הרפורמות ברכב חוזרות

את מהלכיה העתידיים של ממשלת ישראל בנוגע לשוק הרכב עדיין מוקדם לצפות, אך לעצם הקמתה יש משמעות רבה. עצם הקדמת הבחירות היה אירוע קריטי לענף, מכיוון שהיא הביאה לעצירה של כמה מהלכים רגולטוריים מהותיים. כעת יתפנו אנשי משרד התחבורה ומשרד האוצר להמשך הטיפול בענף הרכב. "כלכליסט" שב אל הרפורמות העיקריות שעומדות לפתחם של כץ ולפיד, ובחן אילו מהן יתניעו כעת מחדש ואילו מהלכים עשויים להתעכב.

מימין: השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, ראש הוועדה להסדרת נושא הרכב ירון זליכה, מנהל רשות המסים משה אשר ושר התחבורה ישראל כץ. המפתחות ליישום הרפורמות בידיים שלהם צילום: חיים צח, עמית שעל, ארן דולב, ששון תירם

המחירים יעלו אך לא לכולם

אחד הנעלמים הגדולים ביותר שהיה תלוי באוויר לפני הבחירות היה נושא המס הירוק. כיום על כל המכוניות החדשות שנמכרות בישראל מוטל מס קנייה בגובה 83%. משיעור מס זה מופחתים סכומים בגובה של עד 15 אלף שקל, שנקבעים בהתאם לנוסחה שמחושבת לפי חמישה גזים מזהמים שכל מכונית פולטת. שיטת חישוב זו תקפה מאז שנת 2010.

אלא שעם השנים הולכות המכוניות ומשתכללות, וכתוצאה מכך המנועים הופכים נקיים יותר. ולכן גם הטבת המס גדלה. ברשות המסים ערים לעובדה זו, ולכן קבעו עדכונים לנוסחה שלפיה מחושבת ההטבה. העדכונים קובעים רף מחמיר יותר לפליטת גזים מזהמים, שיקטין את הטבות המס.

העדכון הראשון היה צפוי להיכנס לתוקף בתחילת 2013 אך הוא נדחה בגלל הבחירות ובגלל סירובו של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שאישורו הסופי נדרש כדי לאשר את המיסוי הירוק. לאחר שארדן פינה את כיסא השר להגנת הסביבה לעמיר פרץ, אנשי רשות המסים נמצאים בעיצומו של מירוץ לאישורה של נוסחת המיסוי הירוק החדשה מהר ככל האפשר. על פי הערכות בענף הרכב ובאוצר, המיסוי הירוק החדש יוצג כבר בחודש הבא.

יבואני הרכב, מצדם, טוענים שאין להם ברירה אלא לגלגל את הקטנת הטבת המס לפתחו של הצרכן, כלומר לייקר את המכוניות. בפועל המצב מורכב: טבלת מסירות כלי הרכב החדשים השנה נמצאת בירידה, שככל הנראה רק תחמיר. משמעותה של ירידה במספר הרכישות היא פחות הכנסות למדינה, בלי קשר לשיעורי המיסוי הירוק.

אי־הוודאות הכלכלית והעלאה נוספת של מחירי המכוניות עשויות לגרום למצב שבו הצרכן הפרטי יבחר להפנות עורף ליבואני הרכב. מסיבה זו מעריכים בענף כי עיקר ההתייקרויות יחול בדגמי המכוניות המשפחתיות, הפופולריים בקרב ציי הרכב של חברות הליסינג.

רנו טווינגו

המכוניות הקטנות, שהמנועים שלהן גם פולטים כמויות קטנות יותר של מזהמים, צפויות להימלט מרוע הגזירה. הסיבה לכך היא שכיום הלקוחות הפרטיים רוכשים בעיקר מכוניות קטנות, בעוד חברות הליסינג רוכשות מכוניות משפחתיות. במקרה של הלקוחות הפרטיים, העלאת מחיר תגרום לחרם צרכני. במקרה של ציי הרכב, שבכל מקרה רוכשים את המכוניות בהנחה, העלאת מחירי המכוניות תתרום בעקיפין להעלאת ערכם של הציים בשוק המשומשות.

ההיצע יורחב והאכיפה תחמיר

בשבוע שעבר, זמן קצר לאחר הודעתו של שר התחבורה ישראל כץ על הישארותו בתפקיד, הודיע משרד התחבורה על הרחבת היבוא האישי. לפי ההודעה, היבוא האישי יכלול גם מכוניות שמגיעות ארצה מקנדה, ולא רק מאירופה. בנוסף, תקוצר תקופת ההיתר למכור את המכוניות משנתיים לשנה.

על פי המלצות ועדת זליכה להסדרת ענף הרכב, יוכל כל אזרח ישראלי לייבא שתי מכוניות בשנה ולמכור אותן מיד. בפועל ההמלצה הזו מסוגלת להפוך כל אזרח בעל קשרים מתאימים לסוכן יבוא אישי זעיר. להערכת גורמים במשרד התחבורה, צפוי כץ לפעול במרץ ליישום מלא של ההמלצות בנושא, וגם להגדיר בחוק את מעמדם של מאות סוכני יבוא אישי, שפועלים כיום בשוק הרכב הישראלי בלי היתרים.

אלא שבצד השני של המתרס ממתינים אנשי רשות המסים, שהחמירו בשנה החולפת את האכיפה על מייבאי מכוניות ביבוא אישי. התוצאה היתה גל של הודעות של הרשות על לכידת מייבאי רכב ביבוא אישי בחשד לזיוף חשבוניות. רובן המכריע של המכוניות שמיובאות לישראל ביבוא אישי אינן מכוניות מדגמים עממיים, אלא מכוניות יוקרה מתוצרת ג'יפ, מרצדס, ב.מ.וו ופורשה. לפעלתנות של רשות המסים יש השפעה כפולה: על מייבאי מכוניות ביבוא אישי וגם על מי שבוחר לרכוש מכונית בישראל. עם זאת, חלקם עדיין בוחרים לייבא את הרכבים הנחשקים.

מבחינת יבואני הרכב הוותיקים, רפורמת היבוא האישי עשויה לספק הזדמנות לאזן את שוק מכוניות היוקרה. בשנה החולפת יבואנים רבים הורידו מחירים של דגמי היוקרה כדי להתחרות ביבוא האישי. להערכת גורמים בענף, מגמה זו תתחזק לאור מאמצים של כץ.

מרצדס ML 2012

יבוא מקביל

הדשדוש יוביל להטבות

שוק הרכב הישראלי פתוח כיום לרווחה ליבוא מקביל. עקרונית, כל מי שעומד בדרישות הסף של משרד התחבורה יכול לייבא ארצה מכוניות ולמכור אותן בסוכנות מסודרת, אך בפועל מעטים בוחרים לעשות זאת. בינואר הודיע גוף ראשון, חברת עמק איילון, על פתיחת סוכנות ליבוא מקביל למכוניות פורד פוקוס. אולם מכירת הרכבים מתעכבת, אף שהחברה קיבלה את כל האישורים הנדרשים. עקב כך בוחרים שחקנים רבים שרצו להיות פעילים בענף היבוא המקביל לשבת על הגדר ולהמתין להתפתחויות בתחום.

אנשי משרד התחבורה מודעים לקיפאון ונדרשים לפתרונות. אחת הסיבות העיקריות לעצירת היבוא המקביל היא התמחור, כלומר מצב שבו יבואנים מקבילים לא מסוגלים לרכוש את המכוניות בחו"ל במחירים תחרותיים ביחס לסכומים שמשלמים יבואני הרכב הוותיקים. לדברי גורמים בענף, אם הקיפאון ביבוא המקביל יימשך יידרש כץ למצוא פתרונות למצב. אחד הפתרונות הוא קידום יבוא של מכוניות משומשות. אפשרות נוספת היא רכישת "מלאי מזדמן" מדילרים מחו"ל, כלומר מלאי נקודתי של עשרות או מאות מכוניות מדגם מסוים שנמכרות במכירת חיסול.

העלאת המיסוי על רכבי חברה

שווי השימוש יישאר, המכוניות יקטנו

בשנים האחרונות הפכו ציי הרכב - רכבי חברה אשר מוחזקים בעיקר על ידי חברות הייטק - למטרה עבור פקידי משרד האוצר, שניסו כמה פעמים להעלות את שווי השימוש לרכב צמוד. שווי שימוש לרכב צמוד הוא השווי שמעמיד המעביד לרשות העובד לצורך חישוב מס. סכום זה מחושב על פי שיעור קבוע של 2.48% ממחיר הרכב ומתווסף לשכר הברוטו של העובד.

יתרונה הגדול של השיטה הוא בכך שעובד שמעוניין לצמצם את גובה שווי השימוש החודשי יבחר במכונית קטנה וזולה ובכך יקטין את הניכוי מהמשכורת. אלא שבשנים האחרונות, לאור עלייתם המתמדת של מחירי הדלק, נשמעו עוד ועוד קולות באוצר שקראו להטיל מס נוסף על מחזיקי הרכב הצמוד, ולכלול בחישוב גם את מרכיב הדלק. הסיבה לכך היא שבעוד אזרח ממוצע נוסע בשנה כ־17.5 אלף ק"מ, מחזיק רכב צמוד נוסע כ־25 אלף ק"מ.

סקודה ראפיד

בשנים האחרונות הודיעו כמה חברות שבכוונתן להטיל על עובדיהן מגבלות ומכסות דלק. בפועל מכסות הדלק שנקבעו בחברות הללו עדיין גבוהות למדי ורחוקות מהממוצע של הנהג הישראלי שמחזיק במכונית פרטית.

לפני הבחירות נשמעו קולות באוצר שקראו לבחינה נוספת של שווי השימוש לרכב צמוד, כך שיכלול בתוכו גם את מרכיב הדלק. נכון לרגע זה ניתן לומר שמחזיקי הרכב הצמוד יכולים להיות רגועים: לדברי גורמים העוסקים בנושא, שווי השימוש לרכב צמוד לא צפוי להתפצל. הסיבות לכך מגוונות, וכוללות לובי חזק מכיוונם של נציגי עובדים, נציגי מגזר חברות ההייטק וגם נציגים של חברות הליסינג.

שווי השימוש לרכב צמוד צפוי בכל מקרה לעלות בקרוב בחלק ניכר מדגמי המכוניות המשפחתיות, שצפויות להתייקר בגלל כניסתו לתוקף של מתווה המס הירוק. ההתייקרות בדגמים אלה צפויה להכניס סכומים נאים לקופת המדינה בשל עלויות שווי שימוש.

מעבר לכך, להחלטה בנושאי מיסוי על רכבים צמודים יש גם השלכות חברתיות. רכבים צמודים מאפשרים כיום לישראלים רבים להגיע מביתם בפריפריה למקום עבודתם במרכז. העמסה של מרכיב דלק על גבם צפויה להביא להחלשת האוכלוסייה שבאמת זקוקה לרכב צמוד.

עם זאת, העלייה המתוכננת במחירי המכוניות החדשות כתוצאה מכניסת מתווה המיסוי הירוק, הצפויה בחודשים הקרובים, עתידה לחולל שינוי מסוים נוסף בהעדפותיהם של מחזיקי רכבים צמודים. השינוי המדובר נוגע דווקא למגמות בשוק הרכב העולמי. הכוונה היא להופעתן של מכוניות משפחתיות גדולות שיצרני הרכב באירופה מייעדים דווקא לשווקים מתפתחים בעולם, כלומר סין ומדינות ברית המועצות לשעבר. מכוניות משפחתיות גדולות אלה, דוגמת סקודה ראפיד ופיז'ו 301, מיועדות למשפחות צעירות ומרובות ילדים ולכן הן מאופיינות בתא מטען גדול במיוחד ובמקום לחמישה נוסעים.

כיוון שמכוניות אלה מיועדות להימכר לקהל צרכנים שונה, עלויות הייצור שלהן נמוכות יותר ומחירן נמוך לעומת מחירם של דגמים משפחתיים מוכרים כמו סקודה אוקטביה ומאזדה 3. בישראל מכוניות אלה מוצגות כאלטרנטיבה למשפחתיות המוכרות ומתומחרות במחירים נמוכים יותר, ומציעות מרווח פנימי דומה. הדגמים הללו מוצגים לצרכן הישראלי כפתרונות לעליית מחירי הרכב הצפויה ולעליית שווי השימוש.