הטבות המס לענקיות מועילות למשק

הטבות המס נגזרות מהחוק לעידוד השקעות הון, וניתנות כנגד השקעה והעסקת עובדים באזורי עדיפות לאומית. סכום הטבות במס שקיבלו חברות ציבוריות גדולות בתוכן: טבע, צ'ק פוינט, נייס, אלביט, רפאל וכיל עמד על 16.8 מיליארד שקל. טבע לבדה קיבלה הטבה בסכום של כ-11.8 מיליארד שקל. חסרים נתונים על הטבות שקיבלו אינטל וישקר, ואין עדיין נתונים על ההטבות שקיבלו חברות פרטיות. דיון בנושא מחייב ביצוע חשבון של עלות תועלת, שברקע שלו צריך לראות גם את הסכומים האדירים שהשקיעו חברות הענק באזורי הפיתוח.  

רוב דברי הביקורת הושמע נגד חברת טבע. על המקטרגים לדעת שטבע השקיעה בארץ בעשר השנים האחרונות כ-22 מיליארד שקל בהקמת מפעלים במו"פ ובקידום חדשנות טכנולוגית. טבע מעסיקה בישראל 7100 עובדים. לטענתה, עוד כ-40 אלף עובדים מועסקים בעקיפין כנותני שירותים שונים לטבע.

צריך להבין גם ששם המשחק בעסקים הוא תועלת ורווח. יש בעולם מדינות רבות שנותנות פטורים והטבות גדולים יותר מישראל. רק לאחרונה הקימה אינטל מפעל חדש באירלנד במקום בישראל בגלל הטבות משופרות. צריך גם להבין שלהשקיע באזורי פיתוח הוא תהליך יקר. גם בשל המרחקים הגוררים עלויות הובלה והסעה גבוהות יותר וגם בגלל היצע חלקי של עובדים, קבלנים ונותני שירותים.

חברות יעשו עסקים היכן שכדאי להן לעשות זאת. בישראל חסרות תשתיות והבירוקרטיה חוגגת ומעכבת. לא ניתן לזלזל גם בבעיה הפוליטית והביטחונית (ראו ההחלטה האחרונה של האיחוד האירופי), כאשר ידוע שכל מתח בטחוני משפיע מהותית על העסקים. אז למה שישקיעו דווקא כאן?

אחד ממפעלי טבע (ארכיון) צילום: בלובמרג

חלק מהחברות יכולות לפעול בחו"ל

לפני פירוט התועלות כדאי להתמקד בביקורת, המדגישה את הסכום הגדול של ההטבות על רקע הגרעון התקציבי והגזרות הכלכליות. המבקרים אומרים "החברות לא עושות לנו טובה שהן עובדות בישראל, וכי הן נמצאות כאן בגין איכות ההון האנושי והחברתי, המבטיח להן תשואה גבוהה". כ

בר ראינו שאפשר להעביר הון אנושי איכותי למדינות אחרות (רוצים להגביר את הירידה של מוחות טובים?) כאשר אפשר להתווכח על איכות ההון החברתי. תשואות גבוהות ניתן להשיג לא רק בארץ כאשר הפריון הירוד של המגזר הציבורי רק מפריע בהתפתחות העסקים. אחרים מוסיפים "עדיף להשקיע בשיפור תשתיות ובמערכת החינוך".

אין חולקים על נכונותה של אמירה זו, אך השיפור בשני נושאים מהותיים אלה לוקח שנים ארוכות. למי יש את הזמן לחכות לפירות ההשקעה, כאשר מהצד השני, ההשקעה של החברות הציבוריות נותנת תשואות מידיות. אחרים מלינים על תהליך קבלת ההחלטות בנושא ההטבות, כאשר "פקידי השומה העמוסים אינם שמים לב לזרם ההטבות הנפרץ". האומנם? האם האשם נעוץ בפקידי השומה? האם הם לא ממלאים אחר סעיפי החוק לעידוד השקעות הון? האם יש בעיות של בקרה על סכומים כה מפליגים? זה טיעון מגוחך.

התועלות למשק אינם במינופים ותספורות

עשרות אלפי העובדים, הקבלנים ונותני השירותים שהתווספו לחברות בשנים האחרונות משלמים מיליארדי שקלים מסים לקופת המדינה. הייצוא של חברות הענק מיטיב מהותית עם מאזן התשלומים, מכניס למדינה מטבע זר רב ומשפר את איתנות המשק. הוא גם תורם לתעסוקה - אלו הם עסקים ריאליים ולא מינופי הון ותספורות. הייצוא האדיר מחזק את המוניטין והשם הטוב של התוצרת הישראלית ומביא בעקבותיו השקעות זרות.

הפעילות של החברות מפתחת ומחזקת נושאי חדשנות בחברה הישראלית, ומחפה על חולשתה של מערכת החינוך. החברות משקיעות במסגרת האחריות התאגידית שלהן מיליארדים בפריפריה, מחזקות את המרקם החברתי שלה ותורמות להרחבתה בכוח אדם איכותי שבא מהמרכז.

ההשקעה בפריפריה מגבירה גם את הפעילות הכלכלית ואת התעסוקה הישירה והעקיפה. אין ספק שיתרונות אלה ונוספים מגשימים את האינטרס הציבורי. גם המקטרגים מסכימים שלחברות הענק יש ערך מוסף ציבורי כלכלי גבוה.

ד"ר ישראל בוקסר, מרצה לכלכלת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה