ניסן סלומינסקי ימונה ליו"ר ועדת הכספים - למרות פרשת קבלן קולות

יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, הכריז על ניסן סלומינסקי כיו"ר ועדת הכספים הבא שיבוא ממפלגתו. בנט נפגש אחר הצהריים עם המועמדים לתפקיד המכריע, וקבע כי סלומינסקי יכהן בראשות הוועדה המשפיעה ביותר בכנסת. המתמודדים הנוספים לתפקיד קיבלו פרסי ניחומים: ח"כ אבי וורצמן יהיה סגן שר החינוך ואיילת שקד - יו"ר הסיעה. 

סלומינסקי הוא חבר כנסת עוד מ־1997, אולם רק ב־2003 הפך לחבר בוועדת הכספים והבין את הכוח שבו היא ניחנת. הוא זכה בתפקיד הנחשק למרות החשדות העומדים נגדו ולפיהם שילם לכאורה על קולות בפריימריז האחרונים. בבית היהודי הסבירו כי הוא ח"כ ותיק שהיה חבר בוועדת הכספים בעבר, כך שהוא בקיא מאוד בתחום ויתפקד היטב כמנהלה לקראת התקציב הקרוב. עם זאת, ייתכן שהסבר נוסף למינויו מתחבא באחד הראיונות שהעניק בעבר, שבו אמר כי אחד ההישגים של כהונתו הוא הידידות הקרובה עם נתניהו: "הייתי היועץ הבכיר שלו, גם בביתו, והיתה לי השפעה עצומה במגוון נושאים", סיפר.

ח"כ ניסן סלומינסקי. מונה את הידידות עם נתניהו כאחד מהישגיו הבולטים צילום: יוסי זליגר

למען הכיפות הסרוגות

סלומינסקי נטוע חזק בציונות הדתית. הוא בוגר ישיבת ההסדר כרם ביבנה ובמסגרתה שירת בנח"ל המוצנח. הוא היה המזכ"ל הראשון של גוש אמונים, ולפי האתר האישי שלו הקים את אלקנה ושימש שם כ־21 שנה כראש המועצה.

נראה כי הסקטוריאליות הבולטת של יו"ר ועדת הכספים היוצא משה גפני לטובת הציבור החרדי תתחלף במהרה בסקטור השכן - הכיפות הסרוגות. היו"ר החדש לא מסתיר כי עיקר מרצו מופנה לציבור הדתי, ובבלוג שלו אף כתב לקראת הקדנציה הנוכחית: "אני מקווה להמשיך ולהתמקד בטיפול בתקציבי החינוך עבור מוסדות וארגוני הציונות הדתית, כדי שיוכלו להמשיך ולפעול ביתר שאת, כדי שנוכל להגיע גם לציבור שלנו וגם לציבור הרחב מסביב".

סלומינסקי מכיר היטב את עבודת הוועדה וכוחה, ופעולותיו בתקופה האחרונה מעידות על כך שהוא מסתייג מפופוליזם. בשבוע שעבר הוא היה החבר היחיד בוועדה שלא מיהר להצטרף לקריאות נגד הקיצוץ בהשכלה הגבוהה וקרא לחכות להרכבת הממשלה; הוא סירב לחשוף את זהות נציגי הבנקים שצלצלו אליו לפני כשבוע כדי לשכנעו שלא לתמוך במהלך להפחית את עמלות ההפצה בוועדה; ואתמול הוא נמנע מלחשוף את הצהרת ההון שלו בתגובה לבקשת "כלכליסט".

ינצל את הניסיון הרחב

כך או כך, הניסיון של סלומינסקי יסייע לו בוודאי בדיונים המשמעותיים שיתקיימו בחודשים הקרובים בוועדה וישפיעו במידה רבה על יכולת הממשלה להוציא לפועל את ההסכמים הקואליציוניים. רק למנות קומץ, לוועדה צפויים להגיע החוק לצמצום הריכוזיות, שינוי מפת הטבות המס וכמובן תקציב המדינה 2013–2014 וחוק ההסדרים.

סלומינסקי מכיר את חוקי המשחק, יודע שמאחורי הכל עומד כסף, ויוכל לדחוק את האוצר והשרים לפינה כדי לדאוג שהמדיניות הממשלתית תצא לפועל רק לאחר שהוא יקבל בדיוק את מה שירצה בתמורה, דוגמת עיבוי תקציבי למוסדות שהוא חפץ ביקרם. מנגד, בתור חבר במפלגה עם פריימריז, בניגוד לגפני, הלחצים שיופעלו על סלומינסקי יגיעו מכל הכיוונים - לרבות מחברי מפלגה המיודדים עם אילי הון ושלוחיהם.

לבסוף, בניגוד לשרים החדשים שיוכלו להתדיין בדלתיים סגורות ולשמור על אינטרסים כמוסים, בוועדת הכספים הכל חייב לצאת בשלב מסוים החוצה ולעלות על השולחן בצורה פומבית. סלומינסקי ייאלץ למצוא את האסטרטגיה שתמנע ממנו מלהיקלע לקרבות מיותרים, משימה שבינתיים נדמה שהוא כבר מבין היטב. "דבר לא זז שם בלעדיי", סיפר על תקופתו בוועדה בראיון, "ואנחנו נהנים מהפירות של זה עד היום".