בנק ישראל הפחית את הריבית ב-0.25%, לרמה של 1.25%

שבועיים אחרי שביצעה הפחתת ריבית שלא מן המניין, שבה הערב (ב') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל והפחיתה את הריבית ב- 0.25% נוספים, לרמה של 1.25%. במהלך 20 החודשים האחרונים הפחית כבר בנק ישראל את הריבית במשק 8 פעמים, בשיעור מצטבר של 2%. 

יחד עם הפחתת הריבית לפני שבועיים, הודיע בנק ישראל על הפעלת תוכנית חדשה לרכישות מט"ח בהיקף גדול, שצפויה להימשך עד שנת 2018. רכישות אלה נועדו לקזז את ההשפעה של הפקת הגז הטבעי על שער החליפין ("המחלה ההולנדית"). את המהלך המשולב של הפחתת הריבית לפני המועד המתוכנן יחד עם חידוש רכישות המט"ח, הסביר אז בנק ישראל בשורה של גורמים: התמשכות מגמת הייסוף בשער השקל, על רקע תחילת הפקת הגז ממאגר "תמר"; הפחתת הריבית על ידי בנקים מרכזיים רבים ובראשם הבנק המרכזי האירופאי (ECB); ההקלה הכמותית (רכישת אג"ח ממשלתיות על ידי הבנק המרכזי) במשקים מובילים בעולם; והעדכון כלפי מטה בתחזיות הצמיחה העולמיות.

מפרוטוקול הדיון המיוחד שקיימה הוועדה המוניטרית, שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר, מתברר כי חברי הוועדה היו חלוקים ביניהם לפני שבועיים ביחס לשיעור הפחתת הריבית הנדרש: 0.25%, או 0.5%. שלושה חברי ועדה, וביניהם הנגיד פישר, תמכו בהפחתה של 0.25% וסברו כי הפחתה מדודה זו יחד עם הפעלת תוכנית הרכישות מספיקה בשלב הזה כדי להתמודד עם ההתפתחויות בשוק המט"ח. לעומתם, שלושת חברי הועדה האחרים שצידדו בהפחתה של 0.5% סברו

כי לאור ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ, נדרשת הפחתת ריבית חדה יותר. כתוצאה מכך נאלץ אז פישר להפעיל בפעם הראשונה את זכות הקול הכפול שמעניק לו חוק בנק ישראל החדש, כדי לכפות את דעתו על חברי הוועדה המוניטרית בהצבעה.

הנגיד היוצא, סטנלי פישר צילום: אבי פרץ, ynet

יחסי קולות אלה בקרב חברי הוועדה המוניטרית הגבירו את ההערכה בשוק ההון שבנק ישראל ישוב ויפחית החודש את הריבית פעם נוספת. הערכה זו התממשה הערב. הפחתת הריבית הנוספת בוצעה למרות שמאז הפחתת הריבית הקודמת לפני שבועיים התחזק שערו היציג של הדולר מול השקל ב- 3.9%. יחד עם זאת, שערו של הדולר נמוך עדיין היום ב- 1% מרמתו בסוף השנה שעברה.

בנק ישראל בעקבות הנעשה בעולם

בהודעת הריבית שפרסם, פירט בנק ישראל בהרחבה את הסיבות שהובילו להפחתה הנוספת בריבית: במהלך החודשיים האחרונים נמשכה המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים המובילים בעולם, ובחודש האחרון היא אף הואצה. הבנק האירופי המרכזי הוריד לאחרונה את הריבית לרמת שפל של 0.5%, ונגיד הבנק מריו דראגי ציין כי הוא אינו שולל הורדת ריבית נוספת. בארצות הברית נמשכות תכניות ההקלה הכמותית (רכישות אגרות חוב ממשלתיות על ידי הבנק המרכזי, במטרה להפחית את הריבית לטווח בינוני וארוך). הבנק המרכזי של יפן הודיע בתחילת אפריל על הכפלת קצב רכישות האג"ח. המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך, על פי הודעותיהם, גם בהמשך השנה.

בהמשך הודעתו, ציין בנק ישראל כי סביבת האינפלציה בארץ, המשתקפת מעליית המחירים בפועל ומהצפיות האינפלציוניות, היא מתונה. ב־12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים בשיעור מצטבר של 0.8% בלבד, והוא נמצא לכן כעת מתחת לגבול התחתון של תחום יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (1%–3%). הציפיות לאינפלציה ל־12 החודשים הקרובים, על פי שיטות החישוב השונות, נמצאות מעט מתחת למרכז יעד האינפלציה.

בתחום הפעילות הריאלית, האינדיקטורים המעודכנים לפעילות המשק שפורסמו עד כה מצביעים על המשך צמיחה בשיעור מתון ברבעון הראשון של השנה, ועל מגמה מעורבת בחודש אפריל. במקרה כזה צריך הבנק המרכזי להפחית את הריבית, כדי להקטין את עלויות היצרנים ולהגדיל את הצריכה, ובדרך זו לסייע להגברת הפעילות הכלכלית במשק. במקביל, תכניתה התקציבית של הממשלה תעמיד את יעד הגרעון לשנת 2013 על 4.65% מהתוצר (כ־47 מיליארד שקל), ובשנת 2014 יפחת הגרעון ל־ 3% מהתוצר. לדברי בנק ישראל, ירידה זו בגירעון צפויה למתן את קצב התרחבות הביקושים, ולכן גם היא מאפשרת להפחית את הריבית.

על הנעשה בכלכלת העולם, מציין בנק ישראל בהודעתו כי נתונים מקרו כלכליים שהתפרסמו על משקים מובילים בעולם היו מעורבים: בכלכלת ארצות הברית נמשכת ההתאוששות המתונה, ואילו באירופה נמשכת ההאטה. קרן המטבע הבינלאומית הורידה בחודש אפריל את תחזית הצמיחה שלה מחודש ינואר לשנת 2013 עבור מרבית המשקים המרכזיים.

מהודעת בנק ישראל עולה עוד כי בתחום המאבק במחירי הדירות, הבנק למעשה הרים ידיים. הפחתת ריבית בנק ישראל לרמה של 1.25%, כאשר האינפלציה הצפויה מסתכמת ב־ 1.8%, יוצרת למעשה במשק ריבית שלילית. ריבית שלילית זו מגבירה עוד יותר את הביקוש למשכנתאות ועלולה לכן לגרום להמשך העלייה במחירי הדירות. וזאת כאשר קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב־12 החודשים שהסתיימו במרץ עלו מחירי הדירות בשיעור מצטבר של 10.5%. מה שהיה לבנק ישראל לומר בהקשר זה הוא ש"יישום צעדי המיסוי בתחום הדיור שאושרו על ידי הממשלה, צפויים למתן את הביקושים בשוק הדיור".

תגובות

"הורדות הריבית חסכו למשקיעים ולבעלי משכנתאות כ-400 שקל בהחזר החודשי אבל הרחיקו את חלום הדירה מהזוגות הצעירים", אמר עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות. לדבריו, הורדת הריבית היום ע"י בנק ישראל תמשיך לנפח את בועת הנדל"ן כאשר בעלי המשכנתאות הוותיקים והמשקיעים ימשיכו להרוויח הן מירידה בהחזר התשלום החודשי והן מהמשך עליית ערך הנכס, אולם שוב מזניחים את הזוגות הצעירים וחסרי הדיור. 

נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יהודה אלחדיף בירך על החלטת בנק ישראל: "האינפלציה הנמוכה, ההתמתנות בקצב עליית מחירי הדיור, הצמיחה הגלובלית האיטית, ההתקדמות בתחום גיבוש מדיניות התקציב והורדות ריבית במדינות בעולם,יצרו את התנאים להפחתת ריבית נוספת במשק".

שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בחברת פיוניר תכנון פיננסי: "לפישר לא הייתה ברירה אלא להפחית את הריבית פעם נוספת. היעד העליון שלו הוא לשמור על שער דולר של 3.70 שקל לפחות. זהו שער הדולר המינימלי הנחוץ על מנת שהמשק הישראלי יצמח בלפחות 3% בשנה – שיעור הצמיחה המינימלי שעליו מבוסס תקציב המדינה".

אסף שאול, סמנכ"ל השקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות: "הורדת הריבית כבר מגולמת ברובה בשוק האג"ח ולכן לא נצפה לזעזועים מהותיים בשוק אלא לעליות קלות באגרות החוב הממשלתיות".

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "נראה כי בבנק המרכזי רצו לנצל את המומנטום שצברו במאבק על החלשת השקל ולהפחית ככל שניתן את התמריץ להשקעה בשקל משיקולי פער ריביות".