צעיר מבטיח
מכל האנשים בעולם, נפתלי בנט בחר בשלום שלמה, צעיר בן 35 ובחשן פוליטי נמרץ מאחורי הקלעים, לראש המטה המשולב של המשרדים שהוא חולש עליהם בממשלה. מה זה אומר על הפוליטיקה החדשה שבנט מבקש להיות נושא הבשורה שלה?
אסנת קוריס־שלמה היא בת למשפחת חקלאים אמידה ממושב בלפוריה שבעמק יזרעאל. בבחירות האחרונות עבדה קוריס כמשקיפה מטעם הליכוד בקלפי 9200 בבית שאן. כחודשיים לאחר הבחירות, ב־20 במרץ, אף קיבלה קוריס את שכרה בעבור עבודתה באותו היום: 1,575 שקל.
אין שום דבר יוצא דופן בכך, למעט העובדה שקוריס־שלמה היא אשתו של שלום שלמה, אחד האנשים המרכזיים שפעלו למען מפלתו של הליכוד בבחירות. שלמה גם היה לאחריהן אחד האדריכלים של הקואליציה שנכפתה לבסוף על בנימין נתניהו.
"כשאני מסתכל על זה היום, אני פשוט לא מאמין איך היתה להם, לה ולבעלה, החוצפה. בשביל כמה שקלים לעשות דבר כזה", אומר גורם בכיר בליכוד.
אבל חוצפה היא בדיוק אחת הסיבות שבזכותה שלום שלמה כמעט התמנה בשבוע שעבר, בגיל 35, למנכ"ל משרד הכלכלה רב־העוצמה שהקים נפתלי בנט. רק לאחר תפנית של הרגע האחרון קיבל שלמה במקום זאת את תפקיד ראש המטה של בנט בשלושה משרדים שונים שעליהם הוא חולש (כלכלה, דתות, ומשרד ירושלים והתפוצות).
השינוי הזה נכפה בעקבות ביקורת ציבורית שנמתחה על המינוי הצפוי והיסוסים מופגנים מצד משה דיין, נציב שירות המדינה, שהתמהמה באישורו. לאחר כמה כתבות וידיעות ביקורתיות בעיתונות, שעסקו בעיקר בחוסר הניסיון הניהולי של שלמה, ולאחר שהתנועה לאיכות השלטון פנתה אל הנציב בבקשה לבדוק בדקדקנות את התאמתו לתפקיד, הבין המנכ"ל המיועד שהוא לא יתמנה לתפקיד שהועיד לו בנט בסיבוב הנוכחי. בצעד משותף עם הבוס שלו החליטו השניים שבשלב זה שלמה ישמש ראש המטה של השר הטרי - משרה רבת־עוצמה בפני עצמה, שכוללת בין היתר את תפקיד המוציא והמביא בכל הקשור לפירוק הריכוזיות במשק, שבנט רואה בה את אחת ממשימותיו העיקריות.
התעקשותו של בנט להשאיר את שלמה בתפקיד בכיר לצדו, ובוודאי ההחלטה להציבו בעמדת השפעה על גופים עסקיים גדולים במשק, מלמדת על האמון הרב שראש מפלגת הבית היהודי רוחש לו. אבל היא גם מלמדת על כך שבנט אולי מתהדר בפוליטיקה חדשה, אך בדרך אליה הוא משאיר קרוב־קרוב אליו את מי שמתמחה בפוליטיקה הישנה והמוכרת. צעיר שאפתן שזינק לצמרת בתוך שנים ספורות בלבד בקלחת הציבורית, בעיקר מאחורי הקלעים שלה, במהירות שרק הקצב שבו צבר יריבים אישיים יכול להתחרות בה.
"שלוך נמוך עם שפה המונית"
שלמה, "הכורדי מהתענ"כים", כפי שמכנים אותו אנשים מסוימים, לא צעד אף לא צעד אחד בנתיב המקובל של הקידום הציבורי בישראל. במסלול קורות החיים שלו הוא לא עבר באף אחת מ"התחנות הנכונות". הוא לא שירת בסיירת, ולמעשה אפילו לא בצה"ל. את חובת השירות שלו מילא בתפקיד פקידותי במשטרה הכחולה באזור עפולה. הוא לא למד באוניברסיטה יוקרתית, אלא דווקא במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. הוא לא היה נער אוצר מצטיין שזוהה ונחטף לצמרת, והוא בוודאי לא עשה אקזיט הייטקי כמו הבוס שלו. שלמה העביר את שנות ה־20 שלו כמנהל במסעדת "פוקצ'ה" על כביש התענ"כים בסמוך לעפולה, שהיתה שייכת למשפחתו.
בכל המובנים הללו, שלמה הוא היפוכו הגמור של בנט המצוחצח. אפילו חבריו מתארים אותו כ"שלוך נמוך. אדם לא מרשים במבט ראשון. איש עם שפה המונית". כיצד, אם כן, הפך שלמה לכמעט מנכ"ל משרד הכלכלה, אחד האנשים הקרובים ביותר לבנט, ומי שגם מתנגדיו טוענים שעוד יגיע רחוק הרבה יותר?
לדברי גורמים רבים שעמם שוחח "מוסף כלכליסט", התשובה טמונה ביכולת סימון המטרות שלו. לדבריהם מדובר באדם אמביציוזי במיוחד, שיודע לזהות הזדמנויות ויעשה כל שביכולתו כדי להשיג אותן, גם על חשבון מי שעומד בדרכו. "הוא אמביציוזי ומסמן מטרות. אם הוא היה נולד בארצות הברית, הוא כבר היה מחליף את אובמה", אומר חבר לשעבר של שלמה, שכיום מערכת היחסים ביניהם אינה מן המשופרות. אותו אדם, ורבים אחרים, מתארים אותו כאדם נבון מאוד שיודע לרכוש את אמונם של אנשים, בין היתר באמצעות גינוניו העממיים. "הוא הרבה יותר מתוחכם ופיקח ממה שהוא נראה, וזה אחד הדברים שעזרו לו", אומר אדם שעבד בעבר עם שלמה ונמצא איתו ביחסי ידידות.
היועץ שלא פגש דרוזי
את דרכו בפוליטיקה החל שלמה ב־2003, כשהיה בן 25, אז התפקד לליכוד. לאחר מאמצים רבים ובאמצעות פעילי ליכוד שאליהם התחבר, ובמקביל ללימודי המשפטים שלו, קיבל שלמה בסוף 2005 משרת יועץ פוליטי אצל נתניהו. בעת ההיא פעלו בלשכת נתניהו, שהפך אז ליושב ראש האופוזיציה, גם בנט ואיילת שקד. שנתיים מאוחר יותר השניים עזבו בשל יחסים עכורים עם משפחת נתניהו, אבל שלמה נותר בקשרי ידידות עם בנט, שהלכו והתהדקו בשנה האחרונה.
תפקידו של שלמה היה תיאום בין לשכת נתניהו לבין חברי כנסת, חברי מרכז הליכוד וראשי מועצות מקומיות. הוא גם נחשב אחד האנשים שתפקידם היה לשקם את תדמיתו של נתניהו לאחר התבוסה בבחירות לאהוד אולמרט. נוסף על אלה היה שלמה אחראי על מינויים רבים של דירקטורים לחברות ממשלתיות ומינוי חברים במועצות דתיות. האמון שנבנה בינו לבין נתניהו השאיר אותו בלשכה גם כשנתניהו שב לשלטון בראשית 2009.
עם הכניסה ללשכת ראש הממשלה זכה שלמה בתפקיד חדש: יועץ לענייני דרוזים, אף שלא ממש עסק בכך והבדיחה גרסה ש"כנראה לא פגש במסגרת עבודתו ולו דרוזי אחד". בדו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מסוף 2011 נמתחה ביקורת רבה על האי־התאמה בין תפקידו הרשמי של שלמה לבין עיסוקו בפועל, שכלל כמעט רק ייעוץ פוליטי.
מהדו"ח עולה כי שלמה שינה את גרסאותיו במהלך התשאולים שעבר. בעוד שבתחילה הודה שעסק בעניינים פוליטיים בעבור ראש הממשלה, לרבות מינוי נושאי תפקידים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, בשלב מאוחר יותר טען כי לא היה לו קשר לייעוץ פוליטי, וכי אם עברו דרכו סוגיות פוליטיות הרי שהוא היה רק "צינור". הוא גם הוסיף כי הרושם שקיבלו אנשים אחרים בלשכה בדבר תפקידו כיועץ פוליטי הוא מוטעה. המבקר גם ביקר בין היתר את העובדה ששלמה לא חתם על הסדר ניגוד עניינים התואם את תפקידו (משום שליועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה לא היה ברור מה תפקידו).
לאחר בחירות 2009 סייע שלמה לנתניהו, שבאותו זמן העריך מאוד את כישוריו, בהרכבת הפאזל שאפשר לליכוד להחליף את קדימה בשלטון. התפקיד הבא שהוטל עליו היה לפלג את קדימה עצמה. בדצמבר 2009 עבד בקדחתנות כדי לצרף לקואליציה שבעה חברי כנסת מהמפלגה, במקביל להובלת קמפיין להכפשת העומדת בראשה ציפי לבני. אלא שבמשימה הזאת כשל שלמה והיחסים בינו לבין נתניהו התקררו, עד שבסוף 2010 עזב את הלשכה וחיפש אפיקים חדשים.
זנדברג יוצר את הקשר לבצלאל
תפקידו המשמעותי הראשון אחרי שעזב את נתניהו היה שוב עבודה כיועץ, הפעם בעבור קרן היסוד, שכיו"ר העולמי שלה מכהן מאז 2010 השר לשעבר מודי זנדברג, מידידיו של שלמה. כששלמה סיים את תפקידו אצל נתניהו, זנדברג העסיק אותו כיועץ בשכר לקרן, שעוסקת בגיוס כספים ברחבי העולם לקידום מטרות ציוניות.
זנדברג היה גם זה שעזר לשלמה להתקדם לתחנה הבאה, כאשר תיווך בינו לבין חברו הטוב, ד"ר חזי בצלאל, מולטי־מיליונר שעשה את הונו בעסקאות חשאיות של מסחר בנשק במזרח אפריקה. בצלאל, שחולש כיום על אימפריה עסקית ממשרדיו בהרצליה פיתוח, שכר את שלמה לחברת ההשקעות "קרני השקעות" שבבעלותו. בצלאל התלהב מהרעיון להעסיק את שלמה, שהפגין כישורים פוליטיים יוצאי דופן ונהנה מהיכרות עם רבים ממקבלי ההחלטות במדינה - נתונים שעשויים היו באותו זמן להועיל לבצלאל, שהחליט להקים תחת קרני השקעות את חברת אקספון ולהתמודד באמצעותה במכרז שיזם משרד התקשורת להקמת רשת סלולרית נוספת.
באפריל 2011 אמנם זכתה אקספון במכרז של משרד התקשורת להקמת רשת סלולרית נוספת בישראל, אלא שזמן קצר אחר כך נשלל הזיכיון מהחברה לאחר שלא הצליחה להעמיד את הערבויות הבנקאיות שנדרשו על ידי משרד התקשורת. לדברי בצלאל השבוע, שלמה היה סמנכ"ל פיתוח עסקי ורגולציה בקרני השקעות ופעל בצורה מצוינת. בתשובה לשאלה מדוע עזב שלמה את התפקיד ענה בצלאל: "אינני יודע. אולי הייתי קטן עליו".
הלוביסט שיטפל בריכוזיות?
שלמה לא התכוון להיעלם יחד עם אקספון. לדברי בצלאל, הוא עזב את העבודה אצלו בסוף 2012. אולם באותה שנה כבר עסק שלמה, במקביל לעבודתו אצל בצלאל, בייעוץ פוליטי ובעבודת שדולנות בעבור כמה גופים. בין היתר בעבור חברת "גלעד לובינג", ששיטות פעולותיה נחשפו בתחקיר של התוכנית "עובדה" בראשית 2012. גלעד היא אחת מחברות הלובינג הגדולות בישראל, ולה יותר ממאה לקוחות בעלי אינטרסים עסקיים מובהקים. העובדה הזאת מעלה את השאלה כיצד יטפל שלמה מעתה בנושא הריכוזיות במשרד הכלכלה, כשבמקביל הוא בעל קשרים הדוקים עם גוף לובינג מהגדולים בישראל.
עם לקוחותיה של גלעד נמנית רשימה ארוכה של גופים ריכוזיים ורבי־עוצמה, ובהם חברות ההפצה ש. שסטוביץ (קלוגס, ברילה, קולגייט, רבלון, פלמוליב ועוד) וניאופארם (תרופות וציוד רפואי), בנק דיסקונט, שלמה סיקסט, מי עדן, מועצת החלב, ארגון מגדלי הבקר, יוניליוור, סופר־פארם, מרב חברות התרופות הזרות הפועלות בישראל, וכן החברה לישראל ומפעלי ים המלח של עידן עופר.
גוף נוסף שהוא לקוח של גלעד הוא חברת דור כימיקלים שבשליטת גיל דנקנר, בן דודו של נוחי דנקנר. במהלך 2012 החל שלמה לעסוק גם בעבודות ייעוץ ולובינג בעבור גיל דנקנר. הקשר בין השניים נוצר גם במקרה הזה באמצעות זנדברג, שכיהן כדירקטור בדור כימיקלים, כשזו עוד היתה חברה ציבורית (ב־2010 רכש דנקנר מהציבור את מלוא מניות החברה והיא הפכה לפרטית). לאחר כמה חודשים של עבודת לובינג בעבור דנקנר, שכללה בין היתר ניסיון לסייע לדור כימיקלים לקבל אישורים להקמת מפעל מתנול ואמוניה ברמת חובב, מונה שלמה לפני שלושה חודשים, בינואר 2013, לתפקיד מנהל פעילות הנדל"ן בדור כימיקלים. באותה עת כבר עבד עם בנט והבית היהודי בקמפיין הבחירות שלו.
בהודעות לעיתונות שיצאו באחרונה, במסגרת הכוונה למנות את שלמה למנכ"ל משרד הכלכלה, נמסר שניסיונו הניהולי כולל את תפקיד מנכ"ל דור נדל"ן. אלא שיש להדגיש כי אין בישראל חברה הנושאת בשם הזה, ולמעשה מדובר בניהול פעילות הנדל"ן של קבוצת דור. אדם שעבד בעבר בדור כימיקלים הסביר ל"מוסף כלכליסט" כי לקבוצה ישנם מפעלים, ותפקידו של איש הנדל"ן בקבוצה הוא בעיקר להשיג אישורים להרחבתם. לדברי אותו גורם, אין למנהל פעילות הנדל"ן עובדים קבועים שעובדים תחתיו, והוא עושה מעת לעת שימוש באנשים שעובדים בקבוצה. כאשר יצאה ההודעה לעיתונות שלמה הועסק כמנהל הנדל"ן בדור כימיקלים במשך פחות משלושה חודשים.
היריבים חוששים להיחשף
מה יש בשלמה שמעורר אצל אלה שמכירים אותו שילוב של הערכה מהולה בחשש? האנשים שדיברו עם "מוסף כלכליסט" לצורך הכנת הכתבה עשו זאת מבלי שהסכימו להיחשף בשמם. הם תיארו את שלמה כאדם שזוכר מי עמד מולו, וחששו מהכוח שיצבור בתפקידו החדש ובעמדות הכוח שאליהן הגיע. לטענתם, גם החיבור לבנט הוא מהלך מחושב של שלמה, שנועד להשיג שתי מטרות במכה אחת: גם לנקום בנתניהו שהרחיק אותו מחבר מקורביו, וגם להגיע לעמדות כוח חדשות, לאחר שהבין שמתוך הליכוד כבר לא יוכל להגיע אליהן (לפני קצת יותר משנה ניסה שלמה להריץ כמה מבני משפחתו לחברות במרכז הליכוד, המונה כ־3,500 מתפקדים. איש מהם לא הצליח להיבחר).
לעומתם, יש המצביעים על כך שכוחו של שלמה עדיין שמור לו במרכזי הכוח האמיתיים של הליכוד, למשל בכנסת ובממשלה, שם הוא עדיין ביחסים קרובים עם שרים רבים. ביניהם הם מונים את השרים גלעד ארדן, לימור לבנת ומשה יעלון. שלמה, הם אומרים, היה מי שסייע במינוי עוזריהם של השרים האלה.
לשלמה גם יחסים טובים עם השר יובל שטייניץ, לא מעט בזכות חברותו הקרובה עם דוד שרן, לשעבר ראש מטהו של שטייניץ וכיום מזכיר קצא"א. הידידות הזאת בוודאי לא הפריעה כאשר ב־2010 מונתה מיכל שלמה, רואת חשבון מבנק ירושלים וגיסתו של שלום שלמה, לשני תפקידים נחשקים ורבי־עוצמה: דירקטורית בחברת הביטוח הממשלתית ענבל, וחברת מליאת רשות החשמל. את התפקיד האחרון קיבלה כנציגתו של שר האוצר אז שטייניץ. המינויים הללו טומנים בחובם גם תגמול נאה (תשלום עבור ישיבת דירקטוריון בחברה ממשלתית נע בין 708 ל־1,406 שקל), וגם אפשרות לטוות קשרים בממשל ובעולם העסקי.
אחיו של שלום, עו"ד ירון שלמה, בעלה של מיכל, מונה בתקופה ששלמה שימש בלשכת נתניהו לדיין בבית הדין למשמורת, שאחראי על גירוש עובדים זרים ומסתננים לא חוקיים. אשתו של שלמה, אסנת קוריס, מונתה גם היא לתפקיד ממשלתי בעת ההיא, כמנהלת פרויקט להב"ה בנצרת (שמטרתו הגברת השימוש בטכנולוגיות מידע בקרב אוכלוסיות חלשות). עם זאת, בדיקת "מוסף כלכליסט" לא העלתה קשר בין שני המינויים הללו לתפקידיו של שלמה.
שלמה מתגורר גם כיום עם אשתו ושלושת ילדיו במושב בלפוריה, במשק שירש אביה של אשתו. שלמה עצמו גדל במושב מיטב הסמוך. למשפחתו לולים רבים והיא מנהלת את תחנת הדלק של פז על כביש התענ"כים, בסמוך לצומת עם כביש הסרגל. בתחנה הזאת פעלה בעבר מסעדת פוקצ'ה שבה עבד שלמה מאז שהשתחרר משירותו במשטרה ועד כניסתו לפוליטיקה ולתפקידים המשיקים לעולם העסקי.
האי־בהירות בנוגע לעבודתו אצל דנקנר, כמו גם אצל בצלאל, הובילה בסופו של דבר גורמים רבים בתקשורת, בנציבות שירות המדינה ובכנסת עצמה להעלות את הטענה ששלמה אינו עומד בתנאי הסף לתפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי.
שלמה, שבחושיו החדים הבין כי אין לו סיכוי לזכות במינוי, הודיע בשבוע שעבר כי הוא מסיר את מועמדותו. לא מעט אנשים סבורים כי הוא יזכור את מי שהכשיל אותו, ובכל מקרה הוא יצוץ בקרוב מאוד במשרה רשמית בכירה אחרת. "מי שלא רצה אותו כמנכ"ל משרד הכלכלה יקבל אותו בתפקיד בכיר יותר", אומר גורם שנמצא כיום בסכסוך עם שלמה. "כל מי שעמד בדרכו יכול להיות בטוח שלאחר שיצבור עוד כוח, הוא לא ישכח את זה".
תגובות
שלום שלמה סירב להגיב לכתבה.
מודי זנדברג מסר: "שלמה עבד כיועץ בשכר בקרן היסוד. אנחנו נמצאים ביחסים טובים".
מחברת גלעד לובינג נמסר: "גלעד לובינג מעסיקה יועצים חיצוניים בכמה תחומי התמחות, וביניהם הועסק שלום שלמה כיועץ פוליטי חיצוני מתחילת 2011 עד סוף 2012. במסגרת תפקידו השתתף שלמה בהתייעצויות פנימיות והעביר סקירות פוליטיות לעובדים בחברה כחלק מסיעורי מוחות, העמקת ידע בתחום הפוליטי ושיפור השירות של הפירמה, ולא טיפל באופן ישיר בלקוחות החברה".
תגובתם של גיל דנקנר ונפתלי בנט לא נמסרה עד לסגירת הגיליון.