הנגיד פישר לחץ ולפיד ויתר על הגדלת הגירעון בתקציב המדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד צפויים לקיים היום פגישה שנייה לגיבוש הצעת התקציב, שתוגש לאישור הממשלה בתחילת החודש הבא. הפגישה היתה אמורה להתקיים בתחילת השבוע, אולם היא נדחתה ברגע האחרון, לאחר שלפיד הציע לנתניהו להגדיל את יעד הגירעון בתקציב וכך לאפשר לממשלה להטיל פחות מסים מהנדרש כעת. באמצעות שילוב מהלך זה עם הגדלת מסגרת התקציב ניתן יהיה גם להקטין את הקיצוץ המתוכנן. 

עם זאת, מהלכים אלה פוגעים באמינות מדיניותה הכלכלית של הממשלה החדשה ומגדילים את חובותיה ואת היחס בין החוב הממשלתי לתוצר. זאת במיוחד משום שרק בקיץ האחרון החליטה הממשלה על הכפלת יעד הגירעון השנה מ־1.5% מהתוצר ל־3%. כמו כן, הגדלת יעד הגירעון תפגע באמינותו של לפיד, שהצהיר לפני הבחירות כי "העלאה נוספת של יעד הגירעון תהיה החלטה לא אחראית ורק תעמיק את הבור התקציבי הגדול ממילא". לפיד כתב את הדברים בתשובה לשורת שאלות שהפנה אליו "כלכליסט" ערב הבחירות.

באותה הזדמנות התחייב לפיד בכתב כי "יש עתיד לא תיתן את ידה להעלאה נוספת של מסי מעמד הביניים". כעת נראה כי לפיד צפוי ללמוד מהר מאוד עד כמה נכונים הדברים שאמר בזמנו אריאל שרון על ההבדל בין הדברים שרואים משם (במקרה הזה, שדרות רוטשילד בתל אביב) לבין הדברים שרואים מכאן (גבעת רם בירושלים).

לפיד ונתניהו צילום: אלכס קולומויסקי

נתניהו דרש מלפיד לקבל את הסכמתו של נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, כתנאי מוקדם להגדלת יעד הגירעון. בשיחות שקיימו השניים הודיע הנגיד על התנגדותו הנחרצת למהלך. לנוכח זאת החליט לפיד להקפיא בינתיים את היוזמה ככל הנראה.

בינתיים ענייני התקציב הולכים ומסתבכים, גם על רקע התחזית הלא מעודדת שפרסמה היום קרן המטבע הבינלאומית. הקרן חתכה ב־0.2% את תחזית הצמיחה השנה בכלכלה העולמית ל־3.3%. זאת לאחר שבינואר היא הפחיתה את תחזית הצמיחה הגלובלית שלה ב־0.1%.

במקביל הפחיתה קרן המטבע בשיעור זהה של 0.2% את תחזית הגידול בהיקף הסחר העולמי השנה - ל־3.6%. על פי נתוני בנק ישראל, הפחתה של 0.2% בהיקף הסחר העולמי תקטין את היקף היצוא הישראלי בשיעור זהה. יצוא קטן יותר שווה צמיחה פחותה, וצמיחה נמוכה יותר שווה פחות מסים וגירעון תקציבי גדול יותר.

נתוני מדד המחירים שפרסמה הלמ"ס ערב יום העצמאות מלמדים שגם מכיוונו של בנק ישראל לא תבוא הפעם ישועה לממשלה. הנתונים החדשים מצביעים על המשך העלייה במחירי הדירות ועל התחדשות עליית המחירים הכללית במשק. עקב כך בנק ישראל לא יוכל להוריד את הריבית בחודשים הקרובים, מהלך שהיה עשוי לאושש את הפעילות הכלכלית במשק.

אחרי ירידה מצטברת של 0.6% ושלושה מדדים שליליים בששת החודשים הקודמים החלה בחודש שעבר התפנית באינפלציה במשק שצפו הפעילים בשוק ההון, ומדד מרץ עלה בשיעור מתון של 0.2%. בעקבות עליית המדד בחודש שעבר מסתכמת כעת האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור (מדד מרץ 2013 לעומת מרץ 2012), ב־1.3%. על פי חישוב בנק ישראל המבוסס על תחזיות אנליסטים שונים, האינפלציה הצפויה במשק מסתכמת כעת ב־1.8%, אך בשוק ההון מעריכים כי מדד מרץ מסמן את סוף תרדמת החורף בתחום האינפלציה וכי ב־12 החודשים הבאים צפויה אינפלציה גבוהה מ־2%.