הירושה הבעייתית של פישר: אחזקת יתרות המט"ח הביאה להפסדים
אחרי שנים של רכישות מט"ח בהיקף של כמעט 50 מיליארד דולר חזר בסופ"ש שער סל המטבעות לרמתו בתקופה שבה יצא פישר להרפתקת הדולרים
אחת הירושות הבעייתיות שמשאיר אחריו פישר היא מדיניות שער החליפין של בנק ישראל. אחרי שנים של רכישות מטבע חוץ בהיקף של כמעט 50 מיליארד דולר חזר בסוף השבוע שער סל המטבעות (שער החליפין האפקטיבי) חמש שנים לאחור, לרמתו בתקופה שבה יצא פישר להרפתקת הדולרים. סל המטבעות נמוך כעת מרמתו במועד שבו החל בנק ישראל לקנות דולרים וגבוה בכ־1% בלבד מנקודת השפל שצנח אליה בתחילת יולי 2008.
- בנק ישראל הפסיד 1.2 מיליארד שקל ב-2012
- בנק ישראל הפסיד 325 מיליון שקל תוך חודשיים
- שווי נכסי המשק בחו"ל ירד ברבעון השני ב-1.9 מיליארד דולר
את רכישות הדולרים ביצע פישר במטרה להחליש את השקל ולסייע ליצואנים. עכשיו מתברר שכוחות השוק חזקים יותר ורכישות הדולרים המוגברות לא השיגו את מטרתן. בניגוד לפישר יתקשה הנגיד החדש להמשיך במדיניות רכישת הדולרים, בעיקר בשל ההפסדים הגדולים שהיא מסבה לבנק ישראל.
הדולרים שרכש בנק ישראל הם חלק מיתרות המט"ח של ישראל המופקדות בבנקים בחו"ל. את הכסף לרכישת הדולרים גייס הבנק באמצעות הנפקת איגרות מק"מ. בשנתיים וחצי האחרונות משלם הבנק למחזיקים במק"מ ריבית גבוהה מזו שהוא מקבל על השקעת כספי יתרות המט"ח בחו"ל. עקב כך הוא רשם בתקופה זו הפסדי ריבית של כ־5 מיליארד שקל.
נוסף לכך רושם השנה בנק ישראל הפסדים בשל התחזקות השקל, ומתחילתה הם מסתכמים בכ־9.8 מיליארד שקל. ההפסדים שגורמת אחזקת יתרות המט"ח יצמצמו את יכולת הנגיד החדש לשוב ולרכוש דולרים. בבנק ישראל ציינו בעבר בהקשר זה כי לרכישות המט"ח היתה השפעה על שער השקל וכי קשה לדמיין מה היה קורה ליצוא ללא רכישות אלה.