ברודט: "יש זמנים שלמדינה אין די כסף לענות על כל האיומים הביטחוניים"
לדברי יו"ר בנק לאומי, שעמד בוועדה לבחינת תקציב הביטחון, "בזמן כזה צריך לדעת לקחת סיכונים ולנהל סיכונים, אבל זו חייבת להיות שותפות אמיתית בין הדרג הצבאי לבין הדרג המדיני"
"יש זמנים שבהם למדינה אין מספיק כסף כדי לתת מענה מושלם לכל האיומים הביטחוניים. זה קרה בשנות ה-50 וזה קורה גם היום. בזמן כזה צריך לדעת לקחת סיכונים ולנהל סיכונים, אבל זו חייבת להיות שותפות אמיתית בין הדרג הצבאי לבין הדרג המדיני". כך אמר הערב (ד') יו"ר דירקטוריון בנק לאומי, דוד ברודט בהרצאה שנשא בסמינר של המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה.
- שטייניץ: "יידרשו קיצוצים בתקציב הביטחון"
- תקציב הביטחון קטן?
- פישר: "תוספת לתקציב הביטחון תחייב העלאת מסים"
ברודט עמד כזכור בראש הוועדה הציבורית שנושאת את שמו, שמינתה הממשלה אחרי מלחמת לבנון השנייה במטרה לבחון את תקציב הביטחון.
לדברי ברודט, בתכנון תקציב הביטחון לשנים הקרובות, וכבר בתקציב לשנתיים הבאת, יהיה צורך לעשות שינויים בסדרי העדיפות מול האיומים הנוכחיים, וצה"ל יצטרך להיות מוכן מול האיומים המשתנים. כדי לשמור על איזון בין תקציב
ביטחון שמאפשר צבא חזק, לבין תקציב שאינו מהווה נטל גדול מידי על החברה כולה, יצטרך לדעתו צה"ל לתת משקל גדול יותר לאיומים הנוכחיים, שהם בעיקר איומים של ארגונים תת-מדינתיים כמו החיזבאללה בלבנון והחמאס ברצועת עזה.
בהתייחסו למתווה להתפתחות תקציב הביטחון שעליו המליצה הוועדה בראשותו, ציין ברודט בין היתר את העיקרון שקבע כי יש להעמיד לרשות הצבא תקציב רב-שנתי. אולם תקציב רב-שנתי ניתן בתנאי שהצבא לא יבקש כסף נוסף מעבר לתקציב זה וידע להסתדר עם התקציב שניתן לו, אמר ברודט, "ולא הייתי אומר שהצבא הצטיין בעמידה בתנאי זה".
