עיני יוכל להשבית את המשק רק אחרי כבר שהממשלה תאשר את הגזירות
למרות השיחות בין שר האוצר ליו"ר ההסתדרות, עדיין מתוכננת למחר הכרזה על סכסוך עבודה במגזר הציבורי, צעד שיאפשר לה להשבית את המשק עוד שבועיים במחאה על הגזירות המתוכננות בתקציב - יומיים אחרי מועד אישור הגזירות
17:1329.04.13
אם לא תושג הבנה של הרגע האחרון בין שר האוצר יאיר לפיד ליו"ר ההסתדרות עופר עיני, ההסתדרות צפויה להכריז מחר (ג') על סכסוך עבודה כללי במשק, צעד שיאפשר לה לנקוט בעיצומים ואף השבתה החל מעוד שבועיים. בשעות הצהריים מחר יכנס עיני, את ועדת התיאום והביצוע של הארגון, לה הסמכות לאשר סכסוך עבודה, כאשר במקביל הוא ממשיך לקיים שיחות שוטפות עם לפיד.
קראו עוד בכלכליסט:
- עיני מכין את הקרקע: משא ומתן על הגזירות או השבתה
- עיני צפוי להודיע השבוע על סכסוך עבודה כללי במשק ולאיים בהשבתה
- עיני מתכונן למאבק הבא: דן עם ארגוני העובדים על הקיצוצים בתקציב
השיחות בין השניים אמורות בסופו של דבר להוביל למתווה שיאפשר ללפיד להעביר את תקציב המדינה לשנים 2013-2014 שאמור לכלול גם קיצוץ או פגיעה בתנאי השכר של עובדי המגזר הציבורי, כאשר עיני מצידו אמור לקבל בתמורה פיצוי על הפגיעה בדמות תוספות שכר גדולות יותר ב-2015. עם זאת, השיחות מעט פוגעות בניסיון של ההסתדרות לטעון כי המהלכים שמעוניינת הממשלה לבצע בתקציב המדינה נעשים באופן חד-צדדי, ללא הידברות עימה. טענה זו אמורה להיות אחת העילות המרכזית לסכסוך העבודה עליו אמור עיני להכריז מחר.
עופר עיני ויאיר לפיד צילום: עמית שעל, מיקי נועם אלון
האם הממשלה תשחק את כוחו של עיני?
במקרה ולפיד ועיני לא יצליחו להגיע לסיכום, לפיד עשוי להגיש לממשלה תקציב שיכלול קיצוץ באופן חד צדדי בשכר והטבות עובדי המגזר הציבורי בסך של 4-3 מיליארד שקל. בין השאר, מדובר על הקפאת תוספת השכר בשיעור של 1% שאמורים לקבל 300 אלף עובדי המגזר הציבורי המאוגדים בהסתדרות ביולי הקרוב, כמו גם 70 אלף עובדי הקבלן במגזר במסגרת הסכם אחר שנחתם בשנה שעברה מול ההסתדרות. כמו כן, האוצר עשוי להציע גם הקפאת הטבות כמו דמי הבראה, ביגוד ועוד.
אלא, שעל פי החוק, ההסתדרות חייבת לחכות שבועיים מרגע הכרזת הסכסוך ועד שהיא יכולה לממש אותו באמצעות עיצומים או שביתות. כלומר שעל פי לוח הזמנים הנוכחי, ההסתדרות תוכל לנקוט בצעדים ארגוניים כלשהם לביטול הגזירות רק יומיים לאחר שהממשלה כבר תאשר את אותן הגזירות עצמן. במידה והממשלה תעשה כן למרות איום שביתה מפורש מצד עיני, מדובר יהיה בעוד שלב בשחיקת כוחו של אחד האנשים שנחשבו לחזקים ביותר במשק הישראלי עד לכינונה של הממשלה הנוכחית.
בהסתדרות מסבירים כי הם מכוונים את ההשבתה לכנסת, שאמורה לדון ולאשר או לבטל את כל פרטי וסעיפי חוק התקציב וחקו ההסדרים הנלווה אליו. שם, הם מקווים, לוח הזמנים ימנע מלכתחילה את האפשרות לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי. זאת, משום שהכנסת לא תאשר את חוק התקציב לפני יולי, כלומר שבזמן שהכנסת עוד מנהלת דיונים על החוק תוספת השכר כבר תיכנס לתוקף. אם לוח הזמנים לא יעזור, בהסתדרות מקווים כי השביתה תעזור להעביר את חברי הכנסת מהצד של הממשלה אל הצד של ההסתדרות, או לפחות ליצור לחץ על הממשלה לתקן את הצעת החוק בעת הדיונים בכנסת.
לפיד הכחיש כוונה לבטל את בתי הדין לעבודה
אולי בשל השיחות בין השניים, לפיד כבר החל אתמול לסגת מעט מהעמימות לגבי הסעיפים הנוגעים להסתדרות אותם הוא עשוי להכניס לחוק ההסדרים. אתמול כבר הודיע לפיד כי הוא מכחיש פרסומים לפיהם הוא יכניס לחוק ההסדרים הצעה לבטל את בתי הדין לעבודה. בפגישה עם נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, אמר לו לפיד כי הצעה שכזו אף לא עלתה בדעתו. מי שרצה לראות את ביטול בתי הדין לעבודה הם חלק מהמגזר העסקי, בעיקר איגוד לשכות המסחר ונשיא האיגוד, אוריאל לין, הטוענים כי בית הדין מוטים באופן בוטה לטובת ההסתדרות וארגוני העובדים ובכך פוגעים במעסיקים.
השאלה עתה היא האם סעיפים אחרים שעשויים לפגוע בכוחה של ההסתדרות ייכנסו להצעת חוק ההסדרים שתוגש לממשלה. סעיפים כאלו יכולים להיות לדוגמה העלאת שיעור העובדים הדרוש להקמת ועד משליש מעובדי החברה למחצית והגבלת זכות השביתה בשירותים חיוניים כמו נמלי הים והאוויר, חברת החשמל ועוד.
לאנשי לשכת ראש הממשלה ומשרד האוצר המעוניינים בהגבלת זכות השביתה ברור כי הגבלה שכזו לא בהכרח תעבור את מבחן בג"ץ, שכן עולה שאלה משפטית בדבר פגיעה קשה בזכות השביתה, כמו גם בהגדרה של מהו שירות חיוני. כלומר, איך ניתן להסביר כי יש להגביל את אפשרות השביתה בנתב"ג אך לא את אפשרות השביתה של רופאים או אחיות. הנושא נמצא עתה בבדיקה משפטית, אך כלל לא ברור כי גם אם היועץ המשפטי לממשלה יאשר את הצעת החוק, לפיד ירצה בה גם כן.
מהלך כזה הוא בבחינת חציית קו אדום מול ההסתדרות, ולכן סביר יותר להניח כי ההצעה תונח ככזו שאמורה לגרור את עיני לשולחן המשא ומתן ואולי להסכים להרחבת הסמכות של מוסד הבוררות חובה בשירות הציבורי, כפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט"
בשבוע שעבר. כך גם לגבי העלאת שיעור העובדים הדרוש להקמת ועד עובדים.
