חוק ההסדרים מטפל בקמעונאים, ביצרנים וביבואנים, אך מדלג על ספקי המזון
טיוטת החוק כוללת יישום של כמה המלצות מדו"ח ועדת קדמי. מדובר בעיקר בצעדים להגברת התחרות בענף הקמעונאות ובהסרת חסמי יבוא כמו תקינה או כללים של משרד הבריאות
סעיף אחד קובע כי יבואנים לא יצטרכו לקבל את אישור משרד הבריאות לכל מוצר מזון. המשרד ייתן אישור למפעלים בעולם, והיבואנים יוכלו לייבא בחופשיות את כל מוצרי המפעל. עם זאת, לא ברור עד כמה יוכל חוק ההסדרים לשנות סדרי עולם במשרד הבריאות, ובטיוטה עצמה מצוין כי יש להביא לחקיקה נוספת בשיתוף המשרד על מנת להפחית חסמים ביורוקרטיים ביבוא מוצרי מזון. כמו כן מוצע לחייב את מכון התקנים לאמץ רק תקינה בינלאומית, צעד שישים סוף לתופעת התקנים הישראליים, שאינם קיימים במדינות אחרות ובפועל חוסמים יבוא של מוצרים.
במסגרת הגברת התחרות בין ספקי המזון כולל החוק סעיף העוסק בפטור מהסדרים כובלים לחקלאים כדי שיוכלו לתאם את המחירים של תוצרתם, שהורחב גם לחברות שמשווקות תוצרת חקלאית. ניסוח הסעיף מבהיר כי מבחינת המדינה אין סיבה שגוף עסקי גדול יוכל לתאם מחירים רק משום שהוא משווק תוצרת חקלאית. המדינה מעוניינת לשלול את הפטור מאותם תאגידים על מנת לאלץ אותם להתחיל להתחרות בינם לבין עצמם.
במישור הקמעונאי החוק מסמיך את רשות ההגבלים לחלק את ישראל לאזורי תחרות. רשת קמעונאות שמחזיקה נתח גדול מ־30% באזור מסוים תצטרך לקבל אישור מהממונה לפתוח סניף נוסף, ורשת שמחזיקה בנתח של 50% באזור לא תקבל אישור, אלא אם כן הוכיחה נסיבות מיוחדות. כל זאת במטרה להגביר את התחרות על לבו של הצרכן. סעיף נוסף יחייב את הקמעונאיות לפרסם באינטרנט את מחירי המוצרים שלהן בכל סניף, מה שיוביל לשקיפות מוחלטת שאינה קיימת היום ויאפשר לצרכן להשוות מחירים בין המתחרות בקלות.
המשותף לכל התיקונים המוצעים הוא האמונה כי הסרת חסמים תוביל להגברת התחרות, אך מדובר באוסף של פתרונות נקודתיים לבעיות נקודתיות ולא בשינוי מהיסוד של שוק המזון בישראל. אין ולו סעיף אחד שמטפל ישירות בריכוזיות ספקי המזון הגדולים - תופעה שלדעת רבים היא הסיבה האמיתית להעלאת מחירי המזון בשנים האחרונות.
השורה התחתונה
המהלכים להגברת התחרות צפויים להביא להורדת מחירים מסוימת בענף המזון. עם זאת, החוק לא מטפל בגורם משמעותי מאוד - ריכוזיות ספקי המזון