סניפים להמרת מטבע יחוייבו לדווח על כל עסקה מעל 50 אלף שקל
מאחורי הצעת החוק שאושרה היום בוועדת חוק חוקה ומשפט מסתתר ענף המגלגל 100 מיליארד שקל בשנה. בארבע השנים האחרונות נערמו ברשות המסים 320 תיקים על עסקאות בגובה כולל של 7 מיליארד שקל
ועדת חוק חוקה ומשפט בראשות ח"כ דוד רותם אישרה היום סעיף מחוק הסדרים שמחייב נותני שירותי מטבע (נש"מים), סניפי Change, לדווח על כל עסקה שהם מבצעים מעל 50 אלף שקל. מאחורי הצעת החוק היבשה מסתתר ענף המגלגל 100 מיליארד שקל בשנה ב-2,100 נש"מים ב- 2,200 סניפים. זאת לעומת אותה פעילות שמתבצעת ב-24 בנקים ב-1,300 סניפים. הנש"מים נותנים שירותי החלפת והמרת מטבע, ניכיון צ'קים והעברת כספים לחו"ל. לפי הערכת משרד האוצר ורשות המסים, כ-300 מהחברות הללו יוצאות מהשוק מדי שנה.
סניף המרת מטבע צילום: צביקה טישלר
סניף המרת מטבע צילום: צביקה טישלר חוסר המידע כיום על פעילות הנש"מים הביא לכך שבאגף חקירות של רשות המסים נערמו בארבע שנים האחרונות 320 תיקים על עסקאות בגובה כולל של 7 מיליארד שקל. בנוסף לכך יחידת יהלום ברשות המסים, העוסקת בפשיעה כלכלית חמורה ניהלה בשנתיים האחרונות כ- 130 תיקי חקירה, שמחצית מהם הפעילות הכלכלית בוצעה באמצעות נש"מים.
הצעת החוק לא יכולה לטפל בחוסר הדיווח – אלא אמורה לסייע להקמת מאגר על חברות אלו, כך שלרשות המסים תהיה תמונה כוללת מי הן החברות שמדווחות ועל מי צריך לשים עין ולהתמקד בחקירות. הערכות של משרד האוצר היא שבניית המאגר תסייע להעלות את גביית המס בלמעלה ממיליארד שקל בשנה.
אלא שבוועדה בראשות רותם עלו חששות רבות דווקא מהצבעת החוק. לפי ההסדר המקורי, רשות המסים תהא חשופה לכלל המידע הגולמי על פעילותם הפיננסית של לקוחות הנש"מים וזאת ללא שהתעורר חשד כלשהו לביצוע עבירה. על פי הנוסח החדש שאושר בוועדה, הנש"מים ידווחו על פעולות, אך ניתן יהיה להעביר מידע מהמאגר לפקידי שומה ולחוקרי מס רק כאשר פעילות של לקוח אצל חלפני כספים מעוררת חשד להעלמת מס בסכום העולה על חצי מיליון שקל בשנה. כמו כן, המידע שייאסף במאגר יימחק לאחר שלוש שנים.
