הנתונים שיקבעו בכמה יועלו המסים

תחזית האוצר נסמכת על הלמ"ס

החשיבות הגדולה יותר של אומדני הלמ"ס היא שהם מהווים למעשה בסיס לנתוני התקציב לשנים 2013 ו־2014. על פי אומדנים אלה, יחד עם נתונים נוספים, מכין האוצר תחזית מקרו־כלכלית, שמתפרסת על פני מגוון תחומים: צמיחה, יבוא, יצוא, צריכה פרטית, תעסוקה, אבטלה, שכר ואינפלציה. על פי השינויים הצפויים בכל אחד מתחומים אלה ינסה האוצר להעריך בכמה יסתכמו הכנסות המדינה ממסים בשנתיים הקרובות, וכמה כסף היא תוכל לקבל מהביטוח הלאומי.

את תחזית ההכנסות שיכין, יציב האוצר מול ההוצאה הממשלתית הצפויה, שאותה הוא יקבע על פי תקציב השנה שעברה בתוספת ההתחייבויות שקיבלה עליה הממשלה היוצאת ושינויי חקיקה שונים ("הטייס האוטומטי"). הפער בין ההוצאות הצפויות לבין תחזית ההכנסות הוא הגירעון העתידי בתקציב. על פי החוק שאושר כבר בקיץ האחרון, תקרת הגירעון המותרת מסתכמת השנה ב־3% מהתוצר (כ־30 מיליארד שקל) וב־2.75% מהתוצר בשנה הבאה.

שר האוצר היוצא יובל שטייניץ צילום: עטא עוויסאת

השנתיים הקרובות מתחילות עכשיו

כבר עכשיו ברור שהמספרים בצד ההכנסות הצפויות, גם השנה וגם בשנה הבאה, לא ממש מסתדרים עם יעד הגירעון

שקבעה הממשלה היוצאת. מסיבה זו יהיה על הממשלה שבדרך להכביד בשנתיים הקרובות את נטל המסים בסכום גדול נוסף, שינוע בין 10 ל־15 מיליארד שקל. אם שר האוצר החדש יאמץ את המלצות הדרג המקצועי במשרדו, תוספת מסים גדולה זו תושג לא על ידי העלאת שיעורי המס הנוכחיים, אלא בדרך של ביטולי פטורי מס שונים. אבל למשלם המסים לא ממש משנה אם הכספים הנוספים שתגבה ממנו בקרוב הממשלה יהיו כתוצאה מהעלאת שיעור המע"מ הכללי או בגלל ביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות.

כך את הסכום המדויק של המסים הנוספים שנצטרך לשלם בשנתיים הקרובות יקבעו במידה רבה אומדני הלמ"ס שפורסמו אתמול.