ועדת חקירה עכשיו
איך זה שגירעון כפול מהתחזיות, מפלה רבתי של שומרי הסף הכלכליים, חולף בשקט ציבורי שכזה
בכל תחום אחר סביר להניח שהציבור היה נזעק. ואילו כאן, אולי משום שמדובר במספרים ובמשרדים אפורים בירושלים, זה חולף על פני תשומת הלב הציבורית
אחרי מלחמת לבנון השנייה לציבור היה ברור דבר אחד: הולכת לקום ועדת חקירה. יש אירועים כאלה. עם מחיר גבוה מדי, עם יותר מדי הרוגים,
האירוע הזה מעיד על כישלון קולוסלי של שומרי הסף הכלכליים של מדינת ישראל. אנשי אגף התקציבים, החל בממונה על התקציבים וכלה בפקידים הזוטרים יותר באגף, כשלו. הם כשלו בקודש הקודשים של העבודה שלהם - שמירה על המסגרות התקציביות של המדינה. בתחזית ההכנסות הם טעו בכמעט 20 מיליארד שקל כלפי מטה. ובתחזית ההוצאות הם הותירו לממשלה להתחייב להוציא 14 מיליארד שקל (בשנת 2013) יותר ממה שמותר לה. זה לא כישלון קטן, זו לא פשלה מינורית, זו מפלה רבתי.
איפה הציבור
אם זה היה כל תחום אחר, סביר להניח שהציבור היה נזעק. ודאי אם זה היה קורה במישור הביטחוני וגובה חיי אדם. ואילו כאן, אולי משום שמדובר במספרים, בדברים שקורים במשרדים אפורים בירושלים, זה חולף על פני תשומת הלב הציבורית.
וזה מוזר, כיוון שדווקא הציבור הולך להרגיש יותר מכל את נחת זרועה של ההתרשלות הזו. בעוד רגע קט ינחת הגרזן על הארנק של מעמד הביניים, כל מס אפשרי יעלה, המגזר הציבורי יתבקש לתת את ליטרת הבשר שלו ושירותים ציבוריים ייפגעו. כל זה היה יכול להיחסך לו משרד האוצר לא היה כושל בשנתיים האחרונות.
לכן זה בדיוק הזמן להקים ועדת חקירה. לא כזו שתערוף ראשים - ממילא האנשים שלקחו חלק בפיאסקו הזה כבר לא מכהנים בתפקידים ציבוריים. לא. ועדת החקירה הזאת תמונה בשביל להפיק לקחים באמת. בשביל שדבר כזה לא יקרה שנית. בשביל ששומרי הסף יעשו את התפקיד שלהם. אם הגיוני לעשות את בדק הבית הזה אחרי פרשות ביטחוניות, הגיוני לעשות אותו כעת.
יתרה מכך, לשר האוצר הטרי יאיר לפיד ישנו מלוא התמריץ הפוליטי להקים את ועדת החקירה הזאת דווקא עכשיו, רגע לפני שדלתות התקציב נסגרות. לפיד יודע היטב איזו ירושה כלכלית השאירה על שולחנו הממשלה הקודמת. הוא יודע בדיוק עם איזה אתגר הוא צריך להתמודד עכשיו, והוא גם מבין את המחיר הפוליטי שהוא יכול לשלם בגלל האתגר הזה. הקמת ועדת חקירה כזו יכולה לשרת אותו היטב.
מחיר הטעויות
יש כאלה שהמסר הזה יישמע להם כמו קריאה היפר־קפיטליסטית. מה קרה, הם יגידו, אז משרד האוצר שחרר קצת את החגורה, למה צריך לבדוק את זה? הרי הכסף הזה בעיקרו עבר אל משרדי הממשלה והציבור. להפך, הם יגידו, צריך לגרום לזה לקרות יותר. אלא שגם הכלכלנים מהקצה השמאלי של הסקאלה יסכימו שגירעון תקציבי גדול שמתפתח אף שהמשק צומח והאבטלה בשפל - הוא גירעון רע. מדובר בהבטחות חסרות כיסוי, ששוחררו על הנייר, כשאת המחיר ישלם הציבור בקיצוצים. קיצוצים שמשמעותם ירידה באיכות החיים של כולנו.
לכן, ודווקא בשם הצדק החברתי, מישהו צריך לבדוק איך יכול להיות שמשרד האוצר כשל כל כך בשנתיים האחרונות.