$
בארץ

טרכטנברג: "הציבור לא יסבול עוד זמן רב את האי שיוויון החברתי"

לדבריו בוועידת הנשיא, "כרגע מצבנו טוב, אך מעמד הביניים לא סוגר את החודש. יש אי שיוויון"; אשי העסקים הבריטי סר רונאלד כהן: "בדיוק כפי שהון סיכון היה התשובה לצורך במימון ההיי-טק - כך יש גם הצורך במימון נושאים חברתיים";אבי ג'וזף כהן: "יש להשקיע בחינוך ולוודא שלכולם יש הזדמנות ויש להשקיע בתשתיות"

תומר הדר 13:4019.06.13

"מאז נפילת חומת ברלין השוק הקפיטליסטי הפך לכלל עולמי", כך אמר היום (ד') פרופ' מנואל טרכטנברג בוועידת הנשיא  בירושלים. 

 

"רוב העולם, לראשונה בהיסטוריה, אימץ תבנית כלכלת שוק", אמר טרכטנברג. "לוּ אמרו לי בילדותי בארגנטינה שאמריקה הלטינית תעבור לכלכלת שוק, כמו גם מזרח אירופה ואפריקה, לא הייתי מאמין. במשך דור שלם אנו מאמינים שאם מאמץ מדיניות מקרו כלכלית של אחריות פיסקאלית וגלובליזציה - אז יגיע שגשוג. אנו חיים כך וסופגים את האמירות הללו ומאמינים שנלך לפי הכללים.

 

"אני חושב שהמקרה הישראלי הוא דוגמה להתנגשות בין עקרונות כלכליים ונורמות חברתיות. ישראל לא הושפעה מן המשבר. ב-2011 חצי מיליון איש בישראל דרשו צדק חברתי, זה מעולם לא נשמע בישראל - זוהי ההתנגשות המדוברת - וכרגע מצבנו טוב. ועם זאת המעמד הבינוני לא סוגר את החודש. יש אי שיוויון.

 

פרופ' מנואל טרכטנברג (ארכיון) פרופ' מנואל טרכטנברג (ארכיון) צילום: מיקי אלון

 

"היכן טעינו? אני מאמין שהאתגר הוא למצוא לכך תשובה - הציבור לא יסבול זאת עוד זמן רב -העולם יכול כיום להציע לרוב האנשים חיי רווחה ואנשים יודעים את זה. אנחנו מתקרבים למצב בו יש לנו אמצעים לספק מינימום של איכות חיים - ועם זאת עדיין בעולם יש אי צדק. יש כאן שני אתגרים - קונספטואלי וכלכלי. אנחנו הזנחנו את הבעיה של פתרון ההתנגשות בין כלכלה לנורמות חברתיות. והדבר יכול להביא לאלימות. ישנה תפיסה שממשלות יכולות לפתור זאת, אך זה לא נכון - עם העלייה ברמת המחיה אנשים רוצים יותר. אנחנו כיום פחות חופשיים כממשלות מבחינת יכולת פעולה. נדרשת מהפכה מחשבתית של מי הם שחקני המפתח שצריכים לפעול בזירה הכלכלית", אמר טרכטנברג.

 

"לילד בן למשפחה עניה אין סיכוי"

 

איש העסקים הבריטי, סר רונאלד כהן, יו"ר BIG SOCIETY CAPITAL, אמר בוועידה כי "המערכת הכלכלית פועלת היטב במונחי יצירת עושר - אך הפער בין עשירים לעניים גדל. לילד בן למשפחה עניה אין סיכוי.

 

"אני השקעתי זמן רב בשאלה כיצד להתמודד עם העוני במשך 150 שנה. פילנתרופים ניסו להתמודד עם הדבר. לאחר מכן ממשלות ניסו להתמודד - אך בסופו של דבר לממשלות נגמר הכסף. בין הסקטור הפרטי לממשלתי יש סקטור גדול למטרה זו. בארה"ב קיימים 750 מיליארד דולרים בארגונים שלא למטרות רווח ו-9 מיליון בני אדם עובדים בהם. בשנת 2000 המלצתי לפתח תחום חדש של חיבור יזמים חברתיים לשוק.

 

אבי ג'וזף כהן (ארכיון) אבי ג'וזף כהן (ארכיון) צילום: משה מילנר

 

"בדיוק כפי שהון סיכון היה התשובה לצורך במימון ההיי-טק - כך גם הצורך במימון נושאים חברתיים. עלינו להגיע ל-100 מיליארד דולר בשווקים כאלה. אנו חייבים לפתח בישראל מערכת למטרות כאלה. אנו יכולים ליצור מערכות בישראל שימדדו ביצועים חברתיים - יש דור של צעירים שמחפש לעשות דברים בעלי משמעות חברתית", אמר סר רונאלד כהן.

 

אדריאן גור, מנכ"ל DISCOVERY HOLDINGS, אמר בוועידה כי "קפיטליזם אינו רע משום שרק עסקים מביאים שגשוג, לא ממשלות. לנוכח משבר כלכלי יש ללמוד הרבה - כיום יש חוסר שיוויון בין מדינות ומרתק להבין שאנשים רואים שיוויון באופן יחסי. לא משנה איזו מערכת כלכלית יש במדינה - סין אינה שיוויונית כמו ארה"ב - וחוסר שיוויון נוטה לגדול.


 

"מעבר לכך אנו נמצאים בתקופה בה כישרון הוא מה שקובע. כיום לכוכב כדורסל יש יכולת להשפיע בכל העולם ומדובר בקבוצה קטנה מאוד. מצד שני ישנם נטולי הכישורים שעבורם בקושי יש מקומות עבודה - וכך נוצר חוסר שיוויון.

 

"מבחינה מבנית אנו משלמים יותר על שירותים - כיום במקום להפוך לרופאים - צעירים מעדיפים להפוך לאנשי פיננסים. חוסר שיוויון נסבל אם יש הזדמנויות שוות - אנו זקוקים ליותר גישה לשירותי בריאות ולחינוך - שירות בריאות יביא בעתיד לפשיטת רגל של מדינות. אנו זקוקים לפרספקטיבה שונה על עסקים - עסקים חייבים להיות יותר חדשניים ולתרום לחברה.

 

אבי ג'וזף כהן, אנליסטית ראשית בבנק ההשקעות גולדמן-זאקס ונשיאת המכון לשווקים גלובאליים, אמרה בוועידה כי "במהלך  מחקר שביצענו, גילינו כמה דברים. ללא קשר למדינה, ישנם רכיבים קריטיים לצמיחה כלכלית. הללו כוללים דברים שניתן לעשות ברמה האינדיבידואלית אך גם ברמת המדיניות - יש להשקיע בחינוך ולוודא שלכולם יש הזדמנות. יש להשקיע בתשתיות - במאה ה-19 השקענו בתעלות ולאחר מכן ברכבות - כולם מביאים לצמיחה.

 

"מעבר לכך יש להתחייב למחקר וחדשנות. בהתחשב בטכנולוגיה - בסוף מלחמת האזרחים - היתה תקופה נוראה אך המנהיגים השקיעו ברכבת ובפיתוחה וגם בחינוך ובאוניברסיטאות. הרעיון היה לקחת את ארה"ב מכלכלה קטנה למעצמה בעלת מהנדסים ומדענים.

 

"כשאנו חושבים על אי השקעה בחינוך ובתשתית מבינים כמה הנושא בעייתי. במהלך המיתון בארה"ב האבטלה בקרב בוגרי אוניברסיטה היתה רק 4% ובקרב בוגרי תיכון האבטלה היתה 18%. למרות שבארה"ב קיים דפיציט במשרות - בניו יורק יש יותר משרות - כי המיקוד היה על מי נמצא בעיר ומה הם יכולים לעשות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x