ביטוח לאומי נגד גזירות התקציב החדש

1.

החלק החריף ביותר במסמך שפרסם אתמול המוסד לביטוח לאומי על הפגיעה של חוק ההסדרים בשכבות החלשות מופיע ישר בפסקה הראשונה שלו. "בתוכנית הכלכלית שאושרה בממשלה יש מספר הצעות שצפויות לפגוע במשפחות עם ילדים (...) הפגיעות אינן מוגבלות בזמן, דהיינו פגיעתן פרמננטית. זאת אף שלפחות חלק ניכר מהחריגה בתקציב עשוי להתגלות כפגיעה זמנית. במקרה כזה חלק מהנזקים של הקיצוצים יהיו נזקים מתמשכים, בעוד שהבעיה התקציבית עשויה להתגלות כבת חלוף", כתב מחבר הדו"ח, סמכנ"ל המחקר של ביטוח לאומי ד"ר דני גוטליב, במסמך שהופץ לגורמים הרלבנטיים בממשלה כבר לפני שבוע.

חלק נוסף בפאזל הדו"ח אינו מתייחס לצעדים שפוגעים בשכבות העליונות עם זאת, אפילו אם השפעת הצעדים הללו היתה מובאת בחשבון, היא לא היתה משנה את הפגיעה המיידית והמשמעותית של העלאות המסים וקיצוץ קצבאות הילדים ברווחת החיים היומיומית של השכבות החלשות שאול אמסטרדמסקי לכתבה המלאה 

למעשה, גוטליב אומר במילים מפורשות, אם כי מעודנות למדי, את מה שבאוצר מעדיפים לטאטא. הצורך בקיצוצים תקציביים הביא את פקידי האוצר לגרד העלאות מסים ולקצץ מהגורן ומהיקב. ואולם, בעוד כמה שנים, אם הצמיחה במשק תגדל והמשבר הכלכלי ידעך, הגירעון יחזור לממדים נורמליים ושעת המשבר התקציבי תחלוף. אלא שאז, מתריע גוטליב, הקצבאות לא יחזרו לרמתן לפני הקיצוץ והפגיעה בשכבות החלשות תישאר על כנה. לכן, הוא מגלה, בביטוח לאומי הציעו כי הקיצוץ בקצבאות לא יהיה צעד קבוע, אלא הוראת שעה, כלומר צעד שיש לו מועד פקיעת תוקף. נניח, בעוד שנתיים. אלא שבאוצר לא קיבלו את ההצעה הזאת.

2.

עם זאת, דרך ההסתכלות בביטוח לאומי חשובה, משום שעם כל הכבוד לחזון של הממשלה על עידוד החרדים והערבים להצטרף למעגל העבודה ולניתוח שלפיו הקצבאות הפכו למקור כספי שמדכא את הצורך לעבוד - בסופו של דבר אלפי משפחות ייפגעו באופן מיידי. גם אם התוצאה הזאת משתלבת כמו כפפה ליד עם האידיאולוגיה הכלכלית של שר האוצר ושל חלקים גדולים בציבור, שווה להקדיש לה רגע של מחשבה.

על פי גוטליב, שלושה צעדים בתוכנית הכלכלית של שר האוצר יפגעו פגיעה משמעותית בשכבות החלשות ביותר באוכלוסייה - הקיצוץ בקצבאות הילדים, העלאת מס ההכנסה והעלאת המע"מ. בשקלים: הפגיעה נעה בין 2,700 שקל בהכנסה השנתית הפנויה (הכנסה אחרי תשלום מסים וקבלת קצבאות) של משפחה ממוצעת בעשירון התחתון ביותר לבין פגיעה של כ־5,000 שקל בהכנסה השנתית הפנויה של משפחה ממוצעת בעשירון העליון.

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שלמה מור יוסף צילום: עמית שעל

ואולם, היות שהעניים עניים והעשירים עשירים, הפגיעה היחסית בעניים תהיה משמעותית יותר. ובאחוזים: הפגיעה בהכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת בעשירון התחתון תהיה גדולה פי חמישה מהפגיעה היחסית בהכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת בעשירון העליון (ראו טבלה).

התוצאה המיידית של הממצא הזה היא כמובן הגדלה נוספת של האי־שוויון בחברה הישראלית, שעוד לפני חוק ההסדרים החדש הציב את ישראל במקום גרוע מאוד בהשוואה בינלאומית (במקום החמישי אחרי צ'ילה, מקסיקו, טורקיה וארה"ב, נכון ל־2011). ובמילותיו של גוטליב, הדבר "מנוגד לצורך בהפחתת ממדי העוני והאי־שוויון, בעיקר בקרב ילדים, מאחר שאלה בין הגבוהים במדינות ה־OECD כבר היום. המשמעות היא תוספת של 35 אלף ילדים למעגל העוני. בקרב הנפגעים מצעדים אלה יש כ־45 אלף משפחות של עניים מרודים. כך שהמדיניות מגדילה את הפערים לאורך כל הדרך".

3.

עיקר הפגיעה במשפחות העניות נובע מהקיצוץ בקצבאות הילדים. זאת משום ששיעור המשפחות העניות מרובות הילדים גבוה מאוד. שיעור העוני בקרב המגזר החרדי והערבי הוא 38%. לכן בביטוח לאומי מציעים למתן את הפגיעה מהקיצוץ של חלק מהמשפחות העניות ביותר על ידי מתן פיצוי חלקי.

כדי להבין כמה זה יעלה למדינה משרטט ביטוח לאומי פרופיל מרתק של חלק מהמשפחות העניות ביותר בישראל - 110 אלף משפחות, כאלה שנסמכות כמעט לחלוטין על קצבאות ביטוח לאומי ומקבלות קצבת נכות, קצבת זקנה עם השלמת הכנסה, קצבת הבטחת הכנסה או קצבת דמי מזונות.

מלבד הקצבאות שהן מקבלות לקיומן, המשפחות הללו מקבלות קצבת ילדים. העלות של קצבאות הילדים לאותן משפחות עבור קופת המדינה היא 740 מיליון שקל בשנה. כלומר, בממוצע כל משפחה כזו מקבלת מהמדינה 6,732 שקל בשנה בקצבאות ילדים, שהם 561 שקל בחודש למשפחה. משפחה ענייה שכזו עם שלושה ילדים מקבלת 8,514 שקל בשנה בקצבאות ילדים, שהם 709 שקל בחודש. יש גם שלוש משפחות כאלה עם 14 ילדים (כל אחת), שכל אחת מהן מקבלת מהמדינה 3,512 שקל בחודש בקצבאות ילדים - אבל אלה רק שלוש משפחות שמייצגות את הקיצון של הקיצון.

אחרי הקיצוץ, העלות של קצבאות הילדים למשפחות האלה - שהן כאמור העניות ביותר - עבור המדינה היא רק 486 מיליון שקל בשנה. כלומר, חיסכון שנתי של 254 מיליון שקל לקופת המדינה על גב המשפחות העניות ביותר שיש. גוטליב מציע לפצות באותו סכום את 64 אלף המשפחות העניות ביותר, שהן 18% מכלל המשפחות העניות. במלים אחרות, שהמדינה תקצץ בקצבאות הילדים, אבל תשלים בחזרה למשפחות שנסמכות על קצבאות השלמת הכנסה, נכות וכו' למחייתן היומיומית.

4.

גוטליב מציע במסמך שלו עוד שורה של צעדים להקטין את הפגיעה במשפחות העניות, ובהם הגדלת מענקי מס הכנסה שלילי, הקטנת הפגיעה בעקרות הבית, העלאת מס הכנסה בצורה פרוגרסיבית יותר. כולם ייפלו, מותר לנחש, על אוזניים ערלות. אם כך יקרה, החשיבות במסמך הזה היא בעצם קיומו. בעצם העובדה שהקברניטים הכלכליים של ישראל קיבלו תמרור אזהרה. שהמדיניות הכלכלית שלהם תגדיל גם תגדיל את הפערים, תעמיק גם תעמיק את העוני, תפגע גם תפגע בחלשים ביותר. הם לא יוכלו להגיד שלא אמרו להם שכך יהיה.

יש מי שיטענו שקצבאות הילדים בישראל גבוהות מדי ומעודדות את החרדים והערבים להישאר בבית. בביטוח הלאומי סבורים אחרת, והמסמך שלהם חושף שכיום גובה קצבאות הילדים בישראל הוא הרביעי מהסוף בהשוואה בינלאומית למדינות ה־OECD, והקיצוץ בהן יעלה את ישראל שלב נוסף בדירוג. כך או כך, התקציב הקרוב לא באמת מעודד את מי שייפגע מהקיצוץ לצאת לעבוד. ואפילו אם בטווח הארוך תהיה נהירה בלתי רגילה של חרדים וערבים לשוק העבודה, הממשלה לא מציעה שום פתרון לעניים המרודים שייפלו בין הכסאות, אלה שאינם יכולים לעבוד ותלויים לחלוטין ברשת הביטחון הסוציאלית של המדינה בשביל לחיות. ממש בשביל לחיות. לא לחיות טוב, סתם לחיות. להם המדינה לא מציעה שום מענה.

הנתונים האלה כתובים במסמך רשמי של המדינה, אולם המדינה לא פרסמה אותו בשום מקום. הם דלפו לעיתונות כי היו מי שחשבו שהם מספיק חשובים בשביל שהציבור יהיה מודע אליהם. ניתן רק לשער כיצד היו נראים תהליכי קבלת ההחלטות, לו בכל קבלת החלטה תקציבית היו מתפרסמים לציבור הנתונים על הפגיעה (או השיפור) בעניים ובאי־שוויון.