פרנקל אינו פסול משפטית
אם סיפור הדיוטי פרי לא הגיע אפילו לכתב אישום - אסור שיהיה לו משקל כלשהו
יכול להיות שפרופ' יעקב פרנקל אינו ראוי לכהן כנגיד בנק ישראל - אבל נדמה שהמשפט אינו יכול ואינו מוסמך לחתום על קביעה כזו בכל הנוגע לפרשת הדיוטי פרי.
בישראל טרם הוכשל מינוי עקב סיפור דומה שלא הבשיל לממצא מוצק כלשהו. מצד שני, הוכשלו מינויים שבהם התקשורת ביצעה סיכול ממוקד במועמד. יעקב גנות הסיר את מועמדותו למפכ"ל לאחר מחול שדים תקשורתי שנשען על זיכוי, ברוב דעות, בפרשת שוחד כעשרים שנה לפני המינוי. שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר הוביל אז את המתקפה נגד גנות. היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז סבר שהמינוי ראוי והיה מוכן להגן עליו בבג"ץ, אלא שגנות הרים ידיים. בדיוק כמו שמייחלים מתנגדי פרנקל כיום.
בפרשת גלנט, נסוגה הממשלה מהמינוי אף שאושר בוועדת טירקל. כאן בחשו בסיפור מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה ובעיקר התקשורת. שלושתם תלו את גלנט בכיכר העיר - עד שהממשלה המבוהלת חזרה בה מהחלטתה.
בשני המקרים, נפלו מאמצי הסיכול על אוזניים משפטיות קשובות. זמיר במינוי גנות, וינשטיין במינוי גלנט. וזאת, לפני שבג"ץ אפילו הספיק לדון בעתירות שהוגשו. וגם - וזה מה שחשוב - כאשר חומרת המניעות הנטענת אינה מגיעה לרף שקבע בג"ץ בפרשות שבהן דן. למשל, בטרפוד מינויו של יוסי גנוסר המנוח למנכ"ל משרד השיכון. שם לא היתה מחלוקת על מעורבותו בפלילים.
בהדרגה, הורד הרף. לא רק הרשעה, גם כתב אישום יכול במקרים מסוימים להוות עילה לביטול מינוי. אבל צריך לעצור מתישהו לפני שמסרסים לגמרי את יכולתה של הממשלה למנות, ומעבירים את הכוח לציידי מכשפות מזדמנים. אם סיפור הדיוטי פרי לא הגיע אפילו לכתב אישום אסור שיהיה לו משקל כלשהו. ואם אכן הוא הסתיים כאי הבנה, אפילו לאחר חקירה, גם לא היה מקום לדווח עליו לוועדת טירקל.
אבל, יש הטוענים כי בצירוף הסיפור הקודם של משיכת השכר שלא כדין - נוצרת מסה קריטית נגד מינוי פרנקל. גם בפרשה ההיא פרנקל לא הועמד לדין, לא משמעתי ולא פלילי. רוב הסיכויים שפוליטיקאי היה מועמד לדין בנסיבות דומות, אבל אצל פרנקל הסתפקו באי הבנה מצערת. עכשיו יש לו פעמיים פטור ומאותה סיבה.
מותר בהחלט לבקר מינוי שנכרכו בו בעבר אי הבנות מצערות. אבל המשפט - היועץ המשפטי וינשטיין, ועדת טירקל, בג"ץ - לא יכולים למנף את אי ההבנות האלה לפסילה משפטית. כמובן שתמיד ניתן לשרטט תקדים חדש ולהוריד עוד את הרף. אבל זה יכול להיות מסוכן. הממשלה לא תוכל למנות, מועמדים ראויים לא יסכימו להתבזות, והכי גרוע - הפופוליזם הצדקני ינהל את חיינו.
היה זה וינשטיין שאמר עם כניסתו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה שיש להילחם בשחיתות אבל לא ליצור אותה יש מאין. אז הנה, זו ההזדמנות שלו לעמוד מאחורי אמירה זו.