בנק ישראל הפסיד 325 מיליון שקל תוך חודשיים

עשרה ימים אחרי שבנק ישראל חזר להתערב במסחר במטבע חוץ ורכש כ־200 מילין דולר, מתברר כי הרפתקת הדולרים הקודמת של הנגיד סטנלי פישר ממשיכה להסב לבנק המרכזי הפסדים כבדים. בחודשיים הראשונים של השנה הסתכמו הפסדי הריבית של בנק ישראל כתוצאה מניהול יתרות המט"ח בסכום של כ־325 מיליון שקל, המשקף הפסד שנתי של כמעט 2 מיליארד שקל. הפסדים אלה מצטרפים להפסדי הריבית הגדולים של יותר מ־4.5 מיליארד שקל שרשם בנק ישראל בשנתיים האחרונות.

בנוסף להפסדי הריבית, גרמו יתרות המט"ח לבנק ישראל בחודשיים הראשונים של השנה הפסד נוסף, גדול הרבה יותר, של כ־3.4 מיליארד שקל. מדובר בהפסד כתוצאה מהפרשי שערים, הנובע מהתחזקות של 2.2% שנרשמה בתקופה זו בשער השקל מול סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי"), שבו מוחזק חלק גדול מיתרות המט"ח.

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר צילום: איי אף פי

בניגוד להפסד מהפרשי שערים, שאליו נהוג להתייחס כהפסד "על הנייר", הפסדי הריבית של הבנק הם הפסדים אמיתיים, של כסף שלא יחזור לעולם. הפסדים אלה נובעים מהפער בין הריבית הנמוכה שבנק ישראל מקבל על הפקדת יתרות המט"ח בחו"ל, לבין הריבית הגבוהה שהוא משלם על המק"מ שמימן את רכישות הדולרים הכלולים ביתרות המט"ח.

מבנק ישראל נמסר בתגובה, כי הבנק איננו בנק מסחרי, והפעילות הפיננסית שהוא מבצע לא נועדה ליצירת רווחים, אלא לשם השגת יעדיו כפי שהם כתובים בחוק. המדיניות המוניטרית ומדיניות שער החליפין מאז 2008 היוו גורם מכריע לכך שהמשק הישראלי צלח את המשבר טוב יותר ממשקים אחרים, ולעתים, הכלים הנדרשים לשם השגת היעדים המאקרו־כלכליים פועלים במנוגד להשגת רווחים לבנק.