האם בג"ץ יעצור את חברות הגבייה שמפעילות העיריות נגד חייבים?

בשבועיים האחרונים הצטברו כמה פסיקות שבהן ניצחו אזרחים מהשורה את מנגנון הגבייה האגרסיבי שמפעילות רשויות מקומיות. עיריית רמת גן, למשל, שאיימה לפרוץ לביתו של אזרח בגלל טענה לחוב על דו"ח חניה, נאלצה לשלם לו 50 אלף שקל ואף זכתה לביקורת מצד השופטת מיכל אגמון־גונן על שלא הפעילה שיקול דעת בהפעלת האכיפה המינהלית.

האכיפה המינהלית עברה בעשורים האחרונים הפרטה שהפכה אותה למקור פרנסה עבור משרדי עורכי דין פרטיים ולתעשייה שמגלגלת, לפי הערכות, יותר מ־100 מיליון שקל בשנה. הפסיקות האחרונות ועתירה שתידון בקרוב בבג"ץ עשויות לרמוז שייתכן שהחגיגה קרובה לסופה. לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים פנתה לפני כשבועיים לבג"ץ בדרישה להפסיק את מיקור־החוץ של תשלומי החובה לרשויות מקומיות ולהורות על הפסקת הפעילות של חברות הגבייה, כמו גם להורות על איסור גזירת שכר טרחה של הגובים לפי אחוזי ההצלחה של הטיפול בחייבים.

עו"ד אסף ביגר: "אין על חברות הגבייה סנקציות. לא שמעתי שביטלו חוזה עם חברה שפעלה לא נכון. העיריות מסירות אחריות" צילום: אייל פרידמן

בינתיים, שעות ספורות לאחר שהוגשה העתירה, הורה שופט העליון אורי שהם לפרקליטות להשיב לעתירה בתוך עשרה ימים לפני דיון ראשון שיתקיים בפני הרכב של שלושה שופטים. העתירה המופנית בעיקר נגד משרד הפנים, אך גם נגד הרשויות עצמן, מאפשרת דיון נרחב בהפרטת השירותים הציבוריים ברשויות המקומיות ובניצול הסמכויות שניתנו בידי הרשויות להטיל עיצומים וסנקציות חריפות.

אצבע מאשימה כלפי משרד הפנים

בעתירה שהגישה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, באמצעות עו"ד אסף ביגר, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות', מופנית אצבע מאשימה כלפי משרד הפנים והרשויות המקומיות והאופן שבו מתנהלים שירותי הגבייה המופרטים. לשכת התיאום אינה הראשונה לפנות לבג"ץ בנושא. בשנת 2000 הוגש הבג"ץ הראשון בעניין (בג"ץ גל). במהלך הדיונים בעתירה הוציא מנכ"ל משרד הפנים את "נוהל 2003" שאמור היה להסדיר את האופן שבו גובות הרשויות המקומיות חובות, אם באופן ישיר ואם דרך חברות פרטיות.

עו"ד אלי אשל: "הרבה עיריות שעברו לחברות גבייה הגדילו את הגבייה בצורה דרמטית. אם יבטלו את ההפרטה, זה יחזיר אותנו 20 שנה אחורה" צילום: עמית שעל

בעקבות הנוהל שיצא ובעקבות הודעת משרד הפנים והיועץ המשפטי לממשלה שהם "מכירים בצורך להסדיר את הפעילות הנידונה בחוק וינקטו צעדים לקידומו", דחה בג"ץ את העתירה. בפסק הדין שניתן אז, ציינו השופטים ש"ייתכן שיש ממש גם בטענות העותרים שיש להגביר את הפיקוח על פעולות הגבייה". אלא שלפי העתירה החדשה, מאז לא השתנה דבר והנוהל לא הפך לחוק, למרות הבטחת המדינה לבג"ץ.

לפי העתירה של לשכת התיאום, מחצית מהרשויות המקומיות הפריטו על דעת עצמן את גביית הארנונה. בערים רמת גן, רחובות, נתניה, ראשון לציון, רעננה, חדרה, חיפה, קריית ביאליק, טבריה, צפת, קריית שמונה, אילת, באר שבע, נהריה ותל אביב (באופן חלקי) עברה הגבייה לחברות חיצוניות או למשרדי עו"ד. אלה, נטען, מתפרנסים בין היתר מאחוזי ההצלחה של הגבייה, ולכן ממהרים לשלוח לחייבים הודעות על חיוב בסכומים גבוהים מהנדרש וליישם שיטות שאין להם סמכות חוקית לבצע, כמו עיקולים, ניתוק מים, גביית חובות פיגורים, או משלוח הודעות חיוב.

ההערכות של לשכת התיאום הן שההכנסה הכוללת של חברות הגבייה מגיעה לפחות ל־100 מיליון שקל מדי שנה, כשסכום העמלה על גביית חוב מתחיל ב־5% ויכול להגיע אף ל־35%. לדברי העותרים, פעולת הגובים החיצוניים כרוכה בפגיעה בזכויות הפרט, והסמכות לבצע גבייה מינהלית ניתנה לרשויות המקומיות ואין להן רשות להעביר אותן לגורם אחר.

עו"ד עופר שפיר: "עובדי הרשות המקומית מוגבלים בשעות העבודה שלהם, ולא פעם לרשויות יש מצוקת כוח אדם"

"רשויות מקומיות רבות", נכתב בעתירה, "בוחרות להפריט את סמכויות האכיפה הפוגעניות שמסר לידיהן המחוקק ולשכור את שירותיהם של חברות גבייה ומשרדי עורכי דין. הסמכויות המועברות מידי הרשויות המקומיות לחברות הגבייה מופלגות בהיקפן. במרבית המקרים מנהלות חברות הגבייה עבור הרשות המקומית את כל מערך הגבייה. אלו פעולות שלטוניות שביצוען הוטל בדין על הרשות המקומית, ובשל כך בלבד נמסרו לידי הרשות המקומית סמכויות גבייה שלטוניות מרחיקות לכת. העותרת תטען כי בעטיו של הכוח השלטוני העצום הגלום בפעולות הגבייה, נדרש כי הללו יבוצעו בידי עובדי הרשות השלטונית ומכוח הסמכה מפורשת". העותרת מציינת כי אם תבחר המדינה להתיר "מיקור־חוץ של שירותי גבייה וייעוץ משפטי ביחס לארנונה ולתשלומי חובה נוספים - על הדבר להיעשות מכוח חקיקה ראשית, ולא בהתאם לחוזרי מנכ"ל גרידא שאף אינם נאכפים".

"ככה משלימים חוסרים בארנונה"

הביקורת כלפי הפרטת הגבייה זכתה גם לביקורת חריפה מצד מבקר המדינה הקודם מיכה לינדנשטראוס, שכתב בדו"ח משנת 2008 ש"גביית חובות באמצעות חברות הגבייה מגלמת אינטרסים שעלולים להיות מנוגדים: פעולתה של חברת הגבייה נועדה למקסם את שיעורי הגבייה ובכך למקסם את הכנסותיה, והדרך לעשות זאת כרוכה לעתים בפעולות שיש בהן כדי לפגוע בזכויותיהם של החיייבים. מנגד עומדת חובת הרשות לנהוג כלפי החייבים בהגינות בעת נקיטת פעולות אכיפה".

המבקר הוסיף כי "יש בתמונה העולה מדו"ח זה כדי לעורר חשש ממשי כי אין בדרך פעולתן של הרשויות המקומיות כדי להבטיח כי הסמכויות שהן העבירו לידי חברות הגבייה מופעלות תוך הקפדה על קיום הליכים הוגנים ותוך שמירה על זכויות החייבים. הערה זו מקבלת משנה תוקף במציאות שבה כחצי מהרשויות המקומיות פועלות במסגרת תוכניות הבראה הקובעות יעדים בתחום הגדלת הגבייה ומתנות מענקים ותקציבים בהשגת היעדים".

עו"ד יצחק מיוחס: "חשוב להבין שהמערכת נטולה מנגנוני איזון ובקרה, שכן אלו לא נדרשו כשהליכי הגבייה נעשו על ידי עורכי דין מטעם הרשות"

לטענתו של עו"ד אלי אשל, שותף וראש מחלקת נדל"ן ביורם ל. כהן, אשלגי, אשל ושות', המייצג את הרשויות בהליכים שונים, אותן תוכניות הבראה שעליהן כותב המבקר, הן בדיוק ההצדקה להפרטת הגבייה. "כשהרשות לא פועלת ביעילות, היא נכנסת לגירעונות שהציבור מכסה בסופו של דבר". עו"ד אשל מביא כדוגמה את עיריית ירושלים הנמצאת זה שנים בגירעון ולכן לא יכולה להפחית את נטל המיסוי. "יש לירושלים מחלקה משפטית מאוד גדולה, אבל יש קשיי גבייה גדולים מקבוצות מסוימות באוכלוסייה".

"המערכות המקצועיות התנוונו"

נשיא לשכת התיאום על העתירה: "מערב פרוע של ממש" לא רק האזרח סובל, אומר צביקה אורן, גם עסקים קטנים הפכו לכספומטים של חברות הגבייה זוהר שחר לוי לכתבה המלאה 

אשל מסביר ש"כדי להפוך את ההליך ליעיל ולהשלים את החוסרים של הארנונה, פנו להפרטה. ככל שמפריטים נושאים מסוימים, מקבלים תוצאה יעילה יותר. רשות עירונית לא יכולה להפעיל עשרות גובים מטעמה. יש מי שמתמחה בגבייה ועושה את זה יותר טוב ממי שלא מתמחה בזה. הרבה עיריות שעברו לחברות גבייה הגדילו את הגבייה בצורה דרמטית. אם יבטלו אותה, זה יחזיר אותנו 20 שנה אחורה. אין ספק שצריך לפקח על התהליכים, כמו למשל הליך רישוי לחברות הגבייה, ולבחון את הנהלים ואיך גובים, אבל אני לא רואה פתרון אחר".

לעומתו, טוען עו"ד יצחק מיוחס, בעל משרד מיוחס ושות' המתמחה בייצוג נישומים במיסוי מוניציפלי, שמיקור־החוץ "אינו מתקבל על הדעת ואינו חוקתי". לגרסתו, התוצאה הישירה של מיקור־החוץ היא "ניוון המערכות המקצועיות בשלטון המקומי. יש הידרדרות מואצת בהתנהלות הגופים החיצוניים, שאין גורם מקצועי מבין עניין שיכול לנהל אותם. חשוב להבין שהמערכת נטולה מנגנוני איזון ובקרה, שכן אלו לא נדרשו כשהליכי החיוב והגבייה נעשו על ידי עו"ד מטעם הרשות".

ומיוחס מוסיף ש"כפי שלא יעלה על הדעת שלשוטר תינתן פרמיה לפי כמות המעצרים שהוא מבצע, כך לא יעלה על הדעת שגבייה של תשלומי חובה תהיה בידי גורם פרטי הפועל לשם רווח. האמון הבסיסי של האזרח בשלטון מופר לחלוטין".

עו"ד עופר שפיר, בעל משרד המתמחה בליווי מוניציפלי ומייצג רשויות מקומיות רבות, מצטרף לעמדת אשל. לדעתו, "השימוש בשירותי גבייה חיצוניים אינו פסול כלל ועיקר", ומדובר בשירותים מורכבים המצריכים מיומנות והיערכות לוגיסטית שהמגזר הפרטי יכול לספקן טוב יותר מאשר מערכת העובדים של הרשות.

"עובדי הרשות", מוסיף עו"ד שפיר, "מוגבלים בשעות עבודה ולא פעם לרשות יש מצוקת כוח אדם. הרשות המקומית עושה שימוש בשירותי מיקור־חוץ בתחומים רבים, ואין כל מניעה שהמגזר הציבורי יעסיק גורמים מהמגזר הפרטי לאספקת שירותים שלמגזר הפרטי יש בו יתרון יחסי על פני הציבורי". עוד מציין שפיר שמבחינה מאקרו־כלכלית, התופעה של מיקור־חוץ דווקא חיובית. "יש להניח שלשכת הארגנים הכלכליים המייצגת גופים במגזר הפרטי לא תרווה נחת מהמציאות שבה יוגבל או ייאסר על המגזר הציבורי ליצור קשר עם גופים פרטיים". עם זאת, הוא מסכים ש"יש להגביל את סמכותם של גופי הגבייה החיצוניים על ידי פקיד הגבייה כך שהפיקוח עליהם יגובה בחקיקה. לגבי התמורה המשולמת לגופי הגבייה, אני סבור שזה לא כצעקתה".

"גם מפעלים סובלים מההפרטה"

עו"ד ביגר החתום על העתירה של לשכת התיאום מסביר ש"האינטרס של העירייה הוא שלא יהיה לה כאב ראש, לכן היא מפריטה. כשאתה כאזרח מתמודד מול חברת גבייה שנמצאת בניגוד עניינים ולא מתחשבת בכלל במצבו של הפרט, אין סיכוי שיבואו לקראתך. העירייה כגוף יכולה להתחשב בך כתושב העיר, לפרוס תשלומים וכן הלאה, אבל את חברת הגבייה הבעיות האישיות שלך לא מעניינות". לדברי עו"ד ביגר, גם מפעלים גדולים ועסקים קטנים כמו סנדלרים ונגרים סובלים מהתופעה.

"יש לי לקוחות גדולים שקיבלו חוב של 13 מיליון שקל כשהמס היה למעשה 3 מיליון שקל. חברות הגבייה מציעות שומות מוגזמות ודרישות רטרואקטיביות ואף אחד לא עוצר אותן. יש להן תמריץ אבל אין עליהן שום סנקציות. לא שמעתי שביטלו חוזה עם חברת גבייה בגלל שפעלה לא נכון. זה פשוט מסיר אחריות מהעיריות".

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קראה אף היא לשר האוצר יאיר לפיד לבטל את סמכויות האכיפה והגביה המנהליות האגרסיביות שניתנו לרשויות המקומיות, בתום דיון שהתקיים בשבוע שעבר בהשתתפות נציגי לשכת עורכי הדין. נציג הלשכה בדיון, יו"ר פורום ההוצאה לפועל הארצי בלשכה, עו"ד ליאור שפירא, הציג בדיון הצעה חלופית אשר מצמצמת את תחולתה של פקודת המיסים (גביה), תוך שימוש בחלופות מידתיות יותר, המאזנות נכונה בין צרכי הרשות השלטונית לבין זכויות הפרט. בין היתר, על-פי הצעת הלשכה, פקודת המיסים (גביה) תצומצם ותחול על גביית מיסי מדינה בלבד כגון מס הכנסה, מס שבח, מס רכישה, מע"מ וכיו"ב, ומיסי עירייה ומועצות מקומיות ייגבו מכוח חוק ההוצאה לפועל. על-פי הצעת הלשכה, שאר החובות שעד כה נגבו באמצעות פקודת המיסים (גביה), ואשר אינם מיסי מדינה או עירייה, ייגבו מכוח חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, כאשר הכוונה היא לחובות למוסד לביטוח לאומי, רשות העתיקות, מד"א, מכבי אש, קנסות בימ"ש ומשטרה, הוצאות בימ"ש וכדומה.

ממשרד הפנים ומפרקליטות המדינה נמסר כי יגיבו בבית המשפט לטענות המועלות בכתבה.