פרצה קוראת להשקעה

למרות הקישור הטבעי בין ישראל לאבטחה ידעה תעשייה זו תהפוכות רבות. בשנות התשעים של המאה הקודמת היא היתה על סדר היום של כל משקיע, אך דווקא בתקופת הבועה של שנות האלפיים נחשב התחום מת ואף קרן לא היתה מוכנה להשקיע בו. רק בתחילת העשור הנוכחי נרשמה תחושה של שינוי שהתעצמה בשנתיים האחרונות, ובשנה הקרובה התחושה תהפוך למבול של חברות אבטחה. "כלכליסט" איתר כ־50 חברות שפועלות היום בתחום הסייבר בישראל, מספר בלתי נתפס לתחום שעד לפני זמן לא קצר הדירו ממנו המשקיעים את רגליהם. במבט־על ניתן לזהות בבירור נטייה של מרבית החברות לפנות לתחום אחד בולט, שהוא הטיפול בנוזקה או Malware בשמה הלועזי. תחום הווירוסים והתוכנות שגונבות מידע או משתלטות על המחשב נחשב לאחד הקשים ביותר לפתרון, והפתרונות היצירתיים שמציעות החברות הישראליות כבר מושכים אליהן את המשקיעים ובתקווה גם את הקונים.

ריבוי החברות שהוקמו בארץ בתחום הסייבר מעיד על החשש שאותו הביעו מרואיינים לכתבה ובכירים בתעשייה בישראל. כמו במקרים רבים אחרים, תופעת העדר הביאה להקמה של מספר עצום של חברות סייבר בשנה האחרונה, ויצרה אצל משקיעים בלבול כה רב עד שגם כאלה בעלי ניסיון רב בוחנים השקעות בתחום בשבע עיניים.

אז מי כן נמשך אל התחום הצומח? כרגע ניתן לזהות בענף משקיעים פרטיים, חלקם בעלי ידע נרחב בתחום, דוגמת מייסד אלדין ינקי מרגלית שהשקיע בביוקאץ', ואנשי חברות האבטחה הוותיקות אימפרבה וטראסטיר שהשקיעו בלאקון סופטוור ועוד. גם קרנות ישראליות וותיקות כמו פיטנגו וסקויה מתחילות לגלות את התחום אבל עדיין לא כולן משקיעות בו כספים רבים.

יכולת השרידות של החברות הצעירות תלויה במספר רב של גורמים, אבל בעיקר במידת הרצינות של היזמים ונחישותם ללכת קדימה עם הטכנולוגיה ולא לחשוב על האקזיט. חברה צעירה בתחום שנחשב לשדה פרא חייבת לדעת שהיא צריכה לרוץ קדימה במטרה לתפוס לעצמה עמדה. למרות המבול העצום ונטיית העדר יש בשדה הרבה חברות שראויות להפוך למובילות בתחומן, אם רק ישכילו להתנהל נכונה כמו שעשו שתי החברות שפותחות את הפרויקט — סייבר ארק וטראסטיר.