תקציב הביטחון קטן?
שיעור העלייה בהוצאה הביטחונית אכן נמוך מזה של צמיחת המשק כפי שאומר אהוד ברק, אך הוא עדיין גבוה ממתווה ברודט
אהוד ברק / עצמאות: תקציב הביטחון כנתח מהתוצר... קטן לאורך השנים. תקציב הביטחון נמוך הרבה יותר... מאשר כשהייתי רמטכ"ל"
האמירה: המשפט הראשון של דברי שר הביטחון נכון עובדתית, אבל הוא לא ממש מפזר את עננת אי־הנוחות שאופפת את כל השיח הציבורי בנושא גודלו של תקציב הביטחון. החלק השני בדברי שר הביטחון, שבו מרחיק ברק את עדותו עד עידן המזוזואיקון, ממש אינו רלבנטי לוויכוח היצרי שמנהלים לאחרונה משרדי הביטחון והאוצר בשאלת גודלו הרצוי של תקציב זה. במוקד הוויכוח בין שני המשרדים עומדת העלייה חסרת השליטה שנרשמת בשנים האחרונות בתקציב הביטחון, ואין לה כל קשר לשאלת גודלו של תקציב זה בתחילת שנות התשעים.
המציאות: בבחינה ארוכת טווח, שיעור העלייה בהוצאה הביטחונית אכן נמוך מזה של צמיחת המשק. בשנים 1990–2010 גדל התוצר בשיעור שנתי ממוצע של 4.5%, ואילו הוצאות הביטחון גדלו בפרק זמן זה רק בקצב שנתי של 1.6%.
אך הבעיה אינה זו אלא עצם גודלו של תקציב הביטחון. הממשלה החליטה כי משנת 2008 יתנהל תקציב הביטחון בהתאם למתווה שהומלץ על ידי "ועדת ברודט", שהוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה. אולם גם לאחר אימוץ דו"ח ועדת ברודט, נמשכים הפערים בין תקציב הביטחון המקורי המאושר בכנסת לבין ביצוע התקציב בפועל.
מעבודה שפרסם בנק ישראל בסוף השנה שעברה מתברר כי תקציב משרד הביטחון המקורי לשנת 2011 נמוך בכ־1 מיליארד שקל מהרמה התואמת את מתווה ברודט. לעומת זאת, התקציב הכולל את התוספות שצפויות להיות מאושרות עד סוף השנה, יהיה כבר גבוה בכ־2 מיליארד שקל מהרמה התואמת את המתווה. גם התקציב המקורי ל־2012 נמוך בכ־1 מיליארד שקל ממתווה ברודט, אך עם התוספות המתוכננות, התקציב הצפוי גבוה מהמתווה בכ־1.6 מיליארד שקל.
תגובת ברק: "הדברים אינם נכונים. בניגוד לדברי האוצר גם התקציב בפועל של מערכת הביטחון יורד באופן קבוע כחלקו מתקציב המדינה וכנתח מהתוצר, בזמן שחלקם של התקציבים האזרחיים הולך ועולה".
השורה התחתונה: תקציב הביטוח נמוך מהפרמטרים שמציין ברק, אך עדיין גבוה ממתווה ברודט. כנראה שהמאבק בין משרד הביטחון לאוצר לא יסתיים בקרוב.
