האוצר דורש מהרשויות 70 מיליון שקל שיועדו לשכר עובדיהן

האוצר ידרוש מהרשויות המקומיות להעביר אליו כ־70 מיליון שקל של כספים שיועדו במקור לתשלומי שכר לעובדיהן, כך נודע ל"כלכליסט". זאת נוסף להחלטה בחוק ההסדרים ולפיה הרשויות החזקות ילוו למדינה 450 מיליון שקל תמורת שינוי שיטת גביית הארנונה.

עובדי הרשויות המקומיות, כמו כל עובדי המגזר הציבורי, היו אמורים לקבל ביולי הקרוב תוספת שכר בשיעור של 1%. אולם בהסכם בין האוצר להסתדרות הוסכם כי התוספת תידחה ל־2015. עתה התברר לעובדי הרשויות כי בהסכם שנחתם בין האוצר להסתדרות נקבע גם כי כספים שגוף ציבורי שאינו המדינה, דהיינו הרשויות, היה אמור לשלם לעובדים יעברו לקופתה, וזאת מבלי שהדבר סוכם עמם. כלומר, החיסכון שעליו הצהיר שר האוצר יאיר לפיד במסיבת העיתונאים המשותפת עם יו"ר הסתדרות עופר עיני, ולפיו מהלך דחיית תוספות השכר במגזר הציבורי יחסוך למדינה כמיליארד שקל, אינו רק תוצאה של סכומים שהמדינה לא תשלם במישרין לעובדיה, אלא גם כספים שהיא תיקח מגופים אחרים. חשוב לציין כי מרבית הכסף שנדרשו הרשויות להעביר מקורו מתשלומי ארנונה של התושבים.

ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות. "התבשל מהלך" צילום: עמית שעל

מרכז השלטון המקומי, לצד מרכז המועצות האזוריות והעיריות הגדולות שגילו את ההחלטה המדוברת בהסכם עם ההסתדרות רק לאחרונה, שלחו בשבוע שעבר מכתב ללפיד ובו הם דורשים לשנות את הגזירה, שלדבריהם תפגע בשירותים שהם נותנים לתושבים.

שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות וראש מועצת רמת חובב, אמר ל"כלכליסט" כי "התבשל מאחורי גבנו מהלך שלא היינו שותפים לו והוסתר מאיתנו. מעבר לכסף מדובר גם בעניין עקרוני של מדינה ששומרת את ההסכמים שחתמה בסודיות, ופתאום אנחנו צריכים לגלות במקרה סעיפים שקובעים נושאים מעבר להסכם שנחתם מולנו. זה פשוט לא ראוי".

באוצר מסבירים כי "כל כסף שלא ישלם המעביד הציבורי נועד לתמוך בתקציב המדינה, גם אם מדובר בגופים שאינם מקבלים כסף ישיר מהמדינה. אם הגופים הללו לא ישלמו את השכר, והם לא ישלמו, הרי שאי־העברתו לתקציב המדינה תהווה חיסכון בהוצאות שכר, שבסיס הצדקתו הוא הקפאת הפעימה במגזר הציבורי".