האוניברסיטאות המכללות והסטודנטים נאבקים בקיצוץ בהשכלה הגבוהה

בצעד תקדימי הודיעו היום (ד') ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), ועד ראשי המכללות (ור"מ), התאחדות הסטודנטים והסגלים האקדמיים והמנהליים כי החליטו להתאחד יחד ולפתוח במאבק נגד הקיצוץ הקרוב בהשכלה הגבוהה. הצעד הראשון במערכה: אספות מחאה והסברה בקמפוסים השונים ביום שלישי הקרוב, ‏במהלכן יופסקו הלימודים. הקיצוץ המתוכנן הוא של חצי מיליארד שקל לשנה בשלוש שנים הקרובות מתוך התוכנית השש שנתית להשכלה הגבוהה.

יו"ר הות"ת, פרופסור מנואל טרכטנברג התייחס היום לקיצוץ בכנס של המל"ג: "האמינות של התהליך, של התקציבים, היא קריטית. לא מדובר במאות מיליונים לכאן או לכאן. מדובר בהאם התהליך יצליח או יכשל. זה לא רק הכסף.. זו המחויבות זו האמירה, זו לקיחת האחריות". הוא הוסיף כי "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שאחרי העשור האבוד, ניסיונות השיקום ושימת הנושא בראש סדר העדיפויות, שבגלל קונסטלציה מסוימת הדבר הזה ייזרק. ואז אני לא יודע אם אפשר יהיה לשקם. אני לא אומר את זה כדי ליצור פאניקה, אלא כי ככה דרכו של עולם. יש קיצוץ שצריך לעשות וזה תלוי בחברה הישראלית לעשות את סדר העדיפויות ולשים את זה בראש הסולם".

טרכטנברג. החברה הישראלית צריכה לשים את ההשכלה בראש הסולם צילום: אוראל כהן

התוכנית: שדרוג תשתיות ההוראה והמחקר

הרקע לדבריו של טרכטנברג הוא התוכנית הרב שנתית להשכלה הגבוהה. לפי התוכנית הכוללת תוספות של 2.03 מיליארד שקל להשכלה הגבוהה שחציו כבר הועבר, עד 2016 אמור תקציב ההשכלה הגבוהה לעמוד על 9 מיליארד שקל. התוכנית כוללת הקמת מרכזי מחקר למצוינות, היוצרים קבוצות מחקר בין המוסדות השונים ואמורים גם להוות מוקד משיכה למוחות החוזרים.

כמו כן, התוכנית כוללת שדרוג תשתיות ההוראה והמחקר, שיתוף פעולה מחקרי עם הודו וסין, תוכנית לשילוב חרדים באקדמיה שיצאה לדרך השנה והתוכנית להנגשת האקדמיה לבני מיעוטים שהושקה אתמול בכנס של המל"ג. אולם כל התוכניות האלו, הנכנסות לסל "תוכניות תוספתיות", יפגעו מהקיצוץ הצפוי, ובמקרה כזה עיד חלקן להיזרק לפח ולהיסגר.

אגף התקציבים במשרד האוצר שיקבל את ההחלטה האם יהיה קיצוץ או לא, אמר אתמול כי "אגף התקציבים רואה חשיבות גבוהה בהמשך התכנית הרב שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה שסוכמה בינינו לות"ת. יחד עם זאת, על הממשלה החדשה שתקום לקבוע סדר עדיפויות לתקציב אשר מכנס אותו למגבלות ההכרחיות".

יו"ר ור"ה, ונשיא האוניברסיטה העברית, פרופסור מנחם בן ששון אמר ל"כלכליסט" כי מדובר במהלך שהתבשל בשבועות האחרונים והסביר כי עתה יצאו בקריאה ופעולה כי "אנחנו מעוניינים להתריע ערב ישיבה על התקציב, לפני שדנים לפרטיו כי אנו חוששים שבהנף יד של שוויון בין קיצוצים שוב עלולים לפגוע במוח ובלב". בן ששון אופטימי ביכולת המאבק בקיצוץ: "אין מפלגה שלא צריכה לדאוג מכך. אני מאמין שמקבלי ההחלטות ליבם קשוב והכנסת תפנה זמן לדון בזה, ואני רואה את ההתעוררות הנכונה ואת החשש ומקווה שנשלב ידיים. אסור באדישות של רגע שנאבד את הצפון".

יוסי מלכה, מנכ"ל ור"מ, הסביר כי "אחרי עשור שבו ההשכלה ספגה קיצוץ וההגדלה שניתנה לא הייתה מספיקה, אך נתנה חמצן להשכלה שסבלה מתקנים לא מאוישים ואובדן של הון אנושי יקר. אנחנו מביאים שיש גירעון שדורש מאמץ קולקטיבי לצמצם אותו, אבל אסור שהוא יפגע במנועי הצמיחה העתידיים. לכן אנחנו מצפים שההשכלה הגבוהה תהיה מחוץ למעגל הקיצוצים".

אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים הודיע כבר לפני כחודשיים כי במקרה של פגיעה בתקציבי ההשכלה ההתאחדות תצא למאבק. הוא הסביר ל"כלכליסט" כי "אנחנו לא צריכים לחכות ספציפית ליום הדין שיהיה מאוחר מדי". רשטיק הוסיף כי "יש פה אמירה חברתית ברורה שגם כאשר מדינה נמצאת בבור תקציבי מאד רציני, היא צריכה לקבוע לעצמה סדרי עדיפויות ויש מקומות שאי אפשר לקצץ בהם שזה החינוך וההשכלה. חיזוק המערכות הללו, מביא ליותר אנשים עובדים, עם שכר יותר גבוה וקדמה לישראל שמביאה עוד הכנסות לקופת המדינה, כי האנשים האלו יצרנים ומשלמי מיסים. לכן צריך להשקיע באוכלוסייה הזו עכשיו, דווקא בגלל ראיית טווח ארוך".

"איראן עקפה אותנו"

עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה אמר ל"כלכליסט" כי "בדרך כלל שמועות על קיצוץ אני לוקח ברצינות ויש לי מספיק אינדיקציות מאנשים שקרובים לעניינים שמדובר על קיצוץ". בדומה לטרכטנברג, שפירא הוסיף כי "כשאתה יוצא לקיצוץ בהשכלה הגבוהה, רואים את הנזקים לא מיד אלא אחרי שנים. חשבתי שיש תוכנית שנותנת אופק למדינת ישראל, אחרי עשור שהיכו וקיצצו והתחילו לראות את הנזקים שזה גורם לא לאקדמיה, אלא למדינת ישראל".

עמוס שפירא. "האקדמיה יצרה את התשתית להקמת 8200 והכור בדימונה" צילום: אוראל כהן

שפירא השווה את האקדמיה בארץ לאיראן "לפני 15 שנה המחקר באיראן היה חמישית מהמחקר בישראל. כיום כמות המחקר שם עוברת אותנו. כאשר אנחנו מדברים על הפצצה איראנית צריך להבין שלא מייצרים את זה מאיכרים בשדה. מישהו השקיע שם בתשתית פיתוח ומחקר בשנים אלו, שאיפשרו על הבסיס הזה לייצר פצצת אטום. האקדמיה כאן יצרה את התשתית להקמת יחידת 8200 והכור בדימונה ועוד אינספור דברים שהכלכלה בנויה עליה. וכל זה בזמן שלהביא חוקר לרמת דוקטור זה עולה מיליון דולר למדינה. אחרי זה הוא יוצא לפוסט לחו"ל ועם הקיצוצים אין לו לאן לחזור".