הממשלה ה-33 יוצאת לדרך: חלקיו האחרונים של הפאזל

היום (ב') בשלוש בצהריים תתכנס הכנסת למושב חגיגי, בו יושבעו שרי הממשלה ה-33 של מדינת ישראל. היום ומחר יתקיימו טקסים במשרדים בהם ימונו שרים חדשים. התמונה בוועדות הכנסת תתבהר למעשה רק במאי, אז תמונה ועדת הכלכלה הקבועה ויתברר העומד בראשה. התפקיד מובטח לפי המסורת לסיעת האופוזיציה הגדולה ביותר, והוא ככל הנראה יוענק לאבישי ברוורמן ממפלגת העבודה.

* סילבן שלום ישמש כשר לענייני אנרגיה ומים, כשר לפיתוח הנגב והגליל ולשיתוף פעולה אזורי. ** יובל שטייניץ יכהן כשר לעניינים בינלאומיים (המחלוקת נפתרה אחרי סגירת הגיליון)

ואלו השרים שמונו אתמול (א'):

משרד הביטחון: משה (בוגי) יעלון

הדובדבן שבקצפת התפקידים הביטחוניים

> רק חמש שנים עברו מאז משה (בוגי) יעלון התחיל בקריירה הפוליטית שלו כשהצטרף למפלגת הליכוד ב־2008, אך בהשוואה לנבחרת השרים המיועדים האחרים, שאצל רבים מהם זהו תפקידם הציבורי הראשון, הקריירה של יעלון נראית ארוכה ומפוארת.

מאחורי יעלון קריירה צבאית ענפה ששיאה במינויו לרמטכ"ל בשנת 2002 עד 2005 ושורה של תפקידים פוליטיים: משנה לראש הממשלה, שר לנושאים אסטרטגיים, חבר הקבינט המדיני־ביטחוני, ועם זאת אין ספק כי תפקיד שר הביטחון הנו שדרוג משמעותי במעמדו של יעלון. עם כניסתו לתפקיד שר הביטחון יעמדו בפניו כמה אתגרים והחלטות לא פשוטות: מהתמודדות עם קיצוץ מסתמן בתקציב הביטחון, איומים אסטרטגיים כגון נושא הגרעין האיראני, הסכסוך הישראלי־פלסטיני כמובן, ועד הגיוס המתוכנן של חרדים לצה"ל, אם ייצא לפועל כחלק מתוכנית השוויון בנטל שיעלון הביע תמיכה בה.

נראה גם כי הרמטכ"ל בני גנץ יכול לישון בשקט, זאת לאחר שיעלון כבר הביע עמדה התומכת בהארכת הקדנציה שלו בשנה.

לעומת קודמיו בתפקיד, שנלחמו מול משרד האוצר בכל כוחם כדי שיישמר תקציב משרד הביטחון ואף יגדל, יעלון דווקא מביע עמדה מתונה ואף מפויסת, וכבר אמר כי: "תקציב הביטחון אינו פרה קדושה" וכי "צה"ל ומערכת הביטחון אינם אי בודד ומנותק מהמתרחש בחברה הישראלית, ועליהם לתרום למאמץ המשותף לייצוב ולחיזוק כלכלת ישראל".

הדר קנה

משרד התחבורה: ישראל כץ

הרפומה הראשונה צריכה להיות במשרד עצמו

> ישראל כץ הוא שר התחבורה הראשון בתולדות ממשלת ישראל שממשיך קדנציה שנייה ברציפות. בהתאם לכך, הסבירות שהוא יגזור את כל הסרטים של הפרויקטים שהשיק ב־2009 גבוהה.

ישראל כץ. "הגיע הזמן לרפורמה בנמלים. הפרטנו את נמל אילת, ביצענו רפורמה בתעריפי הנמלים וכעת אנו מקדמים את פיתוח נמלי חיפה ואשדוד" צילום: יובל חן

תוכניות העבודה של משרד התחבורה בראשותו כוללות ארבע רפורמות עיקריות, ובראשן הרפורמה בנמלי ישראל. כץ כבר רמז שיסכים לעובדי הנמלים 5% בנמלים החדשים שיוקמו בתמורה ל"שקט תעשייתי". הרפורמה השנייה היא השלמת המהפכה התחבורתית של תוכנית "נתיבי ישראל" לרישות המדינה במסילות וכבישים, הכוללת טיפול ברכבת הקלה בתל אביב. הרפורמה השלישית היא המהפך הדרוש ברכבת ישראל לרבות הקמת החברות־הבנות למטענים, לחשמול ולפיתוח נדל"ני, והרפורמה הרביעית היא שוק הרכב הישראלי שמתחנן כבר שנים ליבוא מקביל אמיתי.

מעל אלו עומדת רפורמה אחת חשובה שתאפשר את הכל - יציבות בדרג הפקידות שאמור לתרגם את התוכניות של כץ למעשים. אסור שהפיאסקו של הקדנציה הקודמת, שבה הוחלפו שישה מנכ"לי משרדים, יחזור שנית. כמו כן כץ אמנם הוציא לפועל המון תוכניות, אבל לעתים הרדיפה אחרי הפרויקטים הביאה לשיבוש הליכי התכנון הכלכלי - כמו בפרוייקט שדה התעופה בתמנע, שנגנז בדקה ה־90 לאחר שבכיר באוצר סירב לאשר תוכנית להקמת שדה תעופה שתביא לגירעון של יותר מ־9 מיליארד שקל בתקציב רשות שדות התעופה עד לשנת 2030. הפרויקט אושר לבסוף לאחר תיקוני תקציב.

ליאור גוטמן

משרד הפנים : גדעון סער

ויתר על החינוך ובתמורה יגדיל את השפעתו

> שר החינוך גדעון סער עוזב בלב כבד את המשרד שעמד בראשותו. בימים האחרונים התנחם סער בעיקר בעובדה כי אחרי הביטחון והחוץ תיק הפנים שהעניק לו ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא המכובד ביותר ובעל השפעה פוליטית אדירה. כדי לכבוש את התפקיד התחרה סער במרוץ עם הקולגות גלעד ארדן וסילבן שלום שנלחמו גם הם על התפקיד.

גדעון סער. "מקור בעיית תקציב השלטון המקומי הוא לא תקציב החינוך אלא משרד הפנים. אנחנו בדיאלוג ואני מאמין שהם יגלו אחריות" צילום: שאול גולן

בכיסאו הרם, סער המקורב מאוד לנתניהו, יוכל להשפיע מקרוב על בבת עינו של ראש הממשלה - הרפורמה בתכנון ובנייה. דרך מנהל התכנון סער יהיה מעורב בעיצוב הרפורמה אף יותר ממשרד השיכון, שכן כך נקבע בהסכמים הקואליציוניים. בנוסף בתפקידו החדש ראשי הרשויות ישחרו לפתחו וכך יוכל סער להמשיך לבנות את כוחו הפוליטי, שכן שר הפנים חולש על "מענקי השר" - צ'ופרים כספיים שהשר יכול להקצות לעיריות ורשויות כמעט ללא קריטריונים.

לצערו מוותר סער על מערכת החינוך ועל יחסים מקצועיים המעולים עם הקולגה שמינה לראשות הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה מנואל טרכטנברג, שהלך איתו לרוב יד ביד. צערו של סער גדול במיוחד נוכח העובדה שהוא עוזב את המשרד לאחר שהצליח להגדיל את תקציבו בכ־12 מיליארד שקל (כך שתקציב המשרד עמד לבסוף על 40 מיליארד); לאחר שייצב משרד רווי סכסוכים והשבתות; ולאחר שחתם על הסכמים עם ארגוני המורים וקידם רפורמות להעלאת שכר המורים במקביל לתוספת שעות לימוד.

עם זאת משרד הפנים כאמור הוא בעל השפעה עצומה. בין השאר אחראי המשרד על החופים, מנהל לשרותי חרום, עריכת ביקורת בשלטון המקומי, פיקוח על הבנייה, אשראי לרשויות ואיחודן. מקורביו אומרים כי סער מתכנן בחודשים הקרובים עבודת מטה שיעודה שירטוט תכנית לקדנציה הקרובה, שתכלול יעדים מדידים לשיפור משרד הפנים ויחידותיו, כפי שערך בחינוך.

המאבק המסורתי של שר פנים הוא במשרד האוצר, בניסיון התמידי לעבות את התקציב אותו יכול המשרד לחלק לרשויות. כשר פנים, סער צפוי ללחוץ על שר האוצר החדש יאיר לפיד כדי שהלה לא יקצץ במענקי האיזון- כפי שמתכוון האוצר לעשות בתקציב 2013-2014.

תומר אביטל

משרד התקשורת: גלעד ארדן

רגולטור לוחמני אך טירון בתפקידיו החדשים

> גלעד ארדן נחשב לרגולטור לוחמני, לפחות בתפקידים האחרונים שביצע. שר שלא נרתע מלקבל החלטות שפוגעות גם בפרות קדושות. בקדנציה שלו כשר במשרד להגנת הסביבה הוא פעל נגד המזהמים הגדולים ורשם קנסות למפעלים שלא צייתו לחוק האוויר הנקי. ארדן אף לא חשש להטיל קנס של קרוב ל־4 מיליארד שקל על צה"ל, על כך שסיכן חיילים ולא פינה אזבסט כפי שנדרש. הדבר לא רק שעורר את זעמם של בכירי מערכת הביטחון, אלא גם יקשה על ארדן לעבוד מול צה"ל בתפקידו החדש כשר הממונה גם על הגנת העורף.

גלעד ארדן. "הסלולר הוא רק חלק מהבעיה של המשק. הוא עובר תהליכים שמכבידים על סל הצריכה. כמו בבנקים, בחלב ובתרופות" צילום: עמית שעל

גם בתור יו"ר ועדת הכלכלה בשנים 2007־2009 נחשב ארדן ללוחמני, כשהחליף את שר התקשורת לשעבר משה כחלון בראשות הועדה לאחר רוטציה. ארדן קידם בין השאר את החוק לפיקוח על עמלות הבנקים ואת החוק להגנת הצרכן ותמך בכוונה להגביר את השקיפות בחשבונות הסלולר, אם כי התנגד להתערבות בתעריפים שגובות החברות, כפי שעשה בסופו של דבר כחלון כשר התקשורת. בכירים במשרד התקשורת זוכרים לו את שיתוף הפעולה עם המשרד בתקופתו כיו"ר הוועדה ומצפים לעבודה עמו.

עם זאת, ארדן מעולם לא נגע ישירות בתחום התקשורת, ולכן מדיניותו המתוכננת ועמדותיו נותרו חידה. בענף סוברים כי העובדה שארדן קיבל לידיו כמה תיקים, בהם תיק רשות השידור ותיק הגנת העורף, תקשה עליו להתמקד באתגרים שממתינים לו כשר התקשורת, ובהם: הקצאת תדרי דור רביעי, פתיחת תשתיות התקשורת הקוויות להפעלת שוק סיטונאי ופתיחת השוק לפריסת תשתיות IPTV, נושא שלא קודם בקדנציה האחרונה.

אסף גלעד