בשם ביטחון המדינה: נזייף קצת את התקציב, אז מה
כוכבית קטנה, שמפנה להערת שוליים קצרה בדו"ח בנק ישראל ל-2012, מעידה על הבלוף הכי גדול שמתרחש מדי שנה בתקציב המדינה
כוכבית קטנה, שמפנה להערת שוליים קצרה מתחת ללוח ו–3 בעמוד 180 בנספח הסטטיסטי לדו"ח בנק ישראל ל־2012 שהתפרסם בשבוע שעבר, מעידה על הבלוף הכי גדול שמתרחש מדי שנה בתקציב המדינה.
הלוח עצמו, טבלה בת ארבע עמודות, מתאר מה היה הסכום המקורי שהופיע בכל סעיף בתקציב המדינה, ועד כמה הממשלה סטתה ממנו. תקציב משרד הביטחון, למשל, היה במקור 60.3 מיליארד שקל, ותפח ל־62 מיליארד שקל. אבל רגע, בספר התקציב המקורי הסכום שהוקצה למשרד היה רק 56 מיליארד שקל, למה בנק ישראל מדבר על 60.3?
הכוכבית מסבירה: "כולל אומדן העברות לביטחון מהרזרבה הכללית". ובמילים של בני אדם, הסכום הזה כולל העברות מסעיפי תקציב אחרים שלא נוצלו. בנק ישראל ידע לחשב מראש, כמו שיודעים היטב אנשי משרד האוצר ומשרד הביטחון, שהתקציב יהיה גדול מהנקוב. זה בלוף קבוע, שאם היה נעשה בשקיפות היה חשוף לביקורת ציבורית. זו בדיוק הסיבה שהוא לא נעשה בשקיפות: אם משרד האוצר מלכתחילה היה מפרסם סכום גבוה יותר בתקציב הביטחון, פירוש הדבר היה סכומים נמוכים יותר לתקציבים אחרים. לחינוך, לבריאות, לתחומים נוספים. וזה, אולי, היה מרגיז מישהו.