כמחצית מהקיצוץ המתוכנן בתקציב - בביטחון ובתשתיות תחבורה

משרד האוצר נערך למלחמת 'הכל בכל' שצפויה לפרוץ בקרוב, לאחר שתפורסם רשמית שורת הקיצוצים הכואבים שיהיה על הממשלה לבצע בתקציב. צעד נוסף לקראת גיבוש רשימת הגזירות יבוצע ככל הנראה כבר השבוע, בפגישה שאמורים לקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד. 

על פי התוכנית המתגבשת, כמעט מחצית מכלל הקיצוצים בתקציב המדינה לשנים 2013-14, בהיקף של כ-20 מיליארד שקל, תבוצע בתקציב הביטחון ובהשקעות בתשתיות תחבורתיות.

תקציב הביטחון יקוצץ בכ-4 מיליארד שקל, וההשקעות המתוכננות בתחבורה יקוצצו בסכום של עד כ-5 מיליארד שקל נוספים. בין הפרויקטים התחבורתיים שאת המשך ביצועם מציע האוצר להקפיא: מסילת הרכבת עכו-כרמיאל, מסילת הרכבת חיפה-בית שאן ("רכבת העמק"), פרויקט חשמול הרכבת, מסילת הרכבת בין אשקלון לבאר שבע, הכביש המזרחי של המדינה, כביש 31 בדרום (אזורי ערד ונבטים) והרחבות כביש 6 צפונה ודרומה.

יאיר לפיד מיקי נועם אלון

גם לאחר קיצוצים גדולים אלה, יגדל בשנתיים הקרובות "התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה", שהוא למעשה תקציב המדינה ללא החזר חובות, בכ-20 מיליארד שקל. קיצוצים גדולים יציע האוצר לבצע גם בשני סעיפים נוספים: שכר העובדים בשירות הציבורי יקוצץ בכ-4-5 מיליארד שקל ותשלומי קצבאות הילדים יופחתו בכ- 3-4 מיליארד שקל. סכום נוסף של כ-2 מיליארד שקל יציע האוצר לקצץ בשורה ארוכה של סעיפי הוצאה מוגדרים בכל משרדי הממשלה.

על רקע הקיצוץ המתוכנן בפרויקטים תחבורתיים שונים, נערכה ביום שישי האחרון פגישה בארבע עיניים בין שר התחבורה ישראל כץ לבין שר האוצר יאיר לפיד. ביום רביעי האחרון הצהיר כץ: "אני רוצה להודיע באופן חד משמעי, הפריפריה לא תהיה הכספומט של משרד האוצר. בכל פעם שחסר כסף מוציאים את הכרטיס ומקצצים בפריפריה. אנחנו נהיה לפה לתושבי הגליל והנגב ונאבק כנגד כוונות האוצר". כץ אף חזר על הבטחתו מהשבוע שעבר, לפיה הוא יפנה למבקר המדינה בטענה שאחד מבכירי האוצר אמר לו לכאורה שהוא מעדיף לראות השקעות של מיליארדי שקלים "נקברות" באדמה ובלבד שרכבת העמק לא תצא לדרכה.

בתוך כך, מתברר כי גם בנושא כוונתו של לפיד להגדיל את יעד הגירעון לא נאמרה עדיין המילה האחרונה. מכיוון שהתקציב והמסים הנוספים הכלולים בו יאושרו סופית בכנסת רק לקראת חודש אוגוסט, אין למעשה כל אפשרות טכנית לעמוד השנה ביעד הגירעון של 3% מהתוצר (כ-30 מיליארד שקל) שנקבע לשנת 2013. את שיעורי המסים הישירים, כמו מס הכנסה על יחידים או מס חברות, ניתן לשנות רק בתחילת השנה, והעלאת שיעור המע"מ באוגוסט תכניס השנה לקופת המדינה רק שליש מתוספת המס הצפויה לשנה שלמה.

מסיבה זו ברור כעת כי יעד הגירעון לשנה הנוכחית יעלה, והויכוח כעת הוא מה יקרה ליעד הגירעון לשנה הבאה. ההערכה היא שבסופו של דבר יציע לפיד לנתניהו להעלות את יעד הגירעון לשנת 2014 מ- 2.75% לרמה של 3%-3.25%. זאת למרות ההתנגדות למהלך זה שהשמיעו עד לאחרונה גם נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר וגם הדרג המקצועי הבכיר באוצר.

לאחר שייקבע יעד הגירעון המדויק לשנה הבאה, ייגזר ממנו גם יעד הגירעון לשנה הנוכחית, והערכה היא שהוא ינוע סביב רמה של 3.75%. את המהלך יסביר האוצר לא כהעלאת יעד הגירעון, אלא כהורדה דרמטית של הגירעון בפועל לשנת 2013, שנמצא כעת בתוואי שנתי של כ-4.5% מהתוצר. על פי נתונים מעודכנים של האוצר, השארת יעד הגירעון ללא שינוי תחייב את הממשלה להטיל בשנתיים הקרובות מסים נוספים בהיקף עצום של כ-16 מיליארד שקל. העלאת יעדי הגירעון בשיעורים אלה תאפשר להקטין את תוספת המסים הנדרשת בכ-7.5 מיליארד שקל.