האוניברסיטה העברית צנחה ב-10 מקומות בדירוג המוניטין השנתי

החדשות הטובות: ישראל ממשיכה להופיע ברשימת 100 האוניברסיטאות בעלות המוניטין הגבוה ביותר בעולם. החדשות הרעות: בעוד שאשתקד היו לנו 2 אוניברסיטאות בדירוג - האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, השנה רק האוניברסיטה העברית ברשימה, וגם היא צנחה ב-10 מקומות. אוניברסיטת תל אביב נותרה בחוץ. 

בדירוג שערך המגזין הבריטי Times Higher Education, האוניברסיטה העברית היתה אשתקד בדירוג 70-61 ועתה ירדה לדירוג 80-71. אוניברסיטת תל אביב היתה אשתקד בדירוג 81-90.

ועדיין, ישראל יחד עם טורקיה הן הנציגות היחידות מהמזרח התיכון בדירוג המוניטין הגבוה ל-2013 של המגזין הבריטי העוסק בהשכלה גבוהה עם חברת תומסון רויטרס.

לדירוג המלא: http://bit.ly/thewur

האוניברסיטה המדורגת במקום הראשון בדומה לאשתקד היא אוניברסיטה הרווארד בוסטון, שבדירוג האוניברסיטאות הטובות ביותר הגיעה למקום רביעי בלבד. כך גם המשך הרשימה אינה זהה – בסקר המוניטין הגיעה למקום השני MIT ואחריה קיממברידג' הבריטית, בעוד במדד האוניברסיטאות הטובות ביותר הגיעו לשלושת המקומות הראשונים המכון הטכנולוגי של קליפורניה, אוקספורד הבריטית וסטנפורד. ארה"ב הברית מובילה ברשימת המוניטין עם 43 מוסדות, בריטניה עם 9 מוסדות ואחריהן אוסטרליה עם 6 מוסדות.

האוניברסיטה העברית, גבעת רם צילום: cc by Amitay Katz

"ההשקעה באוניברסיטאות היא שאלה לפוליטיקאים"

באוקטובר האחרון פרסם הטיימס את רשימת 200 האוניברסיטאות הטובות בעולם, אליו נכנסו שלוש אוניברסיטאות ישראליות: העברית, תל אביב והטכניון.

פיל באטי, עורך המגזין הבריטי אמר ל"כלכליסט" כי העובדה שישראל מופיעה בדירוג הוא הישג: "חשוב לדעת ש-100 הטובות הוא 0.5% ממספר האוניברסיטאות הטובות בעולם. יש כ-20 אלף אוניברסיטאות ולכן זה להיות מהמיעוט הטוב ביותר בעולם בעל המוניטין היוקרתי בעולם". יחד עם זאת, הסביר באטי, כי כל מדינה מקבלת תוצאה בפרופורציה למוסד שהוזכר הכי הרבה - אוניברסיטת הרווארד האמריקאית. לכן כל מוסד שנמצא מתחת למקום ה-50, כמו האוניברסיטה העברית, צוין פחות מ-7% מהפעמים.

אוניברסיטת תל אביב (ארכיון) צילום: מיכל ראש- בן עמי

"זה אמור להדאיג ששתי אוניברסיטאות ירדו בדירוג והשאלה היא אם המדינה עושה מספיק לשמור על האוניברסיטאות. זו שאלה לפוליטיקאים. זה מדד סימבולי וחשוב", ציין באטי.

על השאלה אם ניתן להסביר את היציאה של אוניברסיטת תל אביב השיב באטי: "אין דרך לדעת למה אוניברסיטת תל אביב ירדה. פחות אקדמאיים העידו השנה שהיא מוסד טוב. זה מדד סובייקטיבי לחלוטין". אך באטי הוסיף כי "יכול להיות שזה קשור לעובדה שאוניברסיטאות אחרות מקבלות השקעה כספית רבה מהממשלה כמו בקוריאה, סינגפור, סין והונג קונג".

אוניברסיטה הרווארד, בוסטון צילום: shutterstock

באטי אף ציין את העובדה שמיקומה הסובייטיקיבי של העברית, במקום ה-71-80 גבוה ממיקומה האובייקטיבי במדד האוניברסיטאות הטובות בעולם של המגזין שם היא מדורגת במקום ה-137. "זה מציע שיש לעברית שם של מצוינות ושהעולם מעריך זאת, אך חשוב ששום מוסד לא יסתמך רק על היוקרה שלו וצריך לספק את הסחורה שתתאים ליוקרה ולא, המוניטין יפול".

איך הסקר עובד? 16,639 אקדמאים מ-144 מדינות השיבו עליו בין החודשים אפריל-מאי 2012. כל משיב ציין את 15 המוסדות הטובים ביותר, הן במחקר והן בהוראה, בתחום מחקרו, לפי הידע והניסיון שלו. 39% מהמשיבים היו מאמריקה, 26% מאירופה, 25% מאסיה והשאר מהמזרח התיכון ואפריקה.