בלמ"ס מתעקשים: ההשפעה של מאגר תמר אמיתית

בדצמבר האחרון, כשהלמ"ס עוד העריכה מה היתה הצמיחה ב־2012, הפתיע שר האוצר יובל שטייניץ את הציבור כשהעריך שהצמיחה ב־2013 תהיה 3.5%, אף שהמשק הישראלי נכנס להאטה. ההסבר לתחזית המפתיעה הזו - שאינה מבוססת על עבודה של הלמ"ס, שרק אומדת את העבר - נעוץ בהתחלת הפעילות של מאגר הגז תמר, באמצע 2013.

למעשה, הולך לקרות כאן שינוי סטטיסטי משמעותי, שלאו דווקא ישפיע על רמת החיים של הציבור הישראלי, ודאי לא בטווח הקצר. הגז שצפוי להגיע ממאגר תמר צפוי להגדיל את קצב הצמיחה של המשק ב־2013 באחוז שלם. ההערכות האלה אינן של הלמ"ס, אלא של גופים שונים, אחד מהם הוא האוצר. אחרי השנתיים האלה הגז שיופק מתמר כבר לא יהיה תוספת חדשה, וקצב הצמיחה השנתי עלול שוב לרדת.

תחילת הפקת הגז בקידוח תמר צילום: אלבטרוס

השאלה כיצד לחשב את תרומת הפקת הגז לתוצר הישראלי מעסיקה את שמעוני ובכירי הלמ"ס בימים אלה.

איזה מין צמיחה זו, אם היא לא מייצרת מקומות עבודה חדשים ולא מגדילה את הכנסות המדינה ממסים?

"זה לא נכון. חברת החשמל תקבל הרבה מאוד ערך מוסף מהגז, שברור לכל אחד. היא תשלם פחות על התשומה שלה (הגז שמשמש לייצור חשמל וזול יותר מאשר פחם, סולר או מזוט שבהם משתמשת חברת החשמל כיום - ש"א)

ותמכור את החשמל באותם מחירים".

אבל כל העבודה בקידוחי הגז היא זרה והציוד הוא זר. רק מפני שהמתקן במים הכלכליים של ישראל, צריך להכליל את זה בתוצר המקומי?

"זה עדיין נחשב מקומי. זה ייצור. זה שהעבודה היא זרה והציוד הוא זר זה לא קשור. יש מישהו אצלנו שכותב מאמר שלם על הסיפור של הגז, איך זה יתבטא בחשבונות הלאומיים".

בנוסף, העובדה שאנחנו מפיקים גז אמנם נכללת בתוצר, אבל המדידה לא מביאה בחשבון פחת של אוצרות טבע. אין מדידה של ההתכלות שלהם, ולכן גם לא של הפגיעה הצפויה בעתיד בכושר הייצור שלנו.