תאריך היעד החדש להשקת הרכבת הקלה בתל אביב - 2021
כך עולה מדו"ח הבקרה של הפרויקט שהוצג היום בפני דירקטוריון נת"ע; מועד ההשקה הרשמי היה 2017 - ואולם הוא נדחה מסיבות שונות, בהן הצורך בתכנון מחדש לאחר הלאמת הפרויקט
תאריך היעד המסתמן של השקת הקו הראשון של מערך הרכבות הקלות בתל אביב הוא 2021 - כך עולה מדו"ח הבקרה של הפרויקט שהוצג היום (א') בפני דירקטוריון נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), החברה שמפקחת על הפרויקט.
- חוזר לתפקיד? מיכאל רצון מועמד לכהונה שנייה כיו"ר נת"ע
- מבקר המדינה בודק את הלאמת הרכבת הקלה בתל אביב
- הערכה באוצר: תקציב הקמת מסילת הרכבת הקלה בת"א חרג ב-5 מיליארד שקל
היום נערך בחברה דיון על מסקנות ועדת הבדיקה של הפרויקט שהוקמה ברשות החברות הממשלתיות. כפי שנחשף ב"כלכליסט", לפני כשנה דיווחה חברת הבקרה הצרפתית אג'יס (EGIS) כי קיים חשש שעלות הפרויקט זינקה בקרוב ל-3 מיליארד שקל, ואילו לוחות הזמנים חורגים ביותר מ-24 חודש.
בשבועות האחרונים השלימה רשות החברות הממשלתיות את הבדיקות שלה, הצליבה אותן עם נתוני ועדת הבדיקה, והציגה אותן בפני הנהלת החברה. הדו"ח כולל יותר מ-50 עמודים כאשר הדיון היום ההתמקד בארבעת העמודים הראשונים בלבד. החברה קבעה דיון נוסף ביום חמישי הקרוב.
הדיון שנוהל היום, כמו גם זה שמתוכנן להמשך השבוע, מתקיימים בהיעדר יו"ר קבוע לנת"ע; זאת, משום שמאז פרישתו של היו"ר הקודם מיכה רצון לפני כחצי שנה לא מונה לחברה יו"ר חדש. בנוסף, לא כל חברי הדירקטוריון נכחו היום בישיבה.
ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שאחת הבעיות שצצה לאורך כל הבדיקות, היא היעדר ביקורת על התנהלות הפרויקט הן ברמה התכנונית והן ברמה התקציבית. באמצע העשור הקודם האחריות על הפרויקט היתה בידי חברה בינלאומית שהורכבה מחמש חברות (MTS); ואולם בסוף 2010 הפרויקט הולאם ונקבע בהחלטת ממשלה שהוא יוקם על ידי המדינה ויתוקצב בעלות דומה לזו עליה התחייב החברה הבינלאומית, כלומר כ-10.7 מיליארד שקל.
עם זאת, המדינה לא הביאה בחשבון שהלאמת הפרויקט מנעה ממנה גישה לתוכניות ההקמה המקוריות, והיא נאלצה לתכנן אותן מההתחלה. פעולה זו לבדה הביאה לדחיית מועד ההשקה הרשמי - 2017 - בכשנה וחצי. ואם לא די בכך, נת"ע לקחה על עצמה עבודות ציבוריות אחרות שלא קשורות לתחום פעילותה כגון העתקת קווי מים, דבר שהזניק את העלויות.
אחת הדוגמאות שעלו היום בישיבה, המעידות לכאורה על חוסר התכנון והאינטגרציה בין חלקי הפרויקט, נוגעת למספר המכרזים הגבוה שנת"ע פרסמה בשנתיים האחרונות, כשלא ברור האם היה בכך צורך. כך לדוגמה, בסביבת רחוב קרליבך בתל אביב אמורים להצטלב קו הרכבת הראשון ("הקו האדום"), קו הרכבת השני ("הקו הירוק") וביניהם הפרדה מפלסית. באופן תמוה, נת"ע פרסמה שלושה מכרזי קבלן שונים לפרויקטים הללו, כאשר בדיעבד ניתן היה לפרסם עבודה בודדת.