פרשנות
ככה לא מתקנים עיוות
מדיניות תגמול הבכירים שמפרסמות החברות הציבוריות בימים אלה במסגרת תיקון 20, נראות כמו חותמת גומי להמשך חגיגת השכר. בעלי המניות והגופים המוסדיים, צריכים לדרוש קריטריונים ברורים שיעצרו את החגיגה הזו
תיקון 20 לחוק החברות, שזכה לכינוי "חוק שכר הבכירים", נועד למתן את חגיגת השכר בחברות הציבוריות. אלא שהחוק שאמור היה להציב מסגרת ברורה לנושא שכר הבכירים, נותן הכשר להמשך העיוות.
- מי ירסן את שכר מנהלי בתי ההשקעות?
- תיקון 20 שכח שצריך לטפל בחגיגת השכר בבתי ההשקעות
- סעיפים קטנים, תגמולים גדולים
מדיניות התגמול שאמורה לבוא לאישור אסיפת בעלי המניות מספקת, במקרה הטוב, מסגרת כללית ורופפת למבנה השכר. בעלי המניות, שצריכים להכריע האם מדיניות התגמול המוצעת מציבה רף נכון לשכר, נאלצים להתמודד עם עשרות עמודים, עמוסים בפרטים וקשים להשוואה.
בעוד שחלק מהחברות מפרטות נתונים קשיחים וחד משמעיים שיזכו את המנכ"ל בבונוס מפנק, אחרות מסתפקות באמירה שהבונוס יהיה תלוי ביעד כלשהו, בהתאם לשיקול דעתו של הדירקטוריון. כך לדוגמה, מכשיר דירקטוריון פוקס את פערי השכר האדירים בחברת הביגוד. שכרו של המנכ"ל הראל ויזל גבוה פי 88.5 מהשכר החציוני של העובדים שמקבלים שכר נמוך. לדעת הדירקטוריון פערי השכר בפוקס "ראויים ואינם משפיעים לרעה על יחסי העבודה בחברה".
בחברה לישראל הדירקטוריון סיפק 17 עמודים של טבלאות, חיתוכים והגדרות חשבונאיות, אבל לא שכח להוסף סעיף הדואג לתשלום מענק מיוחד על פיצול החברות הבעייתיות בקבוצה - צים וטאואר - מהחברות היצרניות כיל ובזן. המנכ"ל ניר גלעד והיו"ר אמיר אלשטיין יקבלו יחדיו מענק של 7.2 מיליון שקל על הפיצול. כך ההנהלה מקבלת בונוס על החברות המפסידות שלהם.
כעשרים חברות ממדד ת"א־100 פרסמו עד כה את מדיניות התגמול שלהן. בכמחצית מהן, תנאי המענקים מסתתרים בהגדרות כמו "בהתאם ליעדי הקבוצה". בחלק מהחברות הרף פשוט קל מדי, והדירקטוריון בונה לבכירים את התשתית להענקת הבונוס הבא. במזרחי טפחות צופים כנראה התדרדרות בתוצאות הבנק, או שפשוט בחרו לעשות חיים קלים ליו"ר משה וידמן ולמנכ"ל המיועד אלדד פרשר, שקבלו חלק מהבונוס אם הבנק ישיג תשואה על ההון של 9% – נמוך בהרבה מהתשואה על ההון הנוכחית של הבנק.
גזית גלוב פירטה את "שיקולי העל" במדיניות, אבל מי שרוצה לראות את המספרים במסגרת המדיניות יאלץ להמתין עד למועד שבו תפרסם ועדת התגמול את "המדדים, היעדים והמשקולות". בין לבין, ואם כבר מזמנים את בעלי המניות לאסיפה, רוצים בחברה לאשר למנכ"ל רוני סופר ולמ"מ היו"ר אריה מינטקביץ אופציות בשווי של 11.25 מיליון שקל.
אז מה בכל זאת מספקת המדיניות? היא בעיקר קובעת עובדות בשטח, ומכינה אותנו להמשך החגיגה. אז בפעם הבאה שיקומו קולות נגד הפקרות השכר בחברות הבורסאיות, יוכלו המנהלים להפנות את האצבע לכיוון המסמכים, ולהשתמש בתירוץ כי השכר ניתן בהתאם למדיניות התגמול שאושרה.
בעלי המניות והגופים המוסדיים שאמורים להצביע על אישור המדיניות, צריכים לדרוש מהחברות יותר פירוט, שקיפות ומתן קריטריונים קשיחים לשכר הבכירים.