בלעדי לכלכליסט
רשות המסים רוצה למנוע הטבות מס להנזלת הגז
הרשות הקימה צוותים שיבחנו את החרגתה של תעשיית הנזלת הגז מחוק עידוד השקעות הון
רשות המסים מבקשת להחריג מחוק עידוד השקעות הון את תעשיית הנזלת הגז, כך נודע ל"כלכליסט". על רקע החלטת המדינה לאפשר ייצוא גז בעקבות ועדת צמח, הודיע מנהל רשות המסים משה אשר על הקמת צוותי משנה שיורכבו מנציגי רשות המסים, אגף תקציבים ומנהל הכנסות המדינה שיטפלו בבחינת מרכיבי הנזלת הגז.
- רישיון קידוח ים חדרה בדוח משאבים עם נתונים משופרים
- יוזמת חקיקה מבקשת לצמצם את יצוא הגז ל־30%
- סופרגז חתמה על חוזה לאספקת גז מתמר בהיקף של 530 מיליון שקל
נכון להיום לא מתבצע ייצוא גז טבעי מישראל. לפי החלטת הממשלה מסוף יוני, המדינה תתיר ייצוא של גז טבעי בהיקף מקסימאלי של 40% מנפח המאגרים המוכחים. את הגז ניתן לייצא בשתי דרכים - הראשונה באמצעות הנחת צנרת הולכה שתחבר מאגר גז קיים למדינה שכנה. השיטה השנייה היא ייצוא באמצעות הקמת מתקן הנזלת גז. מתקן זה ממיר את מצב הצבירה מגז טבעי לגז נוזלי, אז ניתן לאכסן אותו באוניות ייעודיות ולשנעו למדינות רחוקות. היתרון בשיטה השנייה הוא ביטול מגבלת המרחק לשם ניתן לשנע את הגז, כאשר החסרונות הבולטים של השיטה הן עלויות הקמה גבוהות (6 עד 8 מיליארד דולר) והצורך להקצות מאות דונמים בקרבת חוף הים שם יוקם מתקן הייצוא.
6 מיליארד דולר למתקן
לפי רשות המסים מתקן אסדת ההנזלה יעלה לפחות 6 מיליארד דולר וברשות שוקלים כעת כיצד למסות את הסכום. תפקיד הצוות שיוקם יהיה לסגור פרצות מס שונות שיכולות להביא לניצול משאבי הטבע. ברשות חוששים כי למרות שהגז הטבעי הוא משאב טבע יטענו חברות שעוסקות בנושא כי פעולת ההנזלה היא תעשייתית ולכן ראויה לזכות להטבות מתוקף חוק עידוד השקעות הון המפחיתות באופן משמעותי את מס החברות שעליהן לשלם. לכן אחת המטרות המרכזיות של הצוות היא החרגה של תעשיית ההנזלה מחוק עידוד השקעות הון. כמו כן הצוות ידון בסתימת פרצות מס נוספות שלא נדונו בוועדת ששינסקי וקשורות בתכנוני מס שחברות לייצוא גז יכולות לערוך, כגון הסטת רווחים לייצוא כדי לשלם מס מופחת. הצוות יבדוק מה מקובל בעולם בתחום ויבצע תיקונים בחוק בהתאם.
נכון להיום העיסוק במשאבי טבע מוחרג מחוק עידוד השקעות הון, אולם חלק מהשחקנים בתחום ניסו בשנה האחרונה "לגשש" מול פקידי משרדי האוצר והכלכלה האם ניתן לכלול אותם בהטבות. הנימוק: בשיחות לא רשמיות שנוהלו בעבר מול המדינה נטען שהמרה של גז ממצב טבעי למצב נוזלי למעשה משנה את הרכב החומר, ומכיוון שגז נוזלי הוא לא משאב טבע ניתן להחריגו מהאיסור בחוק. אם המדינה היתה מסכימה למהלך, הקמת המתקן היתה זוכה להטבות מס מפליגות על חשבון הקופה הציבורית.
קפריסין שוב על הפרק
זו אינה הפעם הראשונה שמגזר מסוים מוחרג מהיכולת להיכנס להטבות המס שמציע החוק. חוק לעידוד השקעות הון נועד לעודד פעילות תעשייתית בישראל, בעיקר בפריפריה, ולשם כך ניתנים מענקים והטבות מס למפעלים העומדים בקריטריונים שנקבעו בחוק. בשנת 2011 הוקמה ועדה ברשות חיים שני (מנכ"ל משרד האוצר דאז) שתיקנה את החוק והחליטה להחריג מהחוק פעילות של כרייה והפקת גז ונפט וכן חברות בבעלות ממשלתית. החברות העיקריות שנפגעו מהחלטה זו הן כיל ורפאל. ההחרגה למעשה ביטלה לכיל את הטבות המס המפליגות, שלאחרונה נחשף שהגיעו ל־2.2 מיליארד שקל בין השנים 2011-2006.
ההחלטה של רשות המסים, אם תתממש, חוסכת כנראה למדינה התמודדות עם סוגיית הקמת מתקן ההנזלה בקרבת החוף. מדובר בבית זיקוק חדש שעתיד להתקל בשלל בג"צים שמתנגדים להקמתו מארגוני חברה, סביבה ותושבי המקום שם יוחלט להקימו. לפיכך, האפשרות שנותרה בפני היזמים היא לייצא את הגז דרך מדינה אחרת, כאשר המועמדת המיידית היא קפריסין. לפני כחודש הודיעו דלק אנרגיה ונובל אנרג'י על כניסה למיזם להקמת מתקן הנזלה באי השכן. פעולת הייצוא הוקפאה עד לדיון שיערך בבג"ץ ביום חמישי בשאלה האם החלטת הייצוא דורשת דיון בכנסת או שניתן להסתפק בהחלטת ממשלה.