ועד הפעולה בסלקום: יותר מ-1,300 עובדים כבר הצטרפו

הניסיונות להקים ועד עובדים בסלקום נמשכים. פעילים מקרב העובדים ואנשי ההסתדרות הגיעו היום (א') למספר מוקדים של החברה, כגון המשרדים במת"מ חיפה והמשרדים הראשיים בנתניה. במקביל, נפתח דף פייסבוק ונתלים שלטים ברחבי משרדי החברה הקוראים להתנגדות לוועד.  

מיה יניב, ראש ועד הפעולה בסלקום, אמרה הבוקר ל"כלכליסט": "ההנהלה אומרת כי עובדים מן המניין מפיצים את הטפסים אבל זה מגיע מלמעלה. גילינו לדוגמה שהמזכירה של מנהל מחלקה שלחה להסתדרות טופס ביטול חברות פיקטיבי, ניתקו לשני חברי ועד את הטלפון והחזירו אותו רק אחרי שביקשנו". בהנהלת סלקום מכחישים את הדברים.

בהסתדרות לא חושפים את המספר המדויק של העובדים שכבר הצטרפו ותומכים בהקמת ועד אך אומרים כי כבר עברו את המספר 1,300. יניב: "יש לנו חתימות אבל לא מספיק", שכן יניב וחבריה צריכים לפחות כ-2,500 חתימות על מנת להשיג שליש מקרב עובדי סלקום, השיעור הדרוש בחוק כדי להקים ועד.

מלחמת הגרסאות נמשכת

במקביל מלחמת הגרסאות ברשתות החברתיות ועל קירות המשרדים נמשכת. לטענת יניב עובדים המועסקים בלשכות המנהלים פועלים בפייסבוק נגד הקמת הוועד, במה שעשוי להשתמע כאילו מדובר בלחץ של ההנהלה.

הכותבים בדף הפייסבוק של המתנגדים לוועד טוענים כי העובדים התומכים מסתירים משאר העובדים מידע לגבי דמי החבר שמשלמים להסתדרות וכי כאשר עובדים מבקשים לבטל את חברותם הם לא מצליחים לעשות זאת בצורה חלקה.

בחלק מהשלטים נגד הקמת הוועד, תחת הכותרת "כמה עובדות לפני שחותמים", המופץ כנראה על ידי מי שעומד מאחורי דף הפייסבוק, נכתב כי "ההבטחה להסכם קיבוצי לא מחייבת הכלה של נציגי השירות" בטענה כי "ברוב ההסכמים הקיבוציים נציגי השירות מוחרגים". זאת , למרות שבמקרים שמדובר בנציגי שירות שמוחרגים הסיבה לכך היא כי הם אינם מועסקים על ידי החברה אלא מוקד השירות הוא מיקור-חוץ.

ברובם של המקרים בהם יש הסכם קיבוצי הוא מוחל על כל עובדי החברה, ללא קשר למחלקה או המקצוע שלהם. כמו כן, במספר דפים הופיעה הטענה כי הסכם קיבוצי יוביל להשוואת התמריצים ותוספות השכר בין עובדים טובים ללא טובים, למרות שגם במקומות בהם יש ועדים מאוד חזקים ומסורתיים, כמו בבנקים או בחברת טבע חלק גדול מהבונוס השנתי, אם קיים, ניתן על פי חוות דעת המנהל הישיר, כאשר הוועד וההנהלה סוגרים את העלות הכוללת לחברה של הבונוס או את הטווח של השיעורים שלו.

בנוסף, הפעילים נגד הוועד מתבלבלים בין שני מושגים – "ביטחון תעסוקתי" ל"קביעות". האחרון הוא צורה אחת של הראשון, אך ביטחון תעסוקתי כפי שמקובל במגזרי המסחר והשירותים לא כולל קביעות אלא את היכולת של ועד עובדים לפעול נגד פיטורים שרירותיים של עובד שלא בשל כישוריו ובמקרה של סבב פיטורים נרחב כתוצאה ממצב כספי של המעסיק אז יש חובת היוועצות של המעסיק בוועד, שאמור לפעול לשם הקלה במספר המפוטרים או להשגת תנאי פרישה טובים יותר לעובדים שיפוטרו. בנוסף, מצוין כי שביתה צריכה את אישורו של בית הדין לעבודה וכי בסלקום לא ניתן לשבות, טענה שהיא פשוט לא נכונה.

המכתבים נגד הוועד כוללים גם ביקורות נוספות, על כך שהעובדים המנסים להקימו לא מפרטים מה בדיוק הם רוצים להשיג, על העלות של החתימה להסתדרות (אך לא מצוין כי דמי החבר נגבים רק לאחר שיש הסכם קיבוצי) ועל כך שוועד באמת לא יכול להבטיח הגנה מוחלטת מפיטורים, בוודאי בשוק הנמצא במהלך רפורמה, כמו שוק הסלולר.

במכתב להסתדרות ששלח בסוף השבוע עו"ד נחום פינברג, המייצג את ההנהלה, הוא כתב כי ההנהלה לא עושה שום פעולה מאורגנת נגד הקמת הוועד, ורמז כי ההסתדרות היא שעושה את המהומות על מנת ליצור לחץ תקשורתי שיקל עליה להחתים עובדים.