בנט מודה: "לא נגענו בבעיות היסוד בתקציב"

חוק הריכוזיות שעומד על הפרק מבקש להגביל חברות בעלות מבנים פירמידיאליים ולכפות הפרדה בין נכסים ריאליים ופיננסיים תוך שש שנים. לפי תזכיר החוק, יידרשו בעלי השליטה בפירמידות קיימות להגביל אותן לשלוש שכבות, ואילו פירמידות חדשות יורכבו משתי שכבות בלבד.

החוק אושר בקריאה ראשונה ביולי 2012 על ידי הכנסת ה־18. אלא שעקב הקדמת הבחירות, הדיונים בו והכנתו לקריאה שנייה ושלישית הוקפאו במהרה.

בנט נאם בקצרה כי הסביר שעליו לחזור לקבינט הביטחוני, לדיון סביב תקציב הביטחון. לדבריו "צריך לומר שהאיומים אמיתיים, אבל ישראל מאוימת כבר 65 שנה. תמיד נהיה מאוימים ולכן צריך לדעת שהדיון שקורה בשעה זו הוא לא כלכלי אלא ערכי. הגיע הזמן שמערכת הביטחון תיכנס מתחת לאלונקה אותה נושא היום כל הציבור". בנט הוסיף "מישהו חושב שבאמת אין שומנים שניתן לטפל בהם במערכת הביטחון?"

נפתלי בנט. "שמנו חוסם עורקים" צילום: יריב כץ

לדבריו, "אני מודע לתסכול הציבורי אבל יש גירעון אמיתי. כל חודש נפלטים מהצינור מיליארדי שקלים שאין לנו. לכן היינו צריכים לסתום אותו במהרה, ובנינו תקציב ב-45 יום". עוד אמר כי "אנו מדברים על בעיות מבניות- בהן חוק הריכוזיות. המרכיב הליבתי זה סוגיית הפירמידות. רוב הציבור לא מבין את הנושא, אבל מעט בעלי הון משחקים עם הכסף של הציבור ללא אחריות. זה מצב לא מוסרי".

בנט קרא לח"כים להחמיר את החוק. "צריך לאשר שתי שכבות בלבד בחברות פירמדיאליות ולקצר את לוחות הזמנים להפרדת נכסים פיננסיים וריאליים". חלק מחברי הכנסת קראו לבנט להחזיר את החוק לממשלה ולאשר שם את התיקונים. בנט השיב "תנסו לתקן את החוק כאן, ואם נצטרך נחזיר אותו לממשלה ואוסיף בעצמי את מה שצריך".

בפתח דבריו אמר יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי כי "אם יש הרגשה בציבור שהתקציב פוגע בשכבות האמצעיות, אז חוק הריכוזיות מטפל בשכבה העליונה. אנו מתכוונים לטפל בו ברצף, יום אחר יום".

פועלים למניעת הקיצוץ בתקציב המדען הראשי

בהמשך התייחס בנט לפני שעזב את הדיון לשאלה של ח"כ אראל מרגלית בנושא הקיצוץ הצפוי בתקציב המדען הראשי. לדבריו, "כרגע אנו פועלים למניעת הקיצוץ במדען הראשי- זה מנוע צמיחה בלתי רגיל. אבל צריך גם לשנות את המנוע- ההקצאה כעת לא אידיאלית. צריך לוודא שהכסף הולך לצמיחה". בנט הוסיף במענה לשאלה נוספת כי "יש מעל מיליארד שקלים באשראי לעסקים שהם לא לוקחים. העסקים הקטנים לא יודעים שזה זמין. הגדרתי את האשראי לעסקים קטנים כיעד משמעותי".

בדיון עצמו הדגישו ח"כים רבים את רצונם להחריף את החוק. מרכזת הקואליציה בוועדה גילה גמליאל (ליכוד) הדגישה כי "להקטין את מספר השכבות לשתיים לכולם זה טריוויאלי, ובטח שצריך לקצר את פרק הזמן שיינתן להפרדת נכסים משש שנים לארבע - הרי חלפה כבר שנה וחצי רק מאז שפורסמו המסקנות".

ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל הציג את הנושא בפני הח"כים ופתח בשאלה "האם אנו מוכנים ש-50% מהתוצר למשל יהיה בידי אותו אדם? ו-10%? זו לא שאלה רטורית. איפה אנו מעבירים את הגבול? בחוק היום אין גבול. המערכת מאפשרת על ידי מינוף ופירמידות לייצר יחידות כלכליות ענקיות".

לדבריו "יש שתי רמות ריכוז - בתוך הענפים, ומעל הענפים. במשק קטן ריכוזיות פנים-ענפית היא כמעט בלתי נמנעת. בזה מטפלת רשות ההגבלים. החוק מטפל בריכוזיות על-ענפית. כדי לקנות 60% מחברה, בעל השליטה לווה סדר גודל של 60% ואז יש תהליך של שאיבת דיבידנדים מלמטה. כשהתחלנו את הדיונים בוועדה היה ויכוח - האם פירמידות נותנות יציבות או חוסר יציבות. אחרי שנתיים ומה שקרה במשק הדיון הזה הוכרע".

לשאלה האם המסקנות עדיין רלוונטיות היום ענה קנדל "מסקנות הוועדה תקפות לכל מצב. צריך לעשות התאמות לגבי תקופת המעבר למצב הרצוי. אנו נמצאים היום במקום אחר".

יוג'ין קנדל צילום: אוראל כהן

לדברי קנדל "השוק לא חיכה לנו, ולקח אותנו למצב היעד בעצמו. הפירמידות החלו להתפרק לבד". סגן שר האוצר לשעבר איציק כהן העיר: "הייתי בדיונים. המודל היה פשרה. חייבים חשיבה מחדש". קנדל ענה לו "אני לא מסכים איתך לחלוטין".

במצגת שהראה קנדל נטען כי עשר המשפחות הגדולות מחזיקות היום ב-30% מהמשק הישראלי. לדבריו "80% מהחברות ששייכות לקבוצות עסקיות בישראל נמצאות תחת שליטה פירמדיאלית. כפליים מאירופה. מספר השכבות המקסימאלי בישראל עומד היום על 5, וב-2010 היה 7 שכבות".

מהנתונים עולה כי שלוש חברות בישראל הן בשכבה החמישית ו-12 חברות הם בשכבה רביעית. 28 חברות הן בשכבה השלישית. סך החובות של החברות בשכבה הרביעית עומד על כ- 19.4 מיליארד שקל. 28 החברות בשכבה השלישית הן בעלות חוב של 17.5 מיליארד שקל.

יו"ר הרשות לני"ע שמואל האוזר הזכיר כי "אנחנו במקום השישי בעולם בהגנה על משקיעים", ואמר "להותיר שתי שכבות לחדשות ושלוש שכבות לוותיקות זה הרע מכל. אני ממליץ לקפל לשלוש שכבות - זה מידתי. אם הוועדה סבורה שראוי לקפל לשתי שכבות, אז אני ממליץ על הותרת השכבה השלישית אם בעל השליטה מחזיק לפחות ב-33% מהזכויות ההוניות". לדבריו, "בתקופה כזו יישום המסקנות כפי שהן זה כמעט תוהו ובוהו של התארגנות החברות מחדש. זה מצב לא פשוט היום להחליף ידיים ולעשות מיזוגים".