ובהזדמנות זו אני מודה לו במיוחד על התרומה החשובה בקבלת ישראל לארגון ה-OECD ולגיבוי הפומבי והקריטי בתקופת פעילותה של ועדת ששינסקי מול הלחצים האדירים שנאלצנו להתמודד עמם בארץ ובעולם."
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', אומרת כי "התפטרותו המפתיעה בטרם עת של הנגיד סטנלי פישר, היא הבעת אי אמון קשה בראש הממשלה נתניהו, וסטירה מצלצלת בפניה של מדיניותו הכלכלית. התפטרות זאת מתרחשת תוך שאגף התקציבים באוצר קורס, ושעה שנתניהו ושותפיו הקואליציוניים מתכננים שורה של גזרות נוראות על הציבור". יחימוביץ' הוסיפה כי "אף שפישר ואני היינו חלוקים לא אחת, היינו שותפים בוועדת הכספים לחקיקת חוק בנק ישראל, ואני יכולה להעיד מקרוב כי מדובר במנהיג כלכלי אמיץ שלא נרתע מצעדים לא קונבנציונאליים. התפטרותו, דווקא על רקע העובדה שאין מחלוקת אידיאולוגית מהותית בינו ובין נתניהו, מעבירה מסר מדאיג לאזרחי ישראל, שכן הנגיד מאותת שאינו מוכן להיות שותף לכאוס הכלכלי ולגיהנום החברתי שישררו בישראל לאחר הקמת הממשלה החדשה".