על סודות ורישום פטנטים
המצאה צריכה להיות משהו שלא נראה קודם ושאינו מובן מאליו לבעל-מקצוע בתחום הרלוונטי. מה כדאי לדעת לקראת רשימת הפטנט?
יש לכם רעיון גאוני וחדשני שאף אחד לא חשב עליו קודם? תשמרו אותו לעצמכם. לפחות עד שתגישו בקשת פטנט.
אין אכזבה גדולה יותר ליזם או לממציא מאשר לעמוד מנגד בעוד אחרים נהנים מפירות החדשנות שלו: דמיינו את תחושת התסכול כאשר אדם אחר מיישם ומוציא לפועל את הרעיון שלכם, וכמובן
מדי פעם מגיעים אלי יזמים וממציאים, שבטוחים שהרעיון שלהם הולך לשנות את העולם. אינני מקלה ראש בדבריהם: הרעיונות של חלקם באמת עשויים לשנות את חיינו. רובם מגיעים אלי עם בקשה זהה: כיצד להגן על הרעיון שלהם, שלא יגנבו להם אותו. התשובה: אם מדובר במוצר או בתהליך טכנולוגי חדשני, הפיתרון הראוי הוא הגנה על זכויות הקניין הרוחני של הממציא בדרך של רישום פטנט.
שני תנאים מרכזיים וחשובים צריכים להתקיים כדי לרשום פטנט: תנאי החדשנות ותנאי ההתקדמות ההמצאתית. בשפה פשוטה, המצאה צריכה להיות משהו שלא נראה קודם ושאינו מובן מאליו לבעל-מקצוע בתחום הרלוונטי. על פי חוק הפטנטים, ניתן לרשום פטנט רק על הביטוי המוחשי לרעיון ולא על הרעיון עצמו. על מנת לבדוק אם הרעיון חדשני או מהווה התקדמות אמצאתית, יש לבצע סקר פטנטים, שהוא שירות המוענק ע"י אנשי מקצוע מיומנים ועלותו לרוב אינה גבוהה יחסית.
חשוב לזכור: המצאה חייבת להיות חסויה. יש לשמור עליה בסוד עד למועד הגשת בקשת הפטנט, מאחר שחשיפה מוקדמת של הרעיון עלולה למנוע מבקשת הפטנט להתקבל או אף להעמיד פטנט שהתקבל בסכנת ביטול. כדאי גם לקחת בחשבון, שברגע שהמצאה נחשפה באופן שמאפשר לבצע אותה, קיימת סכנה ממשית למבקש לרשום אותה כפטנט ולקבל את הבלעדיות עליה. הדבר תקף גם אם החשיפה בוצעה על ידי הממציא עצמו.
ישנם מקרים בהם נדרשת חשיפה של הרעיון לשם פיתוחו. במקרים כאלה, על הרעיונות לכשעצמם אין הגנה, אלא רק על אופן הביטוי שלהם ובמקרה הזה על ביטוי שהוא טכנולוגי במהותו. במלים אחרות, בלעדי היכולת לתאר בכתב את האופן הטכנולוגי עלפיו האמצאה פועלת, לא תתאפשר הגשת בקשת פטנט.
דוגמא לכך יכולה להיות המצאה בתחום המחשבים או התוכנה, שלצורך פיתוחה נדרש מתכנת, שיכתוב את האלגוריתם ויתכנת את האמצאה לכדי ביצוע, עד שיתאפשר תיאור של אופן הביצוע של האמצאה. במקרים כאלה, מומלץ להחתים את הצדדים על הסכמי סודיות ועבודה בהתאם לאופן שיתוף הפעולה, ולהגיש את בקשת פטנט מיד עם השלמת הפיתוח הבסיסי, כשניתן לכתוב תיאור טכנולוגי של האמצאה.
להיות קצת פרנואידים
המסקנה היא, שכדאי להיות קצת פרנואידים ברגע שהדברים נוגעים להמצאות שלכם, ולנקוט במשנה זהירות בשיחותיכם עם מכרים וזרים. גם קיומו של הסכם סודיות לא בהכרח יעזור ואתם עלולים למצוא את עצמכם מכים על חטא כשהמוצר נמכר בחופשיות בשוק ומפרנס אחרים, למרות שהיה זה הרעיון שלכם.
ישנן מדינות המעניקות לממציא או ליזם תקופת חסד, במהלכה גם אם נחשפה ההמצאה ברבים עדיין ניתן יהיה לקבל בלעדיות על הרעיון ולהשלים את הליך רישום הפטנט באותה מדינה בתוך תקופת זמן שנקבעה מראש. בארה"ב, למשל, ניתן לזכות בתקופת חסד של 12 חודשים ממועד החשיפה, אך מדובר רק במקרה בו ההמצאה נחשפה על ידי משהו אחר מלבד הממציא, כך שאם אתם החושפים זו תהיה עדיין בעיה.
חוק הפטנטים בארץ מעניק תקופת חסד בת חצי שנה, אך היא נכנסת לתוקף רק בתנאים מסוימים, המצוינים בחוק: כאשר החשיפה נעשית שלא בהסכמת הממציא ובקשת הפטנט הוגשה זמן סביר לאחר מכן, או כאשר האמצאה מוצגת בתערוכות או הרצאות וכדומה ובתנאים המתוארים בחוק. בכל מקרה בו ההמצאה שלכם נחשפה, בין אם על ידכם ובין אם לאו, יש להיוועץ במומחה בתחום על מנת לתכנן את האסטרטגיה הנכונה עבורכם להגשת בקשה לרישום פטנט בארץ או במדינות אחרות.
ממציאים או יזמים בתחילת דרכם מתקשים לגייס כספים להגשת בקשת פטנט בטרם חשפו את המוצר למתעניינים, משקיעים או לקוחות פוטנציאליים, ובטרם בדקו אם יש בכלל ביקוש להמצאה שלהם. פעמים רבות הם רוצים, ובצדק, "להרגיש את השוק" לפני שהם פותחים את הארנק. מצד שני, כדאי לתת את הדעת על כך, שייתכן וחשיפה ללא הגשת בקשת הפטנט כרוכה בסיכון, שהבלעדיות המיוחלת לא תהיה של הממציא והאמצאה עצמה תהיה נחלת הכלל.
רק הכרה בבלעדיותו של הממציא על ההמצאה שלו מקנה לו מונופול בקצירת הפירות של אותה המצאה. במצב דברים שכזה, ערכה של ההמצאה שונה לחלוטין: שוויו של מוצר שרק אדם אחד רשאי לשווקו גבוה יותר משוויו של אותו מוצר המשווק ע"י רבים. במצבים מסוימים, עצם הגשת בקשת הפטנט לבדה – עוד בטרם נתקבלה – מעלה את ערך המוצר, שכן היא מבססת את הפוטנציאל לקבלת מונופול עתידי על הרעיון.
הכותבת היא עורכת דין העוסקת בתחום הקניין הרוחני.
* המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין