ועדת הכספים אישרה: הטבות מס במסגרת חוק עידוד השקעות הון יינתנו רק לחברות מייצאות
התנאי להטבות: 25% או יותר מכלל הכנסות ממכירות המפעל הן לשוק המונה 14 מיליון תושבים או יותר. המשנה ליועמ"ש: "החוק נועד לעודד מפעלים שמייצאים, אבל בעולם זה לא מקובל כי זה יוצר אי שוויון בין חברות. לכן חיברו רף מספרי"
מיליארד שקל כבר לא בסכנה: ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום תיקון לחוק עידוד השקעות הון, לפיו מפעל יוכל ליהנות מהטבות חוק עידוד השקעות הון רק בתנאי ש-25% או יותר מכלל הכנסות ממכירות המפעל בשנת המס הן לשוק מסוים המונה 14 מיליון תושבים לפחות (כלומר ליצוא).
במשרד האוצר טענו כי נוצרה בפרצה מסוכנת בחוק שתעלה לקופת המדינה כמיליארד שקל, אם לא תותקן. הסיבה לפרצה טמונה בהיסטוריה של הסעיף - חוק עידוד השקעות הון מעניק הטבות מס מפליגות לחברות מייצאות, שלהן ניתנה הנחה במס חברות. החברות העומדות בחוק משלמות בין 6% ל-12% מס במקום 25% מס חברות הקיים היום.
מאחר שלא ניתן לקבוע בחוק שההטבה תינתן רק לחברה מייצאות (הדבר סותר אמנות בינלאומיות), נכתב שההטבה תינתן לחברות המוכרות למדינות שמספר תושביהן עולה על 12 מיליון. אלא שבינתיים הגיע המספר המצרפי של תושבי ישראל והרשות הפלסטינית ל-12 מיליון איש, הסיבה לכך היא שמאז הוסף הסעיף, לפני למעלה משבע שנים, לא תוקן החוק לעניין זה, למרות הגידול באוכלוסיית העולם ובשווקיה.
לכן החליטו במשרד האוצר וברשות המסים להעלות את המספר ל-14 מיליון מיליון איש וזה אושר היום בוועדת הכספים. בנוסף הוחלט גם גם לקבוע מנגנון עדכון אוטומטי למספר התושבים - של 1.4% לשנה - כהתאמה לקצב גידול האוכלוסייה בעולם.
תיקון זה אמור היה להיות מאושר עוד לפני הבחירות, אך בשל הקדמתן התעכב עד עתה. בהמשך להחלטת הוועדה יועבר תיקון החוק לאישור מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית בימים הקרובים.. התיקון אושר בתחולה החל מ- 01.01.2012- כלומר חל רטרואקטיבית כבר מתחילת שנת 2012.
מנהל רשות המסים משה אשר אמר בדיון כי רשות המסים יזמה את התיקון במטרה לוודא כי רק מי שזכאי להטבות על פי חוק עידוד השקעות הון בהתאם לתכלית החוק, אכן יזכה להן. לדבריו: "בהתאם לתחשיבים שנערכו ברשות המסים ובמינהל הכנסות המדינה, החלת ההטבות על חברות שהחוק לא התכוון להחיל אותו עליהן, תגרום לתוספת תקציבית משמעותית העולה על מיליארד שקל ולנטל על כלל הציבור".
אבי ליכט המשנה ליועמ"ש הסביר בדיון כיצד הגיעו למצב של תיקון החוק: יש שאלה שעלתה בחוות דעת שהגיש היועץ המשפטי של הוועדה - האם נכון להעדיף ייצוא או לא. זאת שאלת מדיניות ולא עניין משפטי. בלב העניין עומדת שאלת בידוד הייצוא. כל החוק נועד לעודד מפעלים שמייצאים, אבל לא רצו להגיד את זה בגלל שבעולם לא מקובל לתת סוסביסידה לייצוא כי זה יוצר אי שוויון בין חברות. לכן חיברו רף מספרי שאומר 12 מיליון כנקודת מוצא, שיחלפו הרבה שנים עד שנגיע אליו. זה בעייתי לתת מספר בלי להגיד איך מודדים את התושבים. ספק אם היה נכון לבחור בהיבט המספרי אבל זה מה שקרה".