בלעדי לכלכליסט
אין פיקוח ובקרה מצד משרד הפנים על תקציב הרשויות
על פי מבקר המדינה, משרד הפנים בראשו עמד אלי ישי בתקופת הבדיקה לא גיבש במסמך כתוב מדיניות אסדרה כוללנית וברורה, ולא קבע לעצמו יעדים מרכזיים וארוכי טווח בתחום. משנת 2006 מידרדר מצבה הכספי של דימונה, תוך שהיא מאזנת את תקציבה באמצעות הלוואות בהיקף גדול באישורו של משרד הפנים
אנשי המבקר פרטו את הכישלונות המגוונים של המשרד באסדרת פעולת הרשויות. כך למשל הוא מתעכב שנים ארוכות בבחינת שינוי תחום שיפוטן של הרשויות המקומיות - מהלך שנועד ליצור הסדרים צודקים יותר לחלוקת הכנסות. המשרד אף לא יישם החלטת ממשלה מאוגוסט 2005 להקים ועדות שיבחנו את אזורי התעשייה, המסחר, התעסוקה והמשרדים הקיימים במדינה, ואת האפשרות להכריז על אזורים אלה אזורים לחלוקת הכנסות. אחד מהם הוא למשל מאזור התעשייה מישור רותם שנמצא בתחומה של תמר והדיון בשינוי מתעכב כבר מ-2006.
אלי ישי, שר הפנים בתקופת בדיקת המבקר צילום: מיקי אלון הליקויים בעבודת המשרד גם לא מסייעים להתמודדות עם הגירעונות המצטברים של הרשויות המקומיות שהסתכמו בשנת 2010 בסכום עתק של כ-4.2 מיליארד שקל. המבקר מצא כי "לכשליש מהרשויות המקומיות יש שיעור גירעון מצטבר של יותר מ-17.5% מהכנסותיהן - נתון המצביע על משבר כלכלי".
לדברי שפירא, אין פיקוח ובקרה מיטביים מצד משרד הפנים על תקציב הרשויות. הדבר מתבטא בין היתר בכך שלא אוסדרה מתכונת הדוחות הכספיים של הרשויות המקומיות.
בין היתר התחייבויות אקטואריות של הרשויות בגין יחסי עובד-מעביד אינן באות לידי ביטוי בדוחות, זאת אף שלפי אומדן שהכין משרד הפנים בשנת 2006 מדובר בהתחייבויות בסכומי עתק של כ-42 מיליארד שקל. "מצב זה עלול להביא למסד נתונים מוטעה ולהביא לידי קבלת החלטות שגויות. כמו כן יש בו כדי לפגוע בעקרון הנשיאה באחריות משום שהגורמים המופקדים על כך אינם מציגים בפני הציבור דוח מהימן ומלא על ניהול כספי הרשות".
הבדיקה אף העלתה כי הדו"חות המבוקרים לשנת הכספים 2009 הוגשו באיחור של למעלה משמונה חודשים, והדו"חות המבוקרים לשנת 2010 הוגשו באיחור של כחצי שנה. זאת אף שהמשרד מוציא כ-37 מיליון שקל על ביקורת של רואי חשבון חיצוניים. ואם זה לא מספיק, בביקורת נמצא כי "הגורמים המקצועיים במשרד הפנים אינם מנתחים כמעט את הדו"חות הכספיים השנתיים באופן שיטתי ותכליתי ואינם מגבשים בעקביות דו"חות אבחון מפורטים על מצבן של הרשויות המקומיות בצירוף מסקנות והמלצות לפעולה".
בדו"ח נראה כי משרד הפנים ממשיך לשחרר לרשויות במצוקה הלוואות ומענקים אך אינו תובע מהן בנחרצות לפעול להתייעלות. המבקר מציין כדוגמא את דימונה - שבראשה עמד שר הרווחה כיום מאיר כהן. מהממצאים עולה כי משנת 2006 הולך ומידרדר מצבה הכספי של דימונה, תוך שהיא מאזנת את תקציבה באמצעות הלוואות בהיקף גדול באישורו של משרד הפנים. "למרות ההחמרה הגוברת במצבה הכספי, ומודעותו של משרד הפנים לעניין זה, לא נקט המשרד פעולות כדי להביא לידי הבראתה של הרשות, ולא עשה די למיצוי פתרונות, אף שבאחריותו ובסמכותו לפעול בנושא", חרץ המבקר.
בד בבד התגלה כי בשנת 2010 פעלו כרבע מהרשויות המקומיות ללא תקציב מאושר; בשנת 2011 לא היה אישור לתקציבן של כשליש מהרשויות. המבקר מסכם כי "משרד הפנים אינו פועל באופן יזום לחולל שינויים מבניים בתחום השלטון המקומי, ולמעשה בתחומים רבים הוא קופא על שמריו, אף שהסדרים רבים שהשלטון המקומי מתפקד לפיהם, התגבשו לפני כמה עשורים ולא עודכנו, על אף השינויים שחלו בצרכים ובנסיבות".
תגובת משרד הפנים
"אחת הדילמות המרכזיות של משרד הפנים כגורם מאסדר של השלטון המקומי נובעת מהשונות הרבה הקיימת בין הרשויות המקומיות. חלק מהרשויות בעלות מעמד כלכלי וניהולי איתן וחלקן האחר סובל מחולשה תקציבית וניהול כושל. בנוסף המסגרת החוקית אינה מאפשרת התייחסות דיפרנציאלית לרשויות. עלול להיווצר מצב לפיו המענה הניתן ע"י המשרד הוא נוקשה מדי ומסורבל בראייתן של הרשויות האיתנות, אך בה בעת הוא רופף ואינו הדוק בראייתן של הרשויות החלשות. דילמה זו נוגעת גם לעניין ביזור הסמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי אל מול ריכוז הסמכויות בשלטון המרכזי. בעוד שריכוז הסמכויות מתאים שייעשה במקרה של הרשויות החלשות, אין הדבר נכון במקרה של הרשויות האיתנות, בהן ביזור הסמכויות הוא המועדף. חוסר הגמישות הקיים כיום מצר את צעדיו של המשרד לספק את המענה המתאים ביותר לאור השונות הרבה בין הרשויות המקומיות בישראל".
לדבריהם, "בנוסף, עולה שאלת האיזון בין חשיבות מימושם של ערכים דמוקרטיים במסגרת בחירת נבחרים בשלטון המקומי אל מול הפעילות להבראת רשויות ו/או מינוי וועדות ממונות לניהול רשויות כושלות מטעם משרד הפנים. ככלל תפקידו של משרד הפנים כמאסדר אינו לבוא במקום הרשות ולא "להיכנס לנעליה", אלא תפקידו לפעול כ"גורם על" המפקח ומבקר את פעילות הרשות".
במשרד הדגישו לגבי שיטת הדיווח הכספי כי "באוגוסט 2012 מינה שר הפנים ועדה ציבורית בראשות המשנה למנכ"ל המשרד, לבחינה מחודשת של מערכת הדיווח הכספי בשלטון המקומי, במטרה לשפר ולייעל את ניהול משק הכספים, השקיפות והבקרה התקציבית".
