ועדת הכספים אישרה: לא תותר החזקה של פירמידה בת יותר משתי שכבות

ועדת הכספים החלה בהצבעות על פרק הפירמידות בחוק הריכוזיות. הוועדה אישרה כבר שני סעיפים - הראשון קובע שלא תותר החזקה של יותר משתי שכבות (לרבות שכבה שכוללת חברות שמגייסות בכסף באמצעות אג"ח). ועוד סעיף המאפשר החרגת חברות מהגדרתן כחברות שכבה לפי קביעת שרי המשפטים והאוצר בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכספים. כלומר כל החרגה של חברה כלשהי מכללי חוק הריכוזיות יחייבו פיקוח ואישור פרלמנטרי.

יש להדגיש כי לא מדובר באישור סופי. ייתכן כי הממשלה תתנגד בהמשך הדרך לסעיף שמעגן 2 שכבות בלבד - לפני הקריאה השנייה והשלישית במליאה הכנסת שתכניס את ההצעה רשמית לספר החוקים.

במהלך הדיון החלה מהומה כשח"כ סתיו שפיר (העבודה) קראה "אפשר שהלוביסטים שנוכחים באולם יזדהו בשמם?" לשפיר הצטרפה ח"כ מרב מיכאלי שביקשה שהם ייצאו מאולם הוועדה. המהלך לא צלח. בתגובה שפיר ועוזריה החלו לאסוף בכוחות עצמם את שמות הלוביסטים. אלא שברגע שביקשה לקרוא את שמותיהם לפרוטוקול חברי הכנסת והיו"ר בלמו אותה. בד בבד כמה מהצלמים, לרבות צלמת כלכליסט החלו לצלם אותם. ברגע זה החליטו חלק מהשדלנים בעצמם לצאת מאולם הוועדה.

לפי ההצעה החוק ייכנס לתוקף תוך חצי שנה או שנה. בהתאם לכך ייקבע האם הקיפול ל-3 שכבות ובהמשך לשתיים יחול תוך חמש ושלוש שנים בהתאמה, או חמש וחצי ושלוש וחצי שנים בהתאמה.

שר האוצר יאיר לפיד שהיה אמור להגיע לוועדה כדי לענות לשאלות הח"כים ולהביע את עמדתו לגבי כמה סוגיות שנותרו פתוחות - בעיקר גובה הפירמידות שיותר ופרק הזמן לפירוקן - ביטל את הופעתו, זאת למרות שהחליט לא לטוס לכנס שרי האוצר של ה-OECD. בלשכתו של לפיד טוענים שהלו"ז השתנה בעקבות המשבר הפוליטי שאיים על ועדת פרי. בלשכה הוסיפו כי היעדרותו לא תמנע מהוועדה להצביע.

בשבוע האחרון הביעו הח"כים ובראשם יו"ר הוועדה ניסן סלונימסקי עמדה כמעט אחידה לפיה החוק יכיל לבסוף קיפול פירמידות ל-2 בלבד. לפי ההצעה של הוועדה הקיפול ל-3 שכבות ייארך 6 שנים, ול-2: 4 שנים. בממשלה נוטים לאפשר קיום שכבה שלישית תחת סייגים שונים - לדוגמא רק חברות המגייסות כספים באמצעות אג"ח. אולם בוועדה הכריעו נגד ההצעה וככל הנראה גרסת הכנסת היא שתתקבל לבסוף. עם זאת ייתכן כי פרקי הזמן יוגדלו כדי לרכך את המכה על הקבוצות העסקיות הגדולות. בנוסף הוועדה תשמע את עמדת לפיד לגבי הזרקת סעיף בחוק להגבלת המינוף לחברות ציבוריות.

יאיר לפיד

"מבנה פירמידיאלי הוא כזה בו בעל שליטה רוכש ושולט עוד ועוד חברות, על ידי חברות בנות וחברות נכדות, כאשר מצד אחד אחוז ההחזקה שלו בחברות בבסיס הפירמידה נעשה קטן - אך מצד שני שליטתו בהן נותרת תמיד אפקטיבית ומעל 50%", זאת לפי הגדרת התנועה לאיכות השלטון. בעל השליטה במבנה שכזה ממנה את הדירקטוריון ואת המנכ"ל בכל החברות בפירמידה וכך שולט על תשלום המשכורות למנהלים. "במצב כזה בעל השליטה יכול לנווט את החברה לנהוג באופן שרצוי לו, תוך התעלמות מרצונם של בעלי מניות הרוב, על חשבונם, ותוך שהסיכון היחיד נופל על כתפיהם ולא על כתפיו הוא".

לפי נתונים עדכניים של המועצה הלאומית לכלכלה עשר המשפחות הגדולות מחזיקות היום ב-30% מהמשק הישראלי.80% מהחברות בקבוצות עסקיות בישראל נמצאות תחת שליטה פירמדיאלית. כפליים מאירופה. מספר השכבות המקסימאלי בישראל עומד היום על 5, וב-2010 היה 7 שכבות. עוד עולה מהנתונים כי שלוש חברות בישראל הן בשכבה החמישית ו-12 חברות הם בשכבה רביעית. 28 חברות הן בשכבה השלישית. סך החובות של החברות בשכבה הרביעית עומד על כ- 19.4 מיליארד שקל. 28 החברות בשכבה השלישית הן בעלות חוב של 17.5 מיליארד שקל.

סעיף דרמטי נוסף בו דנה הוועדה קובע לפי כי שר האוצר ונגיד בנק ישראל - או רגולטור מטעמם - ינסחו מגבלות על מינוף של קבוצות עסקיות. הבכירים יקבעו הוראות למגבלות על אשראי שיינתנו לחברה על ידי בנקים וגופים פיננסיים בהתחשב בחובותיהם. הממשלה תדווח לוועדת הכספים מדי 3 חודשים על ההתקדמות בגיבוש ההוראות להגבלות על מינוף.

הסעיף עורר חילוקי דעות לגבי זהות מנסחי ההוראות, בין היתר בקרב המפקח על שוק ההון עודד שריג והמשנה ליועמ"ש אבי ליכט. לבסוף אישרה הוועדה נוסח כי אכן יוכלו מי מטעמו של שר האוצר והנגיד לנסח את ההוראות.

בתום הדיון בירך סלונימסקי ואמר כי "חוק הריכוזיות מסובך אך הוא ישנה את כל החיים הכלכליים בארץ ישראל. סיימנו עם החלק של הפירמידות ולשבחה של הוועדה נגדי שבסופו של דבר התקיים דיון סופר רציני". ח"כ גילה גמליאל גם שיבחה את הוועדה אך ציינה כי "הסעיפים הבאים הם קשים יותר ובעלי הכרעות. יהיו יותר לחצים ולא צריך להתרגש מכלום. אני תקווה שהוועדה תפעל לטובת הציבור". ח"כ זהבה גלאון בירכה גם כן את הוועדה אך מתחה ביקורת על חילוקי הדעות הפנים ממשלתיים: "הרגולטורים הם לא אנשים פרטיים, הם מייצגים את הממשלה והם צריכים לבוא עם עמדה אחידה. לא מתקבל על הדעת שח"כים ייטו לקראת אחד מהם כי הוא נשמע נחמד יותר".

ח"כ איציק כהן הסתייג מריבוי הברכות ואמר "זה רק שליש מהחוק. אל יתהלל חוגר כמפתח". גם ח"כ עופר שלח צינן את ההתלהבות: "הסיכוי שנשלים את החוק עד סוף המושב נמוך. לגבי השיחות שח"כים מנהלים בחוץ - זה לימוד לא לחצים".

ועדת הכספים תיאלץ לדון בעתיד בשני חלקים נוספים טרם החוק בכללותו יאושר במליאה. מדובר בסעיפים הקובעים הפרדה בין בעלויות צולבות של נכסים פיננסיים וריאליים והקשחת תנאי ההפרטה במטרה להגדיל את התחרות במשק.