אברהם הירשזון נקנס כי לא ניהל חשבוניות על גניבותיו - ערער וניצח
המחוזי קבע שאין לצפות מגנב לנהל רישום לצורכי מס. עם זאת, ערעורו של השר לשעבר על עצם השומה נדחה, והוא ישלם מס על הכסף שנטל אף שהחזירו
האם ניתן לחייב גנב לנהל פנקסים לצורכי מס? שאלה זו התעוררה במסגרת ערעורו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון על החלטת רשויות המס לחייבו בתשלום לאחר שלא ניהל פנקסים בשנים שבהן גנב מכספי הסתדרות העובדים הלאומית. השופט המחוזי מגן אלטוביה השיב בשלילה: "האם מצפה פקיד השומה כי הירשזון יוציא חשבונית מס על פעולות הגניבה שלו?".
אברהם הירשזון צילום: אוראל כהן
קראו עוד בכלכליסט:
- הירשזון השתחרר הבוקר מהכלא
- הבן של הירשזון עצור: גרם לתאונה, חברתו נפצעה
- נדחתה בקשת בניו של הירשזון לבטל עיקול על מגרשים שהעביר אביהם
אברהם הירשזון צילום: אוראל כהן
"חייב ולא ניהל"
בנוסף, נדרש מהירשזון לשלם תוספת על שלא ניהל פנקסים באותן השנים. לפי נציגי רשויות המס, "הירשזון הורשע בגניבת 1.9 מיליון שקל מכספי הסתדרות העובדים הלאומית והגופים הקשורים לה, שבהם שימש כיו"ר. הוא לא קיבל שכר 'רשמי' מהגופים הנזכרים לעיל לאור האיסור על ח"כ לקבל הכנסות אחרות. לאור זאת נקבע כי יש לראות בכספים שהירשזון הורשע בגניבתם כהכנסה חייבת מעסק בידיו ונערכה לו שמה לפי 'חייב ולא ניהל'".
השר לשעבר, באמצעות עו"ד אלירם בקל, ערער על החלטת פקיד השומה בשלוש טענות עיקריות. הוא לא חלק על זכותו של פקיד השומה לחייב אותו במס עבור הכנסתו מפעילותו החוקית או העבריינית; אולם קביעת השומה הסתמכה על גזר הדין שניתן בעניינו במקום להסתמך על הכרעת הדין, שבה קבע בית המשפט שהסכום שגנב הירשזון הוא 1.7 מיליון שקל, ואילו גזר הדין קבע שהסכום נע בין 1.7 ל־1.9 מיליון שקל.
טענה נוספת של הירשזון היתה על החלטת פקיד השומה לחייבו במס נוסף על שלא ניהל פנקסים. לגרסתו, פקיד השומה טעה כשסיווג את הכנסתו כהכנסה מעסק החייב בניהול פנקסים, ולכן גם טעה כשהטיל עליו קנס כמי שהיה חייב בניהול פנקסים ולא ניהל אותם. טענתו השלישית של הירשזון היתה שעוד בפברואר 2009, בטרם מתן גזר הדין, הוא העביר להסתדרות 24 צ'קים בסכום כולל של 1.2 מיליון שקל, ובהמשך העביר עוד 570 אלף שקל, תוך שהוא מוכר את ביתו לשם כך. כלומר, הכספים שבנטילתם הורשע אינם עוד ברשותו ואין עוד לראות אותו כמי שהתעשר מגניבותיו, ולכן אין מקום להטיל שומה על הגניבות כהכנסה חייבת.
השופט אלטוביה דן בשלוש הטענות, ואף שקיבל שתיים מהן דחה את ערעורו של הירשזון וקבע שאף כי השיב את הכסף ולא התעשר מגניבותיו, עליו לשלם את המס כנדרש. לדברי השופט, הירשזון השיב את הכסף רק במהלך שנת 2009, ולא ניתן להתחשב בכך לצורך חישוב ההכנסות שלו לשנים 2000–2005. "ככלל", כתב השופט, "לא ניתן לייחס הוצאה עתידית להכנסה בשנת מס מסוימת באופן רטרואקטיבי, ואיני רואה סיבה להעדיף את הירשזון על פני נישומים אחרים". עם זאת, השופט קיבל את טענת הירשזון ולפיה סכום הגניבה יבוסס על הכרעת הדין, כלומר הסכום שלפיו תחושב השומה הוא 1.7 מיליון שקל ולא 1.9 מיליון שקל.
"ענישה כפולה"
על שאלת ניהול הפנקסים קבע השופט אלטוביה כי "אין ספק שבשנות המס לא עסק הירשזון בייעוץ עסקי וכלכלי, אלא בגניבה. משכך מתעוררת השאלה אם נכון לחייב גנב לנהל פנקסים. נראה לי שככלל התשובה לכך צריכה להיות בשלילה". לפי פסק הדין, במקרים כאלה השומה תתבסס על קביעות עובדתיות של בית המשפט הפלילי.
"ממילא אין צורך בניהול פנקסים על ידי הגנב כדי לקבוע את השומה לשנת המס שבה ביצע את הגניבות. האם מצפה פקיד השומה שהירשזון יוציא חשבונית מס על פעולות הגניבה שלו? במקרה זה חיובו של הירשזון בתוספת מס בשל אי־ניהול פנקסים באה בגדר ענישה כפולה, שהרי בשל מעשיו הוא הורשע ונענש. אני יכול להעלות בדעתי מקרים שבהם תכלית הסנקציות הטמונות בקביעה שלא נוהלו ספרים קבילים תישאר תקפה גם בעת הטלת מיסוי על הכנסות בלתי חוקיות. דומני שבמקרה כאן אין מקום לכך". לפיכך ביטל השופט את תוספת המס שבה חויב הירשזון משום שלא ניהל פנקסים, מבלי לדון בשאלה אם עיסוקו של השר לשעבר בגניבה מהווה "עסק".
