ניתוח כלכליסט
נתניהו הלך על בטוח
הוא הוריד את האינפלציה, פיתח את שוק המט"ח, רב עם האוצר, פרש, בנה קריירה ענפה בחו"ל, וכעת הוא חוזר לתפקיד הנגיד עם שכר הגבוה ב־40% משכר קודמו. הבחירה בפרנקל מעידה כי נתניהו רצה לשמר את הקיים, אך הדרך המשונה שבה הוכרז המינוי היא עוד תזכורת עצובה לדרך שבה מתקבלות ההחלטות הכלכליות אצלנו
בסוף הצליח נתניהו לשלוף שפן מהכובע. לא מהשפנים בעלי הפרווה הבוהקת והעיניים הנוצצות שקוסמים בדרך כלל נוהגים להדהים באמצעותם את צופיהם, אבל ללא ספק שפן מפתיע ביותר. ומבחינת נתניהו, ההפתעה היא הרי לב העניין. כמעט חמישה חודשים עברו מהיום שבו הודיע הנגיד פישר על פרישתו מהתפקיד, ולנתניהו לא אצה הדרך למנות לו מחליף בדרך ראויה של פרסום הודעה רשמית זמן רב מראש ושל מתן אפשרות לנגיד היוצא ולנגיד הנכנס לקיים חפיפה מסודרת.
- וינשטיין הכשיר את כהונתו השנייה של יעקב פרנקל לנגיד
- פרנקל: "יש לנו משק שהפוטנציאל בו הוא אדיר. אפשר לקדם אותו יותר"
- האתגרים שעומדים בפני הנגיד פרנקל: ריבית נמוכה ומחירי הדירות
במקום זאת התפרסם מינויו של יעקב פרנקל - אחד המינויים החשובים ביותר במשק - בעיצומה של מסיבת הפרידה החגיגית מהנגיד היוצא פישר. גם השפן הדי מהוה, לפחות מבחינת הגיל, שבחר נתניהו בסופו של דבר לשלוף מהכובע מעורר כמה תהיות. בכל זאת מדובר באדם בן 70, חמש שנים מעל לגיל שבו אדם יכול למשל להתמנות ליו"ר קרן המטבע הבינלאומית. גם עצם המינוי של מי שכיהן כנגיד בנק ישראל במשך שמונה וחצי שנים והתפטר מתפקידו לפני תום תקופת כהונתו השנייה - מסביר מה באמת חושב נתניהו על אלה שהוזכרו כמועמדים להחליף את פישר.
נתניהו ופרנקל צילום: קובי גדעון, לע"מ
פרסום שמו של הנגיד הבא תפס את מאות האורחים במסיבת הפרידה מפישר לא מוכנים. בלובי בקומה השלישית של בניין בנק ישראל בירושלים נמשכו נאומי הפרידה שהחלו רק כמה דקות קודם לכן, אבל אף אחד כבר לא ממש הקשיב לדוברים. 20 דקות לאחר פרסום הידיעה המפתיעה על זהות המחליף של פישר עלתה אל דוכן הנואמים המשנה לנגיד ד"ר קרנית פלוג, שעד אז נחשבה למועמדת המובילה במירוץ לנגידות. פלוג שמרה על קור רוח ראוי לציון, נשאה נאום ענייני ולא גילתה שמץ מאינסוף המחשבות שמן הסתם התרוצצו לה בראש. ההערכה היא שפלוג לא תפרוש כעת מתפקידה ותמשיך לכהן כמשנה לנגיד למרות התרגיל הלא ממש מכובד שעשה לה שלשום בלילה ראש הממשלה נתניהו.
לשמר את הקיים
הבחירה בפרופ' פרנקל לתפקיד הנגיד הבא מאותתת למעשה על רצונו של ראש הממשלה ללכת על בטוח ולשמר את הקיים. מלכתחילה רצה נתניהו לשחזר את הצלחתו הקודמת - מינויו של פישר - ולהביא גם הפעם כוכב נוצץ מחו"ל. פניותיו לפרופסורים עתירי מוניטין כמו אלחנן הלפמן מאוניברסיטת הרווארד ומרטין אייכנבאום מאוניברסיטת נורת'ווסטרן נענו בסירוב. נתניהו נפגש ביום חמישי עם ליאו ליידרמן שיחד עם פרנקל היו שני המועמדים הסופיים לתפקיד. ליידרמן נראה לנתניהו בעקבות הפגישה כמועמד מתאים, אולם פרנקל שיגר מסר כי התפקיד מעניין אותו. בשבת אחה"צ נפגש נתניהו עם פרנקל וסיכם עמו על קבלת התפקיד.
אם כן, בסופו של דבר בחר נתניהו בשחקן חיזוק חדש־ישן, שגם מתאים לגורם ההפתעה המבוקש וגם מבטיח כניסה חלקה לתפקיד. מבחינה זו פרנקל הוא ללא ספק בחירה מוצלחת: כלכלן עתיר ידע וניסיון, שמכיר היטב את דרך פעולתו של בנק ישראל, וגם אדם ידוע הנהנה מיוקרה מקצועית, שכל השחקנים במערכת הכלכלית והפיננסית סומכים עליו.
את הסיבה לבחירתו של פרנקל הסביר אתמול שר האוצר יאיר לפיד, שהיה שותף להחלטתו של נתניהו, בראיון לגלי צה"ל: "המשק בתקופה מסובכת. אתה רוצה מישהו שמכיר את המערכת מבפנים. אנחנו בניסיון לייצב את המשק בעת סערה, ואי לכך אתה מביא מישהו שיודע לעשות את זה. זה מינוי מצוין. אין ויכוח עליו".
הנגיד המכהן פישר יפרוש מתפקידו ביום ראשון הקרוב. פרנקל יצטרך עכשיו לקבל את אישורה של הוועדה בראשות השופט טירקל, ואז יועבר מינויו לאישור הממשלה. לאחר מכן יהיה עליו להתפטר מתפקידו הנוכחי כיו"ר חברת ג'יי.פי מורגן צ'ייס אינטרנשיונל, וההערכה היא שהוא יוכל להתחיל לכהן כנגיד בנק ישראל רק בעוד כמה שבועות. מי שתמלא את מקומו של נגיד בנק ישראל בינתיים תהיה המשנה לנגיד קרנית פלוג.
הסיפור על מינויו של פרנקל, ובמיוחד הדרך המשונה שבה בחר ראש הממשלה להביא אותו לידיעת הציבור, הוא עוד תזכורת עצובה לדרך קבלת החלטות כלכליות אצלנו בימים אלה.
תרועות שמחה משוק ההון
לפרופ' יעקב פרנקל, חתן פרס ישראל לכלכלה ובעל תואר דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו, יש ללא ספק הרבה קבלות להציג מתקופת כהונתו הראשונה כנגיד בנק ישראל. יעידו על כך תרועות השמחה שעלו מהמגזר הפרטי ובמיוחד משוק ההון המקומי מיד עם פרסום ההחלטה המפתיעה של ראש הממשלה. ברכות על המינוי הגיעו גם מראשי הכלכלה מעבר לים. הבכיר בהם, נכון לעכשיו, הוא שר האוצר לשעבר של ארצות הברית לארי סאמרס, שכתב לפרנקל כי מינויו לנגיד הוא מינוי מצוין ושיבח אותו על תפקידיו הקודמים ועל תרומתו להתמודדות עם המשבר הפיננסי הבינלאומי.
"הכלכלה הישראלית לפני פרנקל בתפקיד נגיד בנק ישראל ואחריו היא שני משקים שונים לחלוטין. פרנקל הנהיג רפורמה אמיתית בכלכלה הישראלית", אמר אתמול בשיחה עם "כלכליסט" אחד מבכירי המשק. "אנשים לא זוכרים היום את מה שהיה לפניו", הוסיף אותו בכיר, "אבל מי שרצה אז לנסוע לחו"ל היה צריך ללכת לבנק ולהחתים את כרטיס הטיסה כדי שיוכל לקנות את המט"ח שהקציבה לו הממשלה. מי שרצה קצת יותר דולרים היה חייב לקנות אותם בשוק השחור, ושער הדולר השחור היה אפילו מתפרסם בכל יום בעיתונים".
המשק שמצא פרנקל עם היכנסו לתפקיד נגיד בנק ישראל היה באמת מיושן, שונה לחלוטין מזה שאנחנו מכירים היום. שוק מטבע החוץ למעשה לא היה קיים כלל, ובשער החליפין של השקל שלט לחלוטין בנק ישראל. הממשלה הטילה מגבלות על תנועות הון ואסור היה להוציא מהארץ ולהכניס לארץ מטבע חוץ ללא אישורה. מדינת ישראל כלל לא דורגה אז בידי חברות דירוג האשראי הגדולות, והממשלה פעלה ללא יעדי אינפלציה וגירעון.
פרנקל הוא ששכנע את הממשלה להיכנס למשמעת של יעד אינפלציה ושל יעד גירעון. הוא פיתח את שוק מטבע החוץ המקומי, הפסיק את ההתערבות של בנק ישראל בו וביטל בהדרגה את כל ההגבלות על תנועות הון. ביטול ההגבלות המנהליות עשה את שלו ועודד משקיעים זרים מחו"ל להזרים כספים למשק הישראלי.
ממציא האלכסון?
אחד ההישגים הבולטים ביותר שפרנקל יכול לזקוף לזכותו הוא הורדת האינפלציה. הוא מונה לתפקיד נגיד בנק ישראל בשנת 1991, שש שנים לאחר תוכנית הייצוב המפורסמת שהפעילו ראש הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי ביולי 1985. אמנם תוכנית הייצוב הורידה את האינפלציה מהרמה המפחידה שנרשמה בשנת 1984 - 445% - אבל במשך שש השנים שלאחריה נתקעה האינפלציה סביב 16%–21%.
אמנם נדרשו לכך כמעט תשע שנים, אולם בסופו של דבר הצליח פרנקל להוריד את האינפלציה, ובשנת 2000, השנה האחרונה לכהונתו בתפקיד, נותר מדד המחירים לצרכן בפעם הראשונה בהיסטוריה ללא שינוי (0%). הסיבה למשך הזמן הארוך שנדרש כדי להגיע לרמת אינפלציה המקובלת במדינות המערב היתה שגם פרנקל וגם הממשלה חשבו אז כי מהלך הורדת האינפלציה צריך להיות הדרגתי. הזהירות והמתינות שבהן הם פעלו אז נבעו מהמחיר שהיה על המשק לשלם: כדי להוריד את רמת המחירים צריך היה להנהיג ריבית גבוהה, שפגעה ביצואנים ובתעשייה המקומית.
אחת הסיבות העיקריות לשיפור היכולת של בנק ישראל לשלוט בקצב האינפלציה ולהביא בכך להפחתתה ההדרגתית היתה מדיניות "רצועת הניוד", או בשמה הידוע יותר "רצועת האלכסון", שהנהיג פרנקל עם שר האוצר יצחק מודעי בסוף שנת 1991. מדובר למעשה בתחום בעל תוואי אלכסוני, שבתוכו יכול היה שער החליפין של השקל לנוע ביחס לסל המטבעות. השיפוע של תחום האלכסון נועד לשקף את הפרשי האינפלציה בין ישראל לבין מדינות הסל. מדיניות האלכסון מיוחסת במשך שנים לנגיד לשעבר פרנקל, אך למען הצדק ההיסטורי חייבים להזכיר כי מי שהגה אותה והציע להפעיל אותה כתשעה חודשים לפני יישומה בפועל היה הכלכלן הראשי של בנק הפועלים פתחיה בר־שביט ז"ל.
מריבות עם האוצר
בנק ישראל ומשרד האוצר הם שני גופים שהמחלוקות המקצועיות ביניהם ובין אלה שעומדים בראשם הן חלק מובנה מעצם קיומם. ואולם, הנגיד פרנקל, כך נראה, הצליח לשבור שיאים גם בתחום עתיר מריבות זה. במשך ארבע שנים רצופות ניהל פרנקל ריב ארוך ומתוקשר עם שר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט, והוא הגיע לשיאו במהלך הקדנציה השנייה של שוחט. מלבד הריב עם שוחט ניהל אז פרנקל ויכוחים רבים עם מנכ"לי האוצר, אהרון פוגל ודוד ברודט, שהתנגדו למדיניות הריבית הגבוהה שהנהיג. בשיאו של אחד מאותם ויכוחים שיגר פרנקל חץ מושחז לעבר ראשי האוצר, כשאמר "אי אפשר לקבוע מדיניות על ידי שתיית תה ואמירת תהילים".
בין שתי הקדנציות של שוחט ניהל פרנקל ויכוח מר גם עם מי שהחליף אותו בתפקיד דן מרידור. הפעם היה הוויכוח על רצונו של פרנקל לבצע הרחבה נוספת ברצועת האלכסון ולבטל חלק נוסף מהמגבלות על תנועות הון. מרידור התנגד לדרישות אלה, ופרנקל העביר את הכדור לידיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתמך בעמדתו. ויכוח זה הוביל בסופו של דבר להתפטרותו של מרידור מתפקיד שר האוצר בעיצומו של כנס קיסריה.
פרש לפני הסוף
בינואר 2000, שנה לפני המועד הרשמי של תום תקופת כהונתו השנייה, החליט פרנקל לפרוש מתפקידו. את הסיבות לפרישתו המוקדמת הסביר אז פרנקל בטענה שהשיג את כל יעדיו: אינפלציה אפסית במשק, ביטול מוחלט של הפיקוח על מטבע החוץ והבאת שוק המט"ח לתפקוד מלא. גם פישר, שפרש מתפקידו שנתיים לפני תום תקופת הכהונה הרשמית, הסביר את החלטתו בסיבות דומות.
משך הכהונה של פרנקל ושל פישר היה בסיס לחילופי עקיצות בין השניים במהלך כנס הפרידה מפישר שקיים בנק ישראל בשבוע שעבר. את מילות הסיכום שלו לכנס סיים פישר במשפט הבא: "עכשיו אני נפרד מכם אחרי שמונה שנים וחודשיים, ארבעה חודשים פחות מג'ייקוב".
